על הקשר בין מוריס טלנסקי, אהוד אולמרט וארנולד שוורצנגר

כתב: איתי לירון

 במכולת עם טלנסקי

באמת שלא התכוונתי לכתוב את הפוסט הזה. אני עובד עכשיו בכלל על פוסט אחר, ובכלל לא חשבתי שאני אכתוב את הפוסט הזה. אבל אז הגיע מוריס טלנסקי וטרף את כל הקלפים.

ואני כמובן לא מדבר על הפרשה החדשה של אולמרט, אלא על הפגישה שהייתה לי איתו היום.

הלכתי למכולת של הזקנים, וכשהגעתי לקופה ראיתי שהוא עומד לפני בתור. היה לו ביד פסק זמן שהוא כבר התחיל לאכול, וביד השניה הוא החזיק שוקולד למריחה, בייגלה, וחבילה של עוגיות. כשהוא פתח את הארנק של המטבעות הקטנים נפלו לו פתאום 350,000$ לתוך השקית שלי עם החלב והקוטג'! איזה קטע!

"מוריס, נפל לך." אמרתי לו והצבעתי על השקית שלי.

"סליחה?" הוא אמר במבוכה, וכיסה את הפה שלו בזמן שהוא ניסה לגמור את הפסק זמן. "זה שלי? אני כבר לא זוכר…"

"כן, כן, עכשיו נפל לך מהארנק, לא שמת לב?"

הוא חייך חיוך נבוך (הוא פשוט מקסים!) ואמר לי, "שמעתי שאתה כותב בלוג על דמוקרטיה ישירה, נכון? אז שיהיה לבריאות!" אח"כ הוא התנצל ואמר שהוא ממש ממהר, כי יש לו אוטובוס לתחנת רכבת, ומשם הוא נוסע לשדה תעופה. "אבל אם אתה במקרה בשכונה, אז תקפוץ לבקר. אני מכיר מסעדה מצוינת בכראון פלאזה – אני אזמין אותך, על חשבוני."

הוא נופף לי לשלום, ויצא. אח"כ ראיתי אותו בתחנה מנגב שוקולוד למריחה עם הבייגלה.

כשבאתי לשלם פתאום נזכרתי ששכחתי את הארנק בבית. אבל לא משנה, כבר הסתדרתי איכשהו, אל תשאלו. בקיצור, שאני לא אכתוב???

על אולמרט ושוורצנגר

בכל מקרה מה הקשר לארנולד שוורצנגר, אתם בטח שואלים.

הבחירות בארה"ב מתקיימות כמו שעון שוויצרי – כל 4 שנים, בדיוק, יש בחירות לנשיאות. כל שנתיים, בדיוק, יש בחירות לבית הנבחרים, ולשליש מחברי הסנאט. אין הצבעות אי אמון ואין משבר חוק התקציב. אפילו הדחה היא עניין מאוד בעייתי, ולמעשה בכל ההיסטוריה של ארה"ב לא הודח אפילו נשיא אחד. מרגע שנבחר נשיא, האמריקאים תקועים איתו לארבע השנים הבאות. גם המדינות בארה"ב העתיקו את הדגם מהרמה הפדרלית: להרבה מדינות יש מושל (governor), ולצידו יש סנאט (שמייצג את המחוזות) ובית נבחרים (שמייצג את האנשים). למושלים, כמו לנשיא, אין הצבעות אי אמון ואין משבר חוק התקציב. וגם איתם, הבוחרים תקועים לארבע השנים הבאות. אבל בחלק מהמדינות (קצת פחות מ- 20), קיים למושלים כאב ראש אחר: תהליך שנקרא recall. בדומה ל- initiative, תהליך בו האזרחים אוספים חתימות כדי לחוקק חוקים, ב- recall האזרחים אוספים חתימות כדי להדיח נבחר ציבור כלשהו. מרגע שנאספה מכסת החתימות הנדרשת, נערכות בחירות מיוחדות בזמן הקצוב בחוק. לאותו נבחר ציבור (גם אם זה המושל), אין אפשרות למנוע את ההצבעה. אם רוב האזרחים יצביעו כנגד ה- recall, אז נבחר הציבור ישאר בתפקידו. אם רוב האזרחים יצביעו בעד ה- recall, נבחר הציבור מודח.

החוק בקליפורניה מקל, יחסית על תהליך ה- recall. מכסת החתימות הנדרשת היא רק 12% מכלל המצביעים בבחירות הקודמות לתפקיד המדובר (900,000 חתימות נכון ל- 2003). בנוסף, החתימות צריכות להיות מפוזרות על פני המחוזות השונים של קליפורניה. באריזונה ובקולורדו. לדוגמה, החוק מקשה יותר, והמכסה היא 25% מהמצביעים בבחירות הכלליות הקודמות. ישנן מדינות בהן המכסה גבוהה עוד יותר.

בשנת 2003, שנה אחת בלבד לאחר שהמושל גריי דיוויס נבחר, אזרחי קליפורניה החליטו להדיח אותו. במקומו, נבחר ארנולד שוורצנגר לתפקיד המבוקש. אבל גריי דיוויס הוא לא הדוגמה היחידה: הדחה נוספת כנגד סנטור מהסנאט של מדינת קליפורניה נדחתה לא מזמן (3/6/08). הדחות נוספות כבר היו בהרבה ממדינות ארה"ב: שתיים בלבד של מושלים, והשאר של בעלי תפקידים שונים.

ואיך הדחה יכולה להשפיע על הפוליטיקה הישראלית? חוקי ה- recall בארה"ב מאפשרים רק תגובה קיצונית – הדחה. דווקא בארץ, אני מאמין שהאפשרות של השעייה תיהיה הרבה יותר שימושית – במקרה של קצב, לדוגמה, כאשר הכנסת לא השעתה אותו גם כשכבר הוגש נגדו כתב אישום. גם במקרה של אולמרט רוב הציבור מעדיף השעייה, כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום, ולו מהסיבה שמדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה להתנהל בלי ראש ממשלה. הדחה כשלעצמה היא אפשרות קיצונית, שבינתיים עוד לא היינו צריכים אותה. אבל אל תדאגו – נראה שאולמרט פועל במלא המרץ כדי שנצטרך את האפשרות של הדחה…

בנוסף לכך, הדחה היא כלי מאוד יעיל לטיפול בשחיתות. כיום, ההצבעה למפלגות נעשית ע"פ מעין ממוצע של כל המדדים האפשריים (דיעות פוליטיות, שחיתות, יעילות וכו'…) לכל המועמדים לכנסת של המפלגה. תחת הממוצע הזה, מסתתרים לא פעם גם פוליטיקאים ושרים מושחתים. האפשרות "לשים על הכוונת" נבחר ציבור מסויים, מבלי שהבוחר יצטרך להעניש את כל המפלגה ולא להצביע בשבילה, היא מאוד שימושית בפוליטיקה הישראלית. אני מאמין שהיא תוכל ליצור הרתעה, גם מבלי שישתמשו בתהליך ההדחה בכל יומיים.  

לסיום, הדחה יכולה להיות שימושית גם במקרים הקלסיים של נציג ציבור שהוא ישר כמו סרגל, אבל פשוט לא מבצע את המדיניות שהציבור רוצה.

כמה מילים על משברים קואליציוניים

לסיום, אני אוסיף עוד פיסקה קצרה על המשבר הקואליציוני התורן: גם הפעם ש"ס מאיימת לפרוש מהקואליציה, אם הממשלה לא תגדיל את קצבאות הילדים (ותודו שהופתעתם! כי אם לא תודו, ש"ס מאיימת שגם על זה היא תפרוש מהקואליציה!). בפוסט "על השיתוק השלטוני בישראל"

כתבתי ששילוב של דמוקרטיה ישירה בנציגותית יכול לעזור בייצוב הממשלה בזמן משברים קואליצוניים. מפלגות לא יאיימו בקלות כל כך כשהציבור יוכל להכריע בעיניין המדובר בעצמו ולהוציא את ההחלטה מהידיים שלהן. מה שווה האיום של ש"ס, לדוגמה, אם לאור המשבר הקואליציוני הציבור היה קובע בעצמו את גודל קצבאות הילדים?

טוב – אפשר עוד לכתוב עוד הרבה על האפשרות של הדחה ע"י האזרחים, וגם על יציבות שילטונית. אבל המטרה בפוסט הזה הייתה רק לתת חומר למחשבה על האפשרות של הדחה, ולהראות שהיא מתקיימת הלכה למעשה בעולם. דיון מעמיק בנושא והצעות איך התהליך הזה צריך להתנהל בארץ אני אשמור לפוסט אחר. אני בדיוק בדרך לשדה התעופה – יש לי טיסה לניו יורק היום. פשוט, חבר טוב שלי, מישהו שאני מכיר עוד מהילדות, אתם יודעים, הזמין אותי להתארח אצלו…

מודעות פרסומת

21 מחשבות על “על הקשר בין מוריס טלנסקי, אהוד אולמרט וארנולד שוורצנגר

  1. כדי לקשר את כל זה לטור הקודם, בעבודה שחורה (ובהרבה ארגונים מהפכניים אחרים) מחפשׂים כרגע מימון. אולי תוכל לזרוק כמה מילים…

    כעקרון, תהליך הדחה הוא רעיון טוב מאד כל עוד שומרים על המבנה הכללי של משטר נציגים. זהו כלי חשוב ב"ישור" המשטר והכפפתו לרעיון הדמוקרטי.
    מצד שני, כמו שציינת, התהליך צריך להיות מובנה בצורה כזו שיהיה קשה ביותר להזנות אותו. חילופים תכופים מדי של נציגים, או אפילו נסיונות הדחה תכופים מדי, עלולים להיות הרסניים.

  2. לא קשור לנושא הפוסט, אבל מעניין בהקשר של טיעון המקצועיות כהצדקה של שלטון מבוסס בחירות:

    ראיון ב"הארץ" עם משה זנבר, לשעבר יו"ר בנק לאומי, נגיד בנק ישראל, ממלא מקום שר התמ"ת, הממונה על אגף התקציבים, היועץ הכלכלי של שר האוצר, סגן הממונה על הכנסות המדינה

    מה הסיבה ל[מדיניות כלכלית מעווותת]?

    "בעיני, משבר הנהגה. יש כיום נתון בסיסי: שר צריך להצליח בפריימריס. זה אומר שמרבית תשומת הלב שלו תוקדש לפריימריס ולא ללימוד התפקיד שלו. לכן הוא תלוי מאוד בפקידות המקצועית, כי הפקידות מבינה הרבה יותר ממנו. הוא גם לא יודע כמה שנים הוא יהיה שר, מה שמשפיע לרעה על התפקוד שלו. להבדיל, אשכול היה שר האוצר במשך 11 שנה, וגם ספיר היה שר במשך שנים ארוכות. לכן שניהם היו בקיאים מאוד בתפקיד שלהם, סמכותיים מאוד, והם ניהלו את הפקידים – ולא להפך".

    אולי הבעיה היא בכך שנהפכנו לקפיטליסטים מדי?

    "ממש לא. תמיד היינו כלכלת שוק, גם אם לא קראנו לזה כך. הבעיה אינה בקפיטליזם. הבעיה היא בחוסר המקצועיות וחוסר הסמכויות של השרים, ועד שהשרים יכהנו יותר זמן בתפקיד ויהיו תלויים פחות בפריימריס כדי להבטיח את תפקידם הם לא יוכלו להתמקצע בתפקידם ובניהול המדינה".

    אז הבעיה היא בשיטת הממשל?

    "כן. האנשים הם לא פחות טובים מפעם, השאלה היא רק מה המוטיווציה שמפעילה אותנו כבודדים. נוכל לחזור להישגים שלנו מהעבר אם רק נשנה את השיטה הפוליטית".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/990602.html
    (הפסקאות האחרונות בראיון.)

  3. אני מבין שאנשים כיום לא אוהבים את הפריימריס. יש להן בהחלט בעיות של הון-שלטון, והשקעת משאבים כספיים ונפשיים גדולים ביותר.
    אבל חזרה לאחור לא תעזור להערכתי. אז מרכזי המפלגות יהפכו לקן שרצים מושחת.

    הפתרון לדעתי הוא פרויקט שירדן מקדם כיום בעבודה שחורה. ליצור פורטל לכל מפלגה, בה לאורך הקדנציה שלהם, אזרחים יעקבו אחר פעילות הח"כ, וכל ח"כ יקבל הערכה על פי פעולותיו הציבוריות. מרגע שפורטל כזה יהפוך למשמעותי ובעל חשיפה גבוה, לא יהיה צורך במסע שיווק יקר. אם זה יעבוד טוב, אז כל מה שהח"כ יצטרך לעשות, כדי להיבחר שוב, זה לעבוד עבור ציבור המפתקדים לאורך כל הקדנציה – והרי זה תפקידו.

  4. אני אישית חברתי לעזור לעבודה שחורה, ויש שם פרויקט שירדן מקדם לגבי שיפורים בעבודה שחורה. שאל את ירדן (תמצא אותו אצלנו בגוגל-גרופ).

  5. > אני מבין שאנשים כיום לא אוהבים את הפריימריס. יש להן בהחלט בעיות של הון-שלטון, והשקעת משאבים כספיים ונפשיים גדולים ביותר.
    אבל חזרה לאחור לא תעזור להערכתי. אז מרכזי המפלגות יהפכו לקן שרצים מושחת.

    אני מסכים לחלוטין. הנקודה המעניינת כאן, לדעתי, היא הסתירה העצמית בדבריו של זנבר. מצד אחד זנבר רוצה שרים מקצוענים ומצד שני מתלונן על כך שכיום ההחלטות מתקבלות על ידי הפקידים – כלומר על ידי המקצוענים.

    > אזרחים יעקבו אחר פעילות הח”כ, וכל ח”כ יקבל הערכה על פי פעולותיו הציבוריות

    אבל, כרגיל, המידע על הפעילות יגיע לאזרחים מיד שניה, וכך תיפתח האפשרות למניפולציה. ח"כים שידעו כיצד להשיג כיסוי חיובי בפורטל יקודמו – במה זה שונה מהמצב הנוכחי בו ישנו יתרון לח"כים שמצליחים להשיג כיסוי חיובי בעיתונות?

  6. הפטנט של האתר הזה יהיה כמו ווקיפדיה, להערכתי (לפחות בטווח הארוך). וכיוון שעל וויקיפדיה יש המון בקרה מבוזרת, יהיה קשה, להערכתי לרמות אותה.

  7. איתי לירון הגיב:

    מאמר מעניין עם זנבר, למרות שאני לא מסכים עם כל המסקנות והניתוחים שלו.
    אני חושב שחלק מהכישלון של דור המייסדים הוא למסד מערכות ושיטות לבקרה על השלטון (ממשלה, כנסת ומפלגות). שיטת הפנקס שזנבר מזכיר, או שערי ההמרה שמותאמים לכל מפעל, ועוד כל מיני חוכמות של מפא"י לא יכולות שלא לגלוש לשחיתות. השיטה הזאת בנויה על אנשים מאוד מוכשרים וישרים (יחסית) שאין שום אפשרות לפקח עליהם. זה עבד רק בגלל הלהט האידאולוגי בהקמת המדינה. כשהוא נעלם, המערכת הפוליטית התחילה להיות יותר מושחתת.
    הדור של ההורים שלנו גדל (וגידל אותנו) עם האמונה שכדי למלא את חובתינו האזרחית אנחנו צריכים להצביע בבחירות הארציות. אבל אי אפשר לקיים מערכת שילטון ישרה עם השתתפות כל כך מעטה. זה בדיוק הכישלון של דור המייסדים בלמסד שיטות בקרה על השלטון.
    הפריימריס כבר נכנסו, והם מאפשרים לאזרחים השפעה גדולה יותר על השלטון. עכשיו הישראלים בתהליך למידה והבנה שהתפקדות למפלגות משנה לא פחות מההצבעה בבחירות. ומי שכותב מכתבים לח"כים ושרים בכלל מבטיח את מקומו בגן עדן (למרות שאני דווקא חושב שציפי לבני לא צריכה בכלל להתעסק בפליטים מדרפור, אבל זה כבר סיפור אחר…). אני חושב שאתר כמו עבודה שחורה הוא בדיוק הפיתרון לפריימריס. מי שעומד מאחוריו עושה עבודת קודש.

  8. לא מדובר על מניפולציה באתר עצמו אלא על מערכת יחסי הציבור מצד הח"כים ומצד קבוצות אינטרסנטיות המשפיעה על האינפורציה המגיעה לידי הכותבים באתר – כאמור, המידע המגיע אל הציבור מגיע אליו מיד שניה: מפיהם של הח"כים עצמם, עיתונאים או פעילים.

    השאלה היא עד כמה יכול אדם מן השורה המשקיע מאמץ סביר ומסתמך על מידע סובייקטיבי שכזה להיות מצוי ברזי פעילותם של הח"כים. איני יכול להבין כיצד אפשר לצפות מהאזרחים להגיע להתמצאות מספקת על מנת לגבש דעה עצמאית ואמינה בדבר אופיו של כל ח"כ.

  9. ההבדלים

    1 יכול להיות שלא יהיה כלל הבדל – זה תלוי כמה טוב המערכת תהיה מעוצבת וכן כמה אנשים ישתתפו בפרוייקט הזה – מעט משתתפים עם מערכת שבנויה רע והרבה דיסאינפורמציה = מערכת גרועה.

    2 דיסאניפורמציה – מערכת כזו יכולה לעקוב אחר סטטיקטת פעולות בכנסת. איזה הצבעות החכ"ים היו, ואיך הצביעו, באיזה ישביות השתתפו, ואפילו סיכום של מה היתה תרומתם לדיון. על כל זה קשה לבצע מניפולציה, וקבוצה קטנה של 10 אנשים יכולה לפקח על מניעת מניפולציות בזה.

    3 – בניגוד לעיתונות – אין צורך בפרסום או במימון עצום. 500 ש"ח בשנה זה די והותר כדי לתמוך במערכת כזו. מסיבה זו אין תלות במפרסמים ובהון הגדול

    4 – בניגוד לעיתונות – האנשים שמתחזקים יכולים להיות אנונמימים. אין דרך לשחד אותם (לפחות לא קלה), כי לא נפגשים איתם. אם זה יהיה משוחד בסוף הציבור יגלה את זה. בניגוד לעיתונות (אם זה בנוי נכון) מספיק חושף שחיתותיות אחד, ו51% אנשים שדואגים לחופש הביטוי באתר כדי להתמודד עם כל מספר של אנשים "מטעם" (מה גם שלאלה אינטרסים מתנגשים). אפשר גם לנסות לחסום ולהעיף אנשים שעוברים בברור על תקנות – כמו העברה עקבית של דיסאינפורמציה.

    5 – בניגוד לעיתונות – אין צורך לאנשים להיות תלויים בזה לפרנסה. ככה אנשים יכולים לעסוק בזה בזמנם הפרטי ואין דרך לאיים עליהם.

    :mrgreen:

  10. דרור –

    בסעיפים 3,5 שלך יש בעיא – ושוב אני חוזר לדוגמא של עבודה שחורה. שם העומס מוטל על כתפי מספר קטן של משתתפים. הם מנסים להרחיב את השורות, בהצלחה לאחרונה, אבל בסופו של דבר תמיד יהיה קומץ שנושׂא ברוב העול והאחריות. לא פשוט להרים יוזמות גדולות או אפילו בינוניות *לטווח ארוך* בלי מימון.

    ולעניין האיומים – הכלי החביב בימינו על בעלי-הון ופוליטיקאים הוא תביעות דיבה.
    ראינו דוגמא מצויינת בזמן שביתת המלצריות בקופי-טו-גו: שלוש מנהיגות המאבק מצאו עצמן נתבעות על סך חצי מליון ש"ח (נדמה לי) – סכום שיכול למוטט צעירות במעמדן לחלוטין, די והותר כדי להפחיד ולהרתיע.
    דוגמא נוספת צצה לאחרונה בע"ש, סביב "חוק וילנאי" לטיפול בפליטים. לא אכנס כאן לפרטים, אבל מספיק שתחפשׂ בגוגל או בע"ש את הערכים "שי כהן",ו "חוק וילנאי".

    בשני המקרים הנ"ל האיום בתביעת דיבה לא גרם להתקפלות של הפעילות/ים. אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שכל מי שחושב/ת להתחיל לעסוק בסוג כזה של פוליטיקא, מוסיף את החשש מתביעת דיבה לשאר הלחצים וסוגי האי-נוחות הכרוכים בכך. כאן יש השפעה, או התרעה, מצטברת.

    להערכתי, זירת תביעות הדיבה תהיה אחת הגזרות החמות במאבק המהפכני בעתיד הקרוב.

  11. 1. אפשר לראות בויקיפידה לדגומה כמה הרבה מלל יש וכמה מעט תביעות דיבה.

    2. אם נצמדים לעובדות אין עילה לתביעות דיבה. ואין חשש מפניהן. איזה הצבעות השתתף הח"כ לדוגמה.

    3. בקשר למימון – יכול להיות – ועדיין יוזמות כאלה הן דבר מבורך – הרבה יותר טוב מאשר בלי זה

  12. http://cafe.themarker.com/view.php?t=473021&p=1

    שאלות לאופיר פינס:
    1. בהמשך לשאלה על נושא של הדחת ראש הממשלה, מה דעתך על הנושא של אפשרות של משאל עם (לאחר איסוף של לדוגמה יותר מ15% מקולות הבוחרים) שתאפשר לציבור להדיח נושאי משרה שסרחו? פירוט על זה אפשר למצוא כאן.

    2. בעולם היום יש יותר ויותר הבנה שמצב סביבתי יותר מחייב גם יותר דמוקטריה ויותר ביזור. מה דעתך על הרעיונות לגבי א. ניטור חברי כנסת, ב. דמוקרטיה ישירה מה עמדתך?

    תשובות:
    1. רעיון מעניין.

    2. ניטור חברי כנסת (ואני מציע איתוראן 24 שעות ביממה) : ברצינות- רעיון טוב כחלק מעיקרון השקיפות

    3. דמוקרטיה ישירה- לא מתלהב מזה

    איתי – 1/120 אומר שזה "רעיון מעניין".

  13. דרור,

    סטטיסטיקת ההצבעות היא אכן מידע אובייקטיבי, אך בעל תועלת מוגבלת. למעשה, המידע קיים היום באתר הכנסת
    http://www.knesset.gov.il/vote/heb/vote_search.asp. אני מסופק אם הציבור הישראלי מוצא בו שימוש רב. אין ערך במידע על הצבעה בעד או נגד ללא מידע על החוק שעומד להצבעה. השגת מידע אמין בנושא הזה וניתוחו באופן עצמאי דורשים מאמץ. הסתמכות על אחרים בעניינים הללו פתוחה למניפולציה.

    הסתמכות על שיטת ויקי היא בעייתית – אני חושב שכל ערך בויקיפדיה שעוסק בנושא קונטרווסיאלי מדגים את העובדה הזו. ערכים כאלה מהווים שדה קרב מילולי מתמיד שמפיק הרבה התנצחויות אבל מעט מידע מועיל. בקרב הזה מנצח מי שמפגין נחישות רבה יותר ומפסיד מי שרוצה לגבש את דעתו באופן עצמאי.

    אם לא מדובר באתר ויקי, השאלה הקריטית תהיה כיצד מתמנים הכותבים לאתר. הסתמכות על אנונימיות כדרך למנוע שחיתויות נראית לי אבסורדית. באופן כללי נראה לי שככל שהמערכת שקופה פחות הסיכוי לשחיתות או לאינטריגות גבוה יותר. בכל מקרה, הבעייה הבסיסית אינה שחיתות אלא פשוט ראיית דברים בצורה סובייקטיבית. גם אם הכותבים באתר פועלים באופן נקי כפיים ולפי מיטב הבנתם – הדרך שבה הם רואים את הדברים אינה בהכרח מייצגת את דעתו של הציבור הרחב ואת האינטרסים שלו.

  14. יורם.

    1. תודה רבה על הקישור. מקווה שיהיה שימושי

    2. יש הבדל עצום בין זה שמידע קיים, לזה שהמידע נגיש. (וההנגשה יכולה להיות אובייקטיבית) – כולם יכולים לקרוא את דוח מבקר המדינה אבל לרוב האנשים אין זמן לעשות את זה.

    לדוגמה באתר הכנסת – אין חלוקה לנושאים, אין אפשרות לבצע דפדוף, אין אפשרות לבצע השוואות בין חכים ועוד ועוד.

    הבעיה שאתה מצביע עליה בויקיפדיה היא נכונה מאוד ולדעתי היא נובעת מהזנחה שלהם את הנושא הזה – לדעתי מודעות גבוהה יותר לנושא הזה (בעיותיות של ויקי ללא עזר נוסף בדיונים בעלי מנעד רגשי גבוה) כמו גם נסיונות לתת פורמטים מתאימים יותר לזה יכולה לתת תשובה טובה יותר. וכן – המצב בויקיפדיה אינו מושלם – אבל העולם אינו מושלם ואני לא מחפש פתרונות מושלמים – אלא רק פתרונות טובים יותר.

    לגבי סובייקטיביות – זו קטנה כאשר יש חופש ביטוי, דיון מסודר ולא מתלהם וייצוג של אנשים בעלי דעות שונות – לא מושלם ? יש לך פתרון טוב יותר – גם בהצעה כמו הגרלה המצב הזה לא נפתר אגב.

    לגבי אנונימיות – אולי לא הבנת מה כתבתי – אני לא מסתמך על אנונימיות כדי למנוע שחיתות, אלא רק נעזר בה – אנונימיות מאפשר לאנשים להדליף פרטים ועובדות שבבדיקה לא אנונימיות יכולים להתברר כעובדות – לדוגמה "גרון עמוק" ולדוגמה עורכת הדין שחשפה את השחיתות של אריק שרון ונחשפה. איך יודעים שההדלפה היא אמינה? אם היא מסתדרת עם עובדות אחרות. אבל זו רק הדלפה, אחר כך יש צורך לבדוק ולאמת אותה. עובדות נכונות – כמו השאלה אם כדור הארץ מסתובב – לא תלויות בשאלה מי אמר אותן, אלא רק בהנמקה להן.

  15. עמית הגיב:

    אני בכלל קפצתי לבקר בגלל גריי דיוויס והעובדה שהודח בגלל מלחמתו בטייקוני החשמל – או איך אפשר בעזרת כמה מיליונים להחליף שלטון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s