דמוקרטיה ישירה כבר שם

כתב: איתי לירון

בזמן שאנשים בארץ בקושי מכירים את רעיון הדמוקרטיה הישירה, ובטוחים שהוא עבד רק באתונה הקלאסית, ובגללו גם אתונה נפלה, בארה"ב הרעיון לא רק נפוץ, אלא גם מיושם הלכה למעשה – הדמוקרטיה הישירה כבר שם, מתפקדת, כבר מאה שנה. לקוראים שלא מכירים את התהליך, מומלץ קודם לקרוא כאן.בפוסט הזה אני אסקור מדגם מאוד קטן ולא מייצג מהיוזמות שעלו בכמה מדינות בארה"ב. המטרה כאן היא לערוך הכרות ראשונית עם הדמוקרטיה הישירה: להבין איך התהליך עובד בפועל, איך מריצים יוזמה – משלב איסוף החתימות עוד ניהול הקמפיין, ומה האפשרויות שגלומות בדמוקרטיה ישירה – קצת מכל דבר. אני רוצה להדגיש שמטרת הפוסט הזה היא להבין את התהליך, ולא את היוזמות עצמן. לכן, המידע שאני מביא על היוזמות הוא חלקי בלבד, שטחי, ויתכן ואפילו מוטעה. כל זה בכלל לא חשוב: מישראל הרחוקה, אנחנו ממש לא ניכנס לעובי הקורה בסוגיות כמו מערכת החינוך של נבדה, וטוהר הבחירות והמים באלסקה. המטרה היא רק להבין את התהליך, ולא להחליט האם היוזמה היא "טובה" או "לא טובה". מלבד התיאור, לכל יוזמה, אני אביא גם את הזווית הישראלית: איזו יוזמה אזרחית דומה הייתה יכולה להיות מועלית בארץ, ומה היו ההשלכות שלה.  אני מקווה שהפוסט הזה יהפוך את רעיון הדמוקרטיה הישירה לפחות זר, והרבה יותר מובן.  

 

אריזונה כנגד חברות (או: דמוקרטיה ישירה למתחילים)

קישור 

דמוקרטיה ישירה הופיע בארה"ב בתחילת המאה ה- 20. אחת מהסיבות לתמיכה בדמוקרטיה ישירה באותה תקופה הייתה, שדמוקרטיה ישירה תעזור לרסן תאגידי ענק ששלטו אז בממשלה. הדוגמה המפורסמת ביותר היא ה- Southern Pacific Rialroad Company ששלטה אז בממשלת קליפורניה ובמפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית.  הדוגמה הזאת, היא דוגמה קטנה מאוד ויחסית שולית לדרך שבה דמוקרטיה ישירה יכולה לעזור כנגד תאגידי ענק. באריזונה תתמודד השנה יוזמה לאסור על דיבור בפלפון בזמן נהיגה. מה שיכול להפתיע הרבה ישראלים הוא, שבאריזונה היוזמה הגיע דווקא מהאזרחים. לאחר שהחברות הסלולריות מנעו כמה פעמים מהצעות דומות לעבור בבית המחוקקים, האזרחים החליטו לנסות להעביר את היוזמה בעצמם.  ומה הקשר לישראל? אם מסתכלים על הזווית הסלולרית, אז יתכן שבישראל, מהרגע שתיהיה דמוקרטיה ישירה, האזרחים דווקא יעבירו יוזמה הפוכה. אם מסתכלים מהזווית של צמצום הכח של חברות ענק, אז הדוגמה הפשוטה הזאת מראה את אחת מהאפשרויות שדמוקרטיה ישירה פותחת: כאשר חברות ענק משפיעות על החקיקה, האזרחים, שאותם יותר קשה לקנות מאשר ח"כים, יכולים לחוקק בעצמם חוקים שיגנו עליהם. הדוגמה הכי פשוטה וצפויה שבוודאי תעבור היא חוק שיחייב את הממשלה לערוך משאל עם בכל פעם שהיא מפריטה חברה. כמובן שכל זה רק בתיאוריה – במדינת ישראל, שבה התאגידים הגדולים תורמים ועוזרים כל כך הרבה לפיתוח המדינה ומשרד האוצר, לא נצטרך חוקים כאלה לעולם לעולם… 

 

אלסקה בעד בחירות נקיות

קישור 

מימון בחירות הוא נושא בעייתי מאוד בארה"ב, שבה נהוג שמועמדים מגייסים את הכסף לקמפיין שלהם בעצמם. הדבר נכון לרוב התפקידים הנבחרים: סנטורים ונבחרים (ברמה הפדרלית או במדינות), מושלים ונשיאים, וגם תפקידים המקבילים לשרים (תובע כללי, או secratery of state, שהם נבחרים ישירות בהרבה מדינות בארה"ב). כך נוצר מצב שבו מועמדים עשירים יותר, או כאלה שיש להם כמה תומכים מיליונרים, זוכים לנראות הרבה יותר גדולה. גיוס תרומות היה אחד מהנושאים שהוזכרו שוב ושוב בפריימריז בין הילרי קלינטון לברק אובאמה.  Alaska Clean Elections Act היא יוזמה בנושא מימון בחירות שמנסה לצמצמם את תלות הפוליטיקאים בתורמים. ע"פ היוזמה, כל מועמד יכול לבחור לקבל מימון לבחירות מהמדינה. על מנת לקבל את המימון, המועמד צריך לאסוף מכסת חתימות כדי להראות שיש לו תמיכה ציבורית כלשהי. מדובר על מכסה מאוד נמוכה של חתימות, המשתנה לפי התפקיד: המכסה הגבוהה ביותר היא למועמדות למושל אלסקה (3000 חתימות מתוך כ- 600,000 תושבים), כך שהמכסה אינה מהווה מכשול רציני. מועמד שבחר להיות ממומן ע"י המדינה מקבל מימון לפריימריז הפנים מפלגתי, ואח"כ גם לבחירות עצמן. שימו לב שהיוזמה מנוסחת בצורה חכמה: היא מאפשרת למועמדים להמשיך להיות ממומנים עצמאית, ולכן לא סביר שמועמדים עצמאיים יתנגדו אליה. מסיבה זו, רוב הסיכויים שהיוזמה תעבור. 

ומה פתאום בחירות נקיות באלסקה? חברות ותאגידי ענק שולחים כבר הרבה שנים את זרועות התמנון שלהם למדינה הזאת, שמלאה באוצרות טבע שונים. בשביל אותם תאגידים, השקעה של כמה מיליונים במועמד, כדי שיקדם פרויקט כלכלי כלשהו (מכרה, או שדה קידוח נפט, לדוגמה) היא השקעה סבירה למדי. וכך, הפוליטיקאים באלסקה מוצאים את עצמם במצעד חקירות ומשפטים. נשמע מוכר? למי שלא עלה השם "טלנסקי" לראש, מומלץ לבקר כאן.

 אין לי מושג מה בדיוק הפתרון למימון הבחירות בישראל. אין ספק, בכל מקרה, שמצב בו כל ראשי הממשלה האחרונים נחקרו על רקע התרומות שהם קיבלו, הוא לא תקין. הכנסת משום מה לא פועלת בעניין וזה בדיוק הזמן שלנו, האזרחים, לפעול בעניין. אז מתי תיהיה המקבילה הישראלית ליוזמה הזאת, שתהפוך את מצעד החקירות של ראשי הממשלה להיסטוריה?  

 

אלסקה בעד מים נקיים

קישור

למכרות הרבים שפועלים באלסקה מתוכנן להצטרף מכרה זהב נוסף, במקום שבו, כנראה, נמצאת עתודת הזהב הגדולה ביותר בכל צפון אמריקה. מדובר על אזור שנקרא פבל ביץ' (Pebble Beach) ולכם ולי, אני אחסוך את המיקום המדוייק שלו – סוף העולם שמאלה, ואז ממשיכים ישר. אלסקה… עד כאן הכל נראה נהדר, ואנחנו יכולים לאחל בהצלחה לאלסקנים ולחברה האנגלו אמריקאית למיכרות עם המכרה החדש שלהם, אבל, אליה וקוץ בה…

 המיקום המתוכנן של המכרה הוא בדיוק על מדגה ענק, אחד מהגדולים בעולם, של דגי סלמון, שבחוצפתם החליטו לחיות דווקא על עתודת הזהב הגדולה בכל צפון אמריקה. אבל מסתבר ששהדגים לא רק חצופים אלא גם מפונקים, ויתקשו לחיות עם חלק מהפסולת המימית שהמכרה ישחרר לים. בנוסף לכך, מומחים מעריכים שהדגים כל כך מפונקים, שהם ימותו רק מיבוש של כ- 70 קמ"ר של נחלים מסביב למכרה. אגב, מאז תחילת המאבק, החברה האנגלו אמריקאית למכרות פרסמה מחקר שמוכיח כי הימנעות מצריכת דגי סלמון והחלפתה בתזונה המבוססת על פעילים סביבתיים, יכולה לחסוך למשפחה עד כ- 10,000$ בשנה! 

במאבק בין נציגי הדגים לבין חברת המכרות האנגלו אמריקאית ניסה בית המחוקקים של אלסקה להגיע לפשרה, ואף חוקק מספר חוקים בעניין. תוקף החוקים הוגבל לאזור פבל, כדי למנוע פגיעה במכרות הרבים שפועלים באלסקה.  

פעילי איכות הסביבה לא קיבלו את הפשרה של בית המחוקקים, והחליטו ללכת על יוזמה אזרחית. Protect Alaska's Clean Water Act היא יוזמה שתאסור על מכרות לשחרר מזהמים שונים במים שלהם. להבדיל מחקיקה של הפרלמנט, שיכולה להיות תקפה רק לאזור מסויים, יוזמה אזרחית לא יכולה לעסוק בנושא מסויים, וחייבת להיות מנוסחת בצורה כללית. הדבר נובע ממגבלות החוק שקיימות באלסקה (שלחלוטין לא ברורות לי). פעילי איכות הסביבה מצאו את עצמם במלכודת: מצד אחד הם רוצים לנסח יוזמה שתגן על דגי הסלמון בפבל ביץ', ומצד שני הם לא רוצים שהמגבלות יחולו על שאר המכרות באלסקה. דבר זה יעורר התנגדות מאוד גדולה ליוזמה, ויפגע בסיכויים שלה לעבור. 

כאן כדאי לשים לב לפתרון שמצאו מציעי היוזמה: השקה של שתי יוזמות נוספות, שהן בעצם גרסאות מקלות של היוזמה הראשונה. שלא במפתיע, היוזמות נקראות Protect Alaska's Clean Water Act Version 2 ו- Protect Alaska's Clean Water Act Version 3. היוזמים הציגו את הגרסאות מראש כגרסאות גיבוי, למקרה שהיוזמה המקורית תכשל. החתימות ליוזמות נאספו כמובן ביחד. תוך כדי איסוף החתימות לשתי היוזמות הנוספות, בית המשפט המחוזי הספיק לקבוע שהיוזמה הראשונה נוגדת את החוקה של ארה"ב, בית המשפט העליון קבע שבית המשפט המחוזי נוגד החוקה, והאזרחים החליטו לא לחתום על הגרסה השניה, אבל כן לחתום על הגרסה השלישית. אין לי מושג למה בית המשפט החליט שהיוזמה לא חוקתית, ומה ההבדלים בין הגרסאות השונות של היוזמה. מה שחשוב כאן הוא האסטרטגיה של היוזמים. פעמים רבות במהלך הדיון הציבורי בנושא מסויים עולות כמה אפשרויות – זה קורה כמובן גם בארץ, כיום. להרצה של כמה יוזמות דומות יש יתרון ויש חסרון. היתרון הוא שרוב שסיכויים שהציבור יצביע עבור אחת מהיוזמות, ובכך בטוח ישנה את הסטטוס קוו. החסרון הוא, שהציבור יכול לבחור ביוזמה המתונה, שהיא בד"כ פשרה ופחות רצויה מבחינת היוזמים. 

ומה יקרה בישראל? טוב, זהב ונפט אין לנו, דגי סלמון מגיעים לכאן רק אחרי שהם הומתו והוקפאו, והדבר הכי דומה שאנחנו יכולים ליצא בכמות בלתי מוגבלת זה לוף צבאי, אבל אין לזה דרישה. אבל התופעה שיש ביוזמה הזאת היא הרבה יותר כוללת ממה שנראה. מפלגות ירוקות לא ממש הצליחו באף מדינה – אין שום מפלגה ירוקה שהפכה להיות מפלגת שלטון. לעומתן, יוזמות אזרחיות "ירוקות" מצליחות דווקא מאוד, גם בשוויץ, וגם בארה"ב. בשוויץ מפלגה ירוקה אפילו ביססה את עצמה על יוזמות, והצליחה לגרוף מכך הרבה מאוד כוח, שלא מתבטא כמעט במספר הנציגים בפרלמנט שיש לה. אני מאמין שגם בישראל היו יכולות לעלות  כמה וכמה יוזמות ירוקות, כמו חוק אוויר נקי (שבקושי עבר בכנסת), הסדרת השימוש בשקיות ניילון, פרסום הממצאים של דוח הבדיקה לעיר הבה"דים ליד רמת חובב, ועוד. נושא נוסף שהוא לא בדיוק ירוק ובכל זאת קשור, הוא הטפלת המים. האם יכול להיות שהציבור בישראל היה נזכר מוקדם יותר מהממשלה שיש מחסור במים?  

 

אלסקה בעד עצמה

קישור

השנה הוגשה יוזמה על הכרזת עצמאות של אלסקה, והתנתקות מארה"ב. היוזמה כמובן נפסלה עוד לפני שלב איסוף החתימות, ואם היא הייתה עוברת, אני צנצנת. ובכל זאת, יש ליוזמה הזאת זווית ישראלית מאוד חשובה: אולי אנחנו היינו יכולים להצטרף במקום אלסקה. בכל זאת, אם אלסקה הייתה פורשת, היה להם כוכב מיותר בדגל, והם היו צריכים להחליף את כל הדגלים. לא חבל? 

 

סוף העולם במדינת מסצ'יוסס

קישור 

יוזמה חדשה במדינת מסצ'יוסס קוראת לביטול מס ההכנסה במדינה.

כן, קראתם נכון – ביטול מס ההכנסה במדינה.

יוזמי ההצעה, (שקוראים לעצמם "הממשלה הקטנה" ) טוענים שהיוזמה תחזיר לשלושה מיליון העובדים במדינה כ- 3600 דולר בשנה שהממשלה הגדולה לקחה מהם. היוזמה תפחית את תקציב "הממשלה הגדולה" ב- 11 מיליארד דולר (מתוך תקציב של 36 מיליארד) ותכריח את המדינה להתייעל. 

בשלב זה כמה מהקוראים מחככים את ידיהם בהנאה ומכבים את האור כדי שהם יוכלו להמשיך לחייך בחושך. אח"כ הם בוודאי ילכו להכין לעצמם תה מהתיון המשומש שהם שמרו מבעוד מועד, יקחו את הספל היוקרתי (של רוזנטל, כמובן…), ויחזרו לשבת מול המחשב. ואז כשהם לבד, בחושך, עם התה הקר, הם יחייכו אל מול מסך המחשב ויגידו את המשפט שהכי כיף לומר בעולם: "אמרנו לכם!"

אחד מטיעוני המפתח כנגד דמוקרטיה ישירה הוא, שהאזרחים הפושטקים יעבירו הצעות חוק פופוליסטיות והרסניות, כמו ביטול המיסים. ולכל מי ששותה עכשיו תה קר, כבר ברור לחלוטין מה יקרה: אחרי מסצ'יוסס, החוק ההרסני בוודאי יתפשט בכל רחבי ארה"ב, לאחר מכן ישראל תעתיק אותו בשלמותו (כי אנחנו מעתיקים כל חרא אמריקאי), ואח"כ גם אירופה, דבר שימוטט את כל מדינות המערב, והעולם ישאר חסר אמצעים להתמודד מול הג'יהאד המאיים עלינו, הרעב העולמי, וההתחממות הגלובאלית.

סוף העולם מתחיל במדינת מסצ'יוסס. 

סוף העולם? האמת היא שלא ממש. למעשה, היוזמה הזאת כבר עלתה ב- 2002 במסצ'יוסס ונדחתה ברוב זעום. כנראה שבכל זאת, אי אפשר למכור לאזרחים כל לוקש. אבל מה שעוד יותר מפתיע הוא, שתשע מדינות בארה"ב כבר הספיקו לבטל את מס ההכנסה: אלסקה, וואיומינג, וושינגטון, פלורידה, נבדה, ניו המפשיר, דקוטה הדרומית, טנסי וטקסס. לא כולן עשו את זה בעזרת דמוקרטיה ישירה. ב- 3 מדינות (ניו המפשיר, טנסי וטקסס) בכלל לא קיימת דמוקרטיה ישירה. פלורידה היא אומנם דמוקרטיה ישירה, אבל שם ביטול המס נעשה ע"י בית המחוקקים. בנבדה ביטול המס עבר בהצבעה של האזרחים בארבע המדינות הנוספות לא מצאתי מידע ע"י מי נעשה ביטול המס. למעשה, גם במסצ'יוסס אין באמת דמוקרטיה ישירה: כדי שחוק יובא להצבעה כללית, רבע מחברי הסנאט צריכים לחתום עליו. המקבילה הישראלית היא, ש- 30 ח"כים יסכימו לחתום על החוק. 

הכצעקתה, אתם בטח שואלים. ההינתגדות למיסים נטועה עמוק בתרבות האמריקאית. הדוגמה המפורסמת ביותר היא לפני בערך 20 שנה, כאשר ג'ורג' בוש האבא הבטיח בנאום המפורסם שלו לא להעלות מיסים. האמריקאים, שכל כך התלהבו מהמשפט המפורסם  read my lips, no new taxes” הצביעו לו בהמוניהם. האם הוא באמת לא העלה מיסים? נו טוב, אתם יודעים איך זה בדמוקרטיית נציגים

אז מה בעצם אנחנו לומדים מכל הסיפור הזה? דמוקרטיה ישירה היא פשוט כלי בידי הציבור לעצב את המדינה כפי שהוא רוצה. המיסים הם לא הסיפור כאן – בארה"ב זה אולי מיסים, אבל בישראל זה יכול להיות דת ומדינה. דמוקרטיה ישירה יכולה לשמש בכל אחת מהמדינות ככלי לעקוף את הממשלה, שלא תמיד פועלת ע"פ רצון הציבור. דבר נוסף שאפשר לראות כאן, ואני לא ארחיב עליו בפוסט הזה, הוא, שהציבור לא כל כך מהפכני או טיפש כפי שלפעמים חושבים. הרעיון של ביטול מס ההכנסה קיים בארה"ב, ואותן מדינות שביטלו את המס ממשיכות להתקיים. אזרחי מסצ'יוסס לא יצביעו על יוזמה שתהרוס את המדינה. האם יוזמה כזאת תעלה בארץ? קשה לי מאוד להאמין. המיתוס הקפיטליסטי מושרש בחברה האמריקאית בדיוק כמו שהמיתוס הסוציאליסטי מושרש בארץ. נראה לי שבארץ יעלו דווקא יוזמות אזרחיות הפוכות: קיצור יום העבודה, העלאת שכר מינימום, הידוק הפיקוח על זכויות עובדים ואולי גם הוספת מדרגה נוספת במס ההכנסה, מעל זו שקיימת היום.

 

ראש בראש: מורים נגד בעלי קאזינו

קישור

הצעה חדשה תעלה את המס שמוטל על רווחי בתי הקאזינו בנבדה. ההצעה תטיל מס של 3% מרווחים של מעל מיליון דולר בחודש, בנוסף למס של 6.75% המוטל על כל עסקי ההימורים. הרווחים מהמס יועברו לבתי הספר: הם יחולקו ע"פ מספר התלמידים ויכולים לשמש רק כתשלום משכורות למורים. ומי עומד מאחורי ההצעה? ניחשתם נכון: ארגון המורים של נבדה שהחליט, כנראה, שממשלת נבדה לא מקצה מספיק כספים לחינוך. אחד מהמתנגדים, אגב, הוא מושל נבדה שאמר שהוא מתנגד ליוזמה, כמו לכל הטלת מס נוספת (ראו "סוף העולם במדינת מסצ'יוסס"). 

היוזמה בסופו של דבר לא תגיע להצבעה בגלל הסכם שהושג בין ארגון המורים לבין בעלי בתי ההימורים. כנראה ששני הצדדים מאמינים שהיוזמה לא רק שתקבל את מכסת החתימות כדי להגיע להצבעה, אלא גם תעבור את ההצבעה. כתוצאה מכך הושגה פשרה: החלפת המס על בתי ההימורים במס על שכירת חדרים במלונות (שכנראה רק אלוהים ומיעוט מאזרחי נבדה מבינים את ההבדל). במקום היוזמה, ארגון המורים צריך לשכנע את בית המחוקקים של נבדה להעלות משאל עם על הפשרה החדשה. משאל העם יהיה מיעץ (לא מחייב את הממשלה). בנוסף, כדי להבטיח ששום מושל מעצבן לא יטרפד את ההסכמה שהושגה, ארגון המורים התחיל כבר באיסוף חתימות על יוזמה חדשה, ע"פ הפשרה שהושגה. ועוד סקופ אחרון שלא קשור בכלל לדמוקרטיה ישירה: במידה והעם יאשר את ההחלטה ובית המחוקקים אכן יטיל את המס, הוסכם שבשנתיים הראשונות המס ישמש לאיזון תקציב המדינה. רק מ- 2011 המס ישמש לתקציב החינוך. כלומר: ארגון המורים של נבדה סומך על הבטחה של הממשלה לשלוש שנים קדימה! (הזמן הממוצע בארץ לקיום הבטחות כאלה הוא 3 שעות). 

ועכשיו הזווית הישראלית: עוד פעם, אתם מוזמנים לבקר אם לא נזכרתם בשביתת המורים הגדולה שהייתה. אני לא חושב שהפיתרון של ארגון המורים בנבאדה יכול להיות יעיל לארץ. וזה לא בגלל שאין הימורים בארץ – תמיד אפשר למצוא מגזר אחר להטיל עליו מיסים. אני פשוט חושב שהטלת מס חדש היא אומנם אפשרית בארץ, אבל מחייבת יותר כח ומשאבים ממה שיש לארגון המורים הארצי. ארגון המורים היה צריך לחשוב טוב על היוזמה שהוא היה מעלה, ויתכן ויוזמה מייעצת, שקוראת לממשלה להעלות את תקציב החינוך מבלי להכריח אותה לעשות כך, היא הפתרון כאן. בכל מקרה, המורים גם היו יכולים להשתמש ביוזמה האזרחית להלחם ברפורמת דוברת שהם מרגישים שנכפית עליהם.   

אלה הן חלק קטן מהיוזמות שיועלו במדינות ארה"ב בקרוב. חלק מההצבעות יהיו בנובמבר, ביחד עם ההצבעה לנשיא ארה"ב, וחלק עוד יהיו קודם, באוגוסט, ביחד עם הצבעות אחרות – תלוי במדינה. אין לי מושג איזה יוזמות יעברו, ומה בדיוק תיהיה ההשפעה שלהן – לא כל דבר שטוב לאמריקאים בהכרח טוב לנו, ולא כל דבר שהאמריקאים חושבים שהוא טוב הוא בהכרח טוב. ובכל זאת, כשאני מסתכל על הפוליטיקה בארץ, אין לי ספק שדמוקרטיה ישירה הייתה יכולה להוציא את המדינה מהקיפאון (או ההידרדרות האיטית) שהיא נמצאת בה. היוזמות מארה"ב הן דוגמה קטנה מאוד למה שנוכל להשיג עם דמוקרטיה ישירה בארץ.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “דמוקרטיה ישירה כבר שם

  1. הי איתי,

    קודם כל, אחלה פוסט.

    לגבי הדמוקרטיה הישירה בארה"ב. אני מבין שיש בה מספר בעיות. כדי להתחיל להריץ קמפיין, יש צורך במסע פרסום שעולה ממון רב. האם גם כאן אין צורך באיילי הון כדי להניע חוקים?

    האם יש לכך פתרון?

  2. איתי הגיב:

    תודה רבה טל.

    קמפיין בארה"ב יכול לעלות הרבה כסף, אבל הוא לא חייב. לא כל הקמפיינים בארה"ב מונעים ע"י אילי הון – חלקם מונעים גם ע"י ארגונים חברתיים שונים.
    אחד הפרמטרים שמשפיע על הצורך בכסף הוא האקטואליות של הנושא. נושא אקטואלי תמיד יזכה לנראות, בלי שום קשר לתקציב הפרסום (אם בכלל) שעומד מאחוריו. יוזמה שקשורה לפרשת טלנסקי, לדוגמה, לא ממש צריכה תקציב בחירות. וכמובן שנושא אקטואלי לא חייב להיות אקטואלי כי הוא מופיע "היום" בחדשות. גם ליוזמה על הטפלת מים תיהיה נראות גבוהה.
    פרמטר נוסף שקובע את הכח שהכסף מעניק הוא התרבות הפוליטית. אמריקאים באופן כללי לא מאוד פעילים פוליטית (למרות שיש מדינות יותר פעילות ויש פחות). צד אחד של זה הוא, שנהוג לשלם לאנשים שכר כדי שיעמדו ברחוב ויאספו חתימות, ומכאן חלק מהעלויות של הרצת קמפיין. הפתרון הוא כמובן מאוד פשוט: איסוף החתימות ע"י מתנדבים (ואני מאוד רואה את קורה בארץ), איסוף חתימות באינטרנט, או איסוף חתימות בדואר.

  3. אפשר תמיד לפתוח אתר כמו "דיג אית" שיעזור להציף למעלה הצעות טובות יותר.

    גם אני מסכים, פוסט מעולה

    רק הערה קטנה אוף טופיק – התפלת מים היא פתרון בעייתי בגלל שהוא נסמך על אנרגיה זולה – מחיר התפלת המים הוא יקר כבר היום ויתייקר עוד יותר ככל שמחיר האנרגיה בעולם יתייקר – מצד שני יש צעדים אחרים שאפשר לעשות שיחסכו כמות גדולה של מים – לדוגמה טיפול במים אפורים

  4. אני מצטרף – אחלה טור.
    * הערות קטנות: "התפלת" מים (ולא הטפלת).
    * מסצ'וסטס ולא מסצ'יוסס (אלא אם כן אתה משם, ויודע משהו על ההגיה המקומית שאני לא).
    * היום המורות כבר מרגישות ש"אופק חדש" נכפה עליהן. דוברת passe כבר מזמן. ויש גם ויכוח אם נכפה או לא – יש ל"אופק חדש" גם לא מעט תומכות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s