על מייק טייסון,הישרדות ועקידת אהוד

תמונה של אוהד אולמרט, מייק טייסון, הישרדות

כתב : מרק ולצר

פעם סבתי שניפטרה ואני שמענו פיסת חדשות בקשר לכך שמייק טייסון, אלוף העולם לשעבר באיגרוף, נאשם באונס ובחבלה. סבתי שאלה אותי בהפתעה: "הוא יודע להרביץ?" "בטח סבתא", עניתי, "ככה מגיעים להיות אלוף העולם באיגרוף: לומדים להרביץ יותר טוב מכולם!" ואז התחלתי לחשוב על העובדה הזו ומה היא אומרת לגבי פוליטיקה.

אבל אני מקדים את הדיון הזה.

השנה יצא לי לראות כמה פרקי הישרדות. תוכנית מאלפת בכל הנוגע לאופי האנושי, החברה האנושית, אסטרטגיות שכליות ורגשיות ועוד, ולדעתי יותר מחכימה מ"לונדון וקירשנבאום" אם יודעים איך לצפות בה. העובדה הברורה שקושרת את הישרדות למייק טייסון היא ששלושת השחקנים שהגיעו לחצי הגמר היו מן המניפולטורים היותר טובים שבחבורה. דן, נעמה ומרינה ידעו איך לשקר, מתי כדאי לומר אמת, עם מי צריך לכרות ברית, איך לנצל אותה עד תום, מתי הזמן הנכון לפרק את הברית, איך לנסות לתרץ את השקרים ולהציג עצמם כתמימים ואיך לבצע מניפולציות רגשיות.

איני מאשים אותם במאום: הרי להגיע לגמר היתה מטרת המישחק ובגמר אין מקום לכולם. מכיון שההגעה לגמר דורשת מיזעור סיכונים במידת האפשר ותמיכה מכמה שיותר מן המתמודדים אזי הטקטיקות שציינתי הן היעילות ביותר. אותה תוכנית היתה גם מקום מעולה ללמוד מדוע בתחרות שכזו אין מקום למוסר.

מושיק, מן המבוגרים והמוצלחים בחבורה, ניסה לבסס "קוד אתי" שעל פיו יש לקדם לשלב הבא את "הראויים" כהגדרתו. ברור שהאסטרטגיה הזו שירתה גם אותו שכן הוא היה בטוח שהוא מן "הראויים" אולם הנסיון שלו הוא המענין בכל הענין. הנסיון היה ליצור מצב שבו אם משתתף א' מקדם משתתף ב' בשל ברית למרות ש-ב' הוכיח את עצמו כלא ראוי (השתמט מעבודה לדוגמא) הרי שהקבוצה תפעל נגד א'. לפי מושיק בחלוף הזמן הבחירה בעולים לשלב הבא לא תהיה בנויה רק על בריתות, פוליטיקה, שקרים ומניפולציות אלא תתבסס, לפחות חלקית, על ערכם של המיתמודדים. הנסיון של מושיק נכשל שכן כל העוסקים בבריתות, ושמטבע הדברים פחדו מכוחו הגובר בחבורה, זממו והצליחו להדיחו במהרה. מענין.

הצלחה בשדה הפוליטי נקראת כבר זמן רב הישרדות וכולנו צופים בפרקי סידרת הריאליטי "מהדורת החדשות המרכזית" עוד מלפני שריאליטי היה טרנד תיקשורתי. גם שם אני רואה את אותם שקרים ומניפוליציות, אותן בריתות, אותן חציות קוים והיתממות ואותם נסיונות עקרים לקבוע כללי מוסר אשר ינפו את "הלא ראויים". ההבדל הוא שהפוליטיקה דומה הרבה יותר לאליפות העולם באיגרוף ושם צריך לשכור בלשים פרטיים, צריך לשקר, צריך לחצות קוים בניגוד לאידיאולוגיה, צריך לשחד ולהיות מקבל שוחד ועוד. גם אותם איני מאשים במאום: זהו המשחק שאנו כה גאים בו שניקרא "שילטון נציגים" ובצמרת יש מקום למעטים.

בהישרדות הפרס היה מיליון שקל ורכב שטח ואילו בפוליטיקה הפרס הוא שליטה על תקציב המדינה, מה שמעניק לשולט ולסובביו רווחה כלכלית לכל חייהם, וכניסה לדפי ההיסטוריה כחברי ממשלות ישראל. בנוסף, גם הפוליטיקה מעניקה את החשיפה התיקשורתית שבגללה משתתפים בתוכנית ריאליטי ואין לזלזל בטיבעו הביולוגי של האדם ובשאיפתו, במיוחד אצל הזכרים שבינינו, למעמד של ראש שבט שהיום מושג באמצעות הטלויזיה.

מה מלמדת הדחתו של מושיק על אנשים כדוגמת דן מרידור, בני בגין ועוד? ואפילו יותר מענין: מה מלמדת הצלחתם של דן, נעמה ומרינה על שימעון פרס, אהוד אולמרט וביבי נתניהו? מה חבל שאין לנו מצלמת "טסטימוניאל" אשר מצלמת את אהוד אולמרט, בדומה לדן מנו, מסובב את ראשו, מחליק ידו על עניבתו וצוחק למצלמה: "איזה טמבל המופז הזה! ידעתי שהוא יעבור לקדימה מהתחלה. עוד הצלחתי לשכנע אותו שאני עושה לו טובה שאני תוקע אותו בתחבורה. אני לא מאמין איזה דפוקים יש בתוכנית הזאת!".

ההפתעה בהישרדות היתה עלייתו של נעם, שהיה תקוע רוב המישחק ב"אי המתים", לגמר. הוא לא השתתף בתככים, לא שיקר כל כך, לא הכתים את עצמו בעיני הצופים ולמרבה הפלא כמעט זכה בגמר למורת רוחם של המישתתפים האחרים אשר הרגישו, ובצדק, כי הוא הגיע לגמר שלא בצדק. מדוע הרגישו שאר המשתתפים כה נעלבים מהופעתו של נעם? הסיבה שנאמרה על ידם במפורש היא כי נעם לא היה צריך לעשות את אותם תיחמונים שעשו האחרים: הוא לא היה צריך לשקר, להעמיד פני חבר של אנשים שאותם לא סבל, הוא לא היה צריך לשחק "ריגשי", לא היה צריך לתרץ מדוע הוא מדיח או לא מדיח מישהוא בניגוד גמור להבטחותיו ועוד, בעוד שהאחרים נאלצו להתבזות, לעשות את כל אלו ואף יותר.

אני בטוח שהפוליטיקאים מרגישים בדיוק אותן תחושות בנוגע לרמטכ"לים שמוצנחים ישר לשורה הראשונה בסיעתם אך הם לא יספרו על השוחד והעמדם הפנים שהם עוסקים בה שנים כדי לשמר את מעמדם. קשה.

כאן אני מגיע לעיקר הרעיון: אם אכן אנו מכניסים מאות ואלפי פוליטיקאים לזירה הפוליטית כאשר הקריטריון היחיד להצלחה הוא מניפולציות של הציבור ושל שאר המשתתפים בזירה, היכולת לשקר בלי למצמץ, היכולת לכרות בריתות בניגוד לאידיאולוגיה והיכולת לתקוע סכין בגב לחברים, אז מדוע אנחנו מתפלאים, כמו סבתי, שהאלוף החדש, ראש הממשלה, יודע לעשות מניפולציות כמו שמייק טייסון יודע להרביץ?

לי זה נראה מאוד צבוע. אני הייתי נותן את הזכיה בהישרדות לדן מנו: הוא הרי היה אלוף המניפולציה ולא נעם! מדוע אם כן גם אני הרגשתי שצריך לתת את הזכיה לנעם ולא לדן התחמן? משום שאני לא אוהב אנשים תחמנים.

מה המסקנה לגבי פוליטיקה? אנחנו הצבועים. אנחנו יודעים כי הזירה הפוליטית היא מלוכלכת ואנו יודעים שהאלוף (ראש הממשלה) הוא אלוף התחמנים אולם אנו שונאים אותו על כך ועוקדים אותו. אנו מפילים ראשי ממשלה על ימין ועל שמאל ומהימין והשמאל. האם המישחק המכוער הזה שבו אנו מנפים על פי יכולת מניפולציה ובסוף מתרגזים על דן שזוכה ומאשימים את אהוד בשחיתות הוא לא פשוט נסיון שלנו לנקות את מצפונינו, על מנת שלא ניצטרך להתערב במישחק בצורה משמעותית יותר, ולהמשיך להעמיד פנים כאילו המשחק הוא לא באמת מלוכלך?

הגיע הזמן שיהיה בוס למשחק שישנה את כללי המשחק לחלוטין. גם דן וגם אהוד מרגישים נפגעים ובצדק מכך שאנו משיתים עליהם משחק שבו המניפולציה היא העיקר ובסוף שונאים אותם על שעמדו בו בהצלחה. הפוליטיקאים צמאים לבוס אשר יגיד להם מה לעשות, גם ובעיקר כדי שיהיה ברור להם מה לגיטימי ומה לא. המישחק שלתוכו זרקנו את הפוליטיקאים שלנו גם גורם להם עוגמה: אצל חלקם הוא מעקר את המצפון ואצל חלקם הוא גורם למירמור ולבסוף לפרישה ואני לא אתפלא אם יתברר שתוחלת החיים שלהם קצרה יותר כתוצאה מכך. הפוליטיקאים אשר פרשו יהיו התומכים הראשונים ברעיון שהציבור יקח את המושכות ויעשה קצת סדר באורווה והגיע הזמן שגם אנחנו נפסיק לנקות את מצפונינו על ידי עקידה של פוליטיקאי זה או אחר ופשוט נבין שאנחנו צריכים לקחת את הניהול לידיים ולהפסיק את תוכנית הריאליטי הגרועה הזו פעם אחת ולתמיד.

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “על מייק טייסון,הישרדות ועקידת אהוד

  1. שלום קורל!

    תודה על המחמאה.

    איני חושב שהעבודה שצריך להשקיע היא כה גדולה. איני יודע אם את/ה מודע/ת לכל הרעיונות שאנו מעלים בבלוג זה אבל עיון בהם מראה שהם אינם כה רחוקים מהמציאות או יגזלו זמן כה רב…

    מרק

  2. מסכים עם הסייפא אבל לא עם הריישה.

    במשחקי הישרדות אמיתיים יותר – לדוגמה בסימולציות מחשב – יש אטסרטגיות של ענישה כלפי מי שבוגד בחבריו –

    ואת זה רואים גם בחיים האמיתיים שבהם להיות תככן גדול זה לא אסטרטגיה גדולה כל כך וזה יכול להגמר בכיסוי בזפת ובנוצות (שזו אסטרגטיית "גרים טריגיר" – מי שתפס בשקר אפילו פעם אחת נענש לכל החיים) – שכן הצלקות של הזפת נשארות לכל החיים.

    המשחק שאתה מכנה "הישרדות" הוא לא משחק הישרדות בכלל כי בסופו של דבר נשאר אדם אחד שיכולות ההשרדות שלו קטנים בהרבה מאשר כל שבט ממוצע גם אם השבט מכיל 5 אנשים.

    מצחיק שאתה מנסה ללמוד מזה משהו על הטבע האנושי, מה שלומדים מזה הוא שאנשים אוהבים שעובדים עליהם – כי הבימוי בסדרות האלה הוא עצום ולכן ההפקה באה לדן ואומרת לו, אולי כדאי שהפעם תעיף את זה וזה, ותיתן סיפור כזה וכזה, או שמחזירים את ההוא וכו' – כי יש פרוסומות למכור ככה שצריך שהמיקס הנכון של האנשים יהיה –

    אם לדוגמה בהשרדות יהיו תת קבוצה של אנשים נאמנים וישרים יותר שבאמת יעיפו לפי תרומה נמוכה להישרדות אמיתית, אז התוצאה תהיה סדרת טלוויזיה משעממת. ואת זה הבימוי לא רוצה.

    בתוכנית "הישרדות" אין שום ערך לאמירת אמת או לכישורי ציד וכו' – במצב דומה בחיים האמיתיים – דווקא יש.

    (ואגב, מישהו כמו דן מנו במצב של הישרדות אמיתית של אדם בודד, מחכה עד שכולם ישנים בלילה ואז תוקע לכולם סכין בגרון, לא צריך לחכות למדורת השבט, ואין צורך בתחכום רב).

    כלומר – אם אפשר ללמוד משהו מהשרדות זה שהצופים אוהבים אשליות, ועוד מפתחים על זה תלי תילים של תאוריות

    😉

    בסופו של דבר, אתה צודק – המערכת היום בעיקר מתגמלת את השקרנים, אם כי יש גם כמה איים של צדיקים פה ושם, הרעיון הוא להפוך את המצב – לאפשר לבני האדם היותר ישרים להכנס למערכת בלי שהם יצטרכו לסבול כל הזמן בגלל היושר שלהם.

  3. > במשחקי הישרדות אמיתיים יותר – לדוגמה בסימולציות מחשב – יש אטסרטגיות של
    > ענישה כלפי מי שבוגד בחבריו –

    רק אם שני השחקנים נשארים לאורך זמן. במישחקים שבהם מדיחים ושיתוף הפעולה נפסק (כמו בתוכנית הטלויזיה ובפעמים רבות בפוליטיקה) עדיף פשוט לבגוד וגם אסטרטגיות מחשב מראות זאת. איני רואה שום אסטרטגיה של ענישה כלפי שקרנים בפוליטיקה וגם לא ראיתי כאלו בתוכנית הטלויזיה. הסיבה היא שכולם רוצים להגיע למעלה ולכן יודעים שהם יצטרכו לשקר כדי לעשות את זה. מדוע לתרום לתרבות אירגונית המענישה שקרנים – כדי שיענישו אותך בסוף? עדיף ללכת על אסטרטגיית דן מנו/צחי הנגבי: כולנו מושחתים אבל אני המושחת ביותר והכי מקושר בין המושחתים – את תבגוד בי אתה חותם על הדחתך.
    >
    > ואת זה רואים גם בחיים האמיתיים שבהם להיות תככן גדול זה לא אסטרטגיה גדולה כל
    > כך וזה יכול להגמר בכיסוי בזפת ובנוצות (שזו אסטרגטיית "גרים טריגיר" – מי
    > שתפס בשקר אפילו פעם אחת נענש לכל החיים) – שכן הצלקות של הזפת נשארות לכל
    > החיים.

    אף אחד לא משתמש באסטרטגיה כזו בחיים האמיתיים. אנו הרבה יותר קרובים לTIT FOR TAT שבו אנו מענישים מישהוא על שקר או בגידה ומודאים שהוא יודע שהוא בעונש ובסוף חוזרים לשיתוף פעולה. זה נכון גם במערכת הענישה (בסוף יוצאים מן הכלא), גם במערכות יחסים (הידעת שרוב הנשים סולחות לבעליהן הבוגדים?), וגם בפוליטיקה (אין מישהוא שלא שיקר בין אלא שעדין שם וכל הציבור יודע את זה), וגם בין חברים (רוב האנשים סולחים על שקרים במיוחד אם הם לא בנושאים קריטיים).
    >
    > המשחק שאתה מכנה "הישרדות" הוא לא משחק הישרדות בכלל כי בסופו של דבר נשאר אדם
    > אחד שיכולות ההשרדות שלו קטנים בהרבה מאשר כל שבט ממוצע גם אם השבט מכיל 5
    > אנשים.

    הוא "הישרדות" במובן של "להיות האחרון שהצליח להדיח את כולם ולזכות במיליון" ולא במובן של "להיות זה שמצליח להשיג הכי הרבה אוכל". במובן זה הישרדות הטלויזיונית מראה דמיון מדהים לפוליטיקה אשר בה כולם רוצים להיות ראש הממשלה וידרכו זה על זה כדי להגיע לכך ובמובן הפרס הגדול למנצח.
    >
    > מצחיק שאתה מנסה ללמוד מזה משהו על הטבע האנושי, מה שלומדים מזה הוא שאנשים
    > אוהבים שעובדים עליהם – כי הבימוי בסדרות האלה הוא עצום ולכן ההפקה באה לדן
    > ואומרת לו, אולי כדאי שהפעם תעיף את זה וזה, ותיתן סיפור כזה וכזה, או
    > שמחזירים את ההוא וכו' – כי יש פרוסומות למכור ככה שצריך שהמיקס הנכון של
    > האנשים יהיה –

    אין ספק שיש פה ביום. אולם אלו לא שחקנים מקצועיים והאותניות של הביצוע מראה שהמניפולציה באמת מגיעה מן הלב ולא רק כתוצאה מבימוי טוב או הרבה טייקים.
    >
    > אם לדוגמה בהשרדות יהיו תת קבוצה של אנשים נאמנים וישרים יותר שבאמת יעיפו
    > לפי תרומה נמוכה להישרדות אמיתית, אז התוצאה תהיה סדרת טלוויזיה משעממת. ואת
    > זה הבימוי לא רוצה.

    נכון שהבמאי לא רוצה את זה אבל זה גם לא יקרה. אין שום סכנה לכך שמי מהם ימות ברעב ולכן התרומה לשרידה אמיתית אינה חשובה אבל אתה שוכח שיש מיליון בסוף והשקרים והמניפולציות הן בשביל המיליון ולא בשביל שרידה. כל עוד תשים את המיליון בסוף תקבל מניפולציות גם בלי ביום – גם בטלויזיה וגם בפוליטיקה.
    >
    > בתוכנית "הישרדות" אין שום ערך לאמירת אמת או לכישורי ציד וכו' – במצב דומה
    > בחיים האמיתיים – דווקא יש.

    לאמירת אמת יש ערך גם בתוכנית "הישרדות". אם אני מוכיח שאני איש מילה אז אנשים יטו פחות לפקפק בכך שאני לא אעמוד במילתי ולכן יבחרו דוקא לבגוד בזה שהם בוטחים בו פחות.
    >
    > (ואגב, מישהו כמו דן מנו במצב של הישרדות אמיתית של אדם בודד, מחכה עד שכולם
    > ישנים בלילה ואז תוקע לכולם סכין בגרון, לא צריך לחכות למדורת השבט, ואין צורך
    > בתחכום רב).

    אבל אילו לא כללי המשחק. אני בטוח שהמתמודדים על ראשות מפלגת העבודה היו מעדיפים לתקוע ל"חברייהם" סכין בגרון אבל במדינת ישראל זה אסור ובתוכנית הטלויזיה הכללים הם שאתה צריך לעשות מניפולציות כדי לשרוד (ממש כמו בפוליטיקה).
    >
    > כלומר – אם אפשר ללמוד משהו מהשרדות זה שהצופים אוהבים אשליות, ועוד מפתחים על
    > זה תלי תילים של תאוריות

    אני טוען שלא הכל אשליה. המניפולציות אינן אשליה – הן פשוט נראות אמיתיות יותר מסרט של מיטב הוליווד. במקרה שלא הבנת למה הז'אנר הזה מצליח ולמה הם בחרו תמיד בז'אנר של עימות: כי אנשים רואים משהוא אמיתי על הטבע האנושי. נכון – יש המון פילטרים של פירסום וביום אבל זה הרבה יותר "ריאליטי" מפרקליטי ל.א. שהם תמיד משתפי פעולה וחייכנים. הז'אנר הזה לא עלה סתם – הוא מראה אנשים בתנאי מעבדה: נכון שהתנאים מבוימים אבל הם גם מראים משהוא לא נעים על הטבע האנושי (אני אישית חושב שזה טוב כי המפתח להתקדמות אנושית הוא התמודדות עם הצדדים הלא מחמיאים בטבע שלנו ולא התעלמות מהבעיות).
    >
    > 😉
    >
    > בסופו של דבר, אתה צודק – המערכת היום בעיקר מתגמלת את השקרנים, אם כי יש גם
    > כמה איים של צדיקים פה ושם, הרעיון הוא להפוך את המצב – לאפשר לבני האדם היותר
    > ישרים להכנס למערכת בלי שהם יצטרכו לסבול כל הזמן בגלל היושר שלהם.

    להיפך: אני טוען שבמערכות היררכיות שבהן יש המון כסף בקצה הפירמידה *אין שום סיכוי* לאנשים ישרים (ראה מקרה מושיק\בני בגין או כל מיקרה אחר שמתאים לך יותר). הם *יושחתו* בודאות. להפוך את המצב אפשר רק על ידי בוס חזק (הציבור) אשר משנה ב180 מעלות את החוקים ומעניש ביד קשה את המיתפרעים.

    מרק

  4. איתי הגיב:

    אני לא בטוח שאני מסכים איתך, מארק. האם כללי המשחק בפוליטיקה באמת מחייבים לשקר, לחצות קווים בניגוד לאידאולוגיה, לקבל ולתת שוחד?
    ציפי ליבני היא מקרה שמוכיח (חלקית) את ההפך – היא מתמודדת על ראשות קדימה ומשם על ראשות הממשלה רק בגלל שהציבור מאמין שהיא לא לוקחת חלק בכל הלכלוך שאתה מתאר. דווקא ההגינות היא זו שעוזרת לה. יכול להיות שדווקא בגלל אותה הגינות היא לא תצליח לשרוד פוליטית כראש ממשלה, ואז תוכל לומר שצדקת. אבל קודם היא צריכה להיות ראש ממשלה, רק אחרי זה נוכל לומר מי צדק. מה שבינתיים בטוח, זה שהגינות נותנת הרבה מאוד נקודות בדעת הקהל בארץ, ככה שיש עוד אפיק להתקדם.

    וחוץ מציפי ליבני? הציבור היה מוכן לסלוח גם לאולמרט, גם לברק, וגם לשרון על כל מיני שקרים ורמאויות בחוק מימון המפלגות (שעליהם כולם נחקרו). כלומר – הציבור מוכן לסלוח על שקרים שנעשים בגל "השיטה". הציבור לא היה מוכן לסלוח לאולמרט כשהתברר שחלק מהכסף הוא העביר לעצמו. ברק נפל בעיקר (ולא רק) בגלל שהציבור רצה הנהגה אחרת בזמן האינתיפאדה השניה.

    לסיכום, אני יכול לומר שאני מאוד לא מסכים איתך (הבנתי כמה דברים תוך כדי התגובה…). אני חושב שהשחיתות של הפוליטיקאים שלנו נובעת מהם, ולא מהמערכת. הבעיה היא, לדעתי, שלפוליטיקה מגיעים אנשים שרוצים כח והשפעה, ולא אנשים שיש להם חזון כלשהו ותוכנית מסודרת למדינה. האשמה היא בהם, לדעתי. את החוקים, אגב, הם יכולים לשנות. בשביל זה הם שם.

  5. > אני לא בטוח שאני מסכים איתך, מארק. האם כללי המשחק בפוליטיקה באמת מחייבים
    > לשקר, לחצות קווים בניגוד לאידאולוגיה, לקבל ולתת שוחד? ציפי ליבני היא מקרה
    > שמוכיח (חלקית) את ההפך – היא מתמודדת על ראשות קדימה ומשם על ראשות הממשלה רק
    > בגלל שהציבור מאמין שהיא לא לוקחת חלק בכל הלכלוך שאתה מתאר. דווקא ההגינות
    > היא זו שעוזרת לה. יכול להיות שדווקא בגלל אותה הגינות היא לא תצליח לשרוד
    > פוליטית כראש ממשלה, ואז תוכל לומר שצדקת. אבל קודם היא צריכה להיות ראש
    > ממשלה, רק אחרי זה נוכל לומר מי צדק. מה שבינתיים בטוח, זה שהגינות נותנת הרבה
    > מאוד נקודות בדעת הקהל בארץ, ככה שיש עוד אפיק להתקדם.

    כל מי שנימצא בקדימה הוא מושחת בהגדרה. עצם העובדה שאתה עדין קונה את העובדה שציפי ליבני היא נקיה "חלקית" מפתיעה אותי! קדימה היא מפלגה שהוקמה ללא אידיאולוגיה כלל ומאחדת צירוף יוצא דופן של אופורטוניסטים חסרי בושה מהימין והשמאל! ניתן לטעון שקדימה היא מפלגת השחיתות האולטימטיבית שכן היא לא מחויבת לשום אג'נדה. ציפי לבני עברה מהליכוד! היא כבר חצתה קוים. היא כבר חילקה הבטחות לקבלנים אחרת היא לא היתה שרת חוץ!

    אנסה להסביר את זה כך: דמין לעצמך שאתה מואשם במישפט. העורך דין שלך אמור להגן עליך בחירוף נפש. ואז אתה מגלה שהעורך דין שלך כבר סגר את גזר הדין שלך עם הקטגור בפאב והם בעצם חברים כבר שנים. עכשיו אתה מגלה שהוא הסכים שתעשה עוד 3 שנים בפנים כי פעם הקטגור הלווה לו פעם כסף. זה נראה לך משפט צדק?

    איך הדוגמא שלי קשורה לנושא: ימין ושמאל אמורים להיות אויבים. זו התיאוריה. כל אחד אמור לייצג את מיליוני הבוחרים שבחרו בדרכו (ולא בדרכו של הצד השני!) בחירוף נפש. ועכשיו הם מתאחדים (קדימה!) ומתברר לך שהכל הצגה. הם לא באמת אידיאולוגיים – הם חברים אחד של השני והדבר הכי רחוק מהראש שלהם זה ליצג את דעתך. הם מייצגים יותר את חשבון הבנק שלהם.

    אז האם אני חושב שהעבודה והליכוד הישנים הם יותר טובים מקדימה? בטח שלא. אבל הם לפחות עשו הצגה של אג'נדה (למרות שגם הם היו חברים אחד של השני והעדיפו לעשות הצגה של מלחמה מאשר להילחם באמת על דעת בוחריהם) וניבחנו (לפחות בתיאוריה) עליה. שוב אני לא חושב שהעבודה והליכוד לא מושחתים: אבל לפחות הצלחנו לגרום להם למלמל תירוצים כאשר הם לא עושים את האג'נדה! זה המכסימום שהצלחנו להשיג מנציגים עד עתה! (כן – זה די עלוב).

    בקיצור: לא קונה שאף אחד נקי! אני חושב שאפילו נציגי חד"ש מושחתים (והם באופוזיציה!).

    >
    > וחוץ מציפי ליבני? הציבור היה מוכן לסלוח גם לאולמרט, גם לברק, וגם לשרון על
    > כל מיני שקרים ורמאויות בחוק מימון המפלגות (שעליהם כולם נחקרו). כלומר –
    > הציבור מוכן לסלוח על שקרים שנעשים בגל "השיטה". הציבור לא היה מוכן לסלוח
    > לאולמרט כשהתברר שחלק מהכסף הוא העביר לעצמו. ברק נפל בעיקר (ולא רק) בגלל
    > שהציבור רצה הנהגה אחרת בזמן האינתיפאדה השניה.

    כולם מעבירים כסף לעצמם! אתה ממש חושב שאפשר לגלות שוחד? אתה נאיבי. איך ברק קנה דירה באקירוב? נולדת אתמול? הנה איך עושים שוחד שלעולם אי אפשר להוכיח: ביבי נפגש בארוחת ערב המונית עם מנ"כל גדול. המנכ"ל צוחק איתו על סיגר משובח ונותן לו "קטנה" בין הצלעות. "יהיה טוב ביבי?". "בטח יהיה טוב, איציק", עונה ביבי. "יהיה טוב לכולם, ביבי" זהו. זה היה שוחד. לך תוכיח בבית משפט. שנייהם מבינים שהם דיברו על המיכרז הגדול. שנייהם מבינים שאם ביבי יתן לו את המיכרז אז המנכ"ל "יסדר" אותו. איך אפשר להעביר את הכסף? הנה כמה הצעות:
    1. הילד של ביבי מורח צבעי גועש עם התחת על נייר וביבי מוכר את זה למליין במילוני דולארים כיצירת אומנות מודרנית.
    2. ביבי פורש מהפוליטיקה, מתמנה לדירקטור בחברה שהוא לא צריך להכיר אפילו את השם שלה, נותן את הקול שלו למישהוא אחר (כך הוא גם בוגד בתפקידו כדירקטור שאמור ליצג את המשקיעים) ומקבל מלא כסף על לא לעשות כלום.
    3. פותחים חברת קש אשר משלמת לביבי עבור הרצאות בדנמרק בנושא "השלכות אוסלו". ההרצאות כמובן לא ניתנות אבל בשביל הרושם הוא כן יוצא לחופשה בדנמרק בתאריכים המתאימים (על חשבון השוחד כמובן).

    אתה טוען שהציבור, או התקשורת, מוכנים לסלוח על כל אילו. ואם אני לא מוכן לסלוח? איזה ברירה יש לי? אני יכול לשים אותם בכלא? לא. אני יכול לא לבחור בהם? לא. כל הרשימות הריאליות נסגרות על ידם. אני יכול להצביע למועמד אנונימי אבל אף אחד לא רוצה לבזבז את הקול שלו וגם אני לא. אז אני מצביע למועמד שנראה לי פחות מושחת. האם הוא באמת פחות מושחת: אין לי מושג! הם לא מסתובבים עם קעקוע על המצח "אני כבר צברתי X דולארים משוחד". אז איך אני מחליט בין המועמדים? על פי הפרופיל. ציפי לבני נראית יותר טוב מאולמרט. אבל אין לי באמת מושג: יכול להיות שהיא יותר מושחתת מאולמרט! הכל מישחק של תדמיות. אין לי שום כלים להחליט.
    >
    > לסיכום, אני יכול לומר שאני מאוד לא מסכים איתך (הבנתי כמה דברים תוך כדי
    > התגובה…). אני חושב שהשחיתות של הפוליטיקאים שלנו נובעת מהם, ולא מהמערכת.
    > הבעיה היא, לדעתי, שלפוליטיקה מגיעים אנשים שרוצים כח והשפעה, ולא אנשים שיש
    > להם חזון כלשהו ותוכנית מסודרת למדינה. האשמה היא בהם, לדעתי. את החוקים, אגב,
    > הם יכולים לשנות. בשביל זה הם שם.

    נכון. השחיתות נובעת מהנציגים אך גם מכללי המישחק. אם תשנה את כללי המישחק אז תגלה שהם אנשים נחמדים מאוד. זה הקטע בבני אדם: הם מנצלים כל מצב לטובתם אבל אם סידרת את הכללים כך שהם לא יכולים לדפוק מישהוא אז הם לא ידפקו. זה הרעיון של שילטון החוק, קפיטליזם, וגם שילטון הנציגים עצמו שמטרתו היא להגביל את יכולתם של שליטים.

    אם אתה מחכה שהם ישנו את כללי המשחק אני מציע שתתכונן להמתנה של כמה אלפי שנה. יש לי שאלה לא קשורה: האם היית מחכה שהמלך יוותר על הסמכויות שלו ויעביר אותן לפרלמנט? בהצלחה אבל אני מעדיף לא להתחנן שהם יעשו משהוא שאני בטוח שלא יעשו אותו לעולם. העם צריך לכפות בכוח כללים חדשים. על פי הכללים האילו העם מחליט והחארות מחויבים. אז תמצא שהם הרבה פחות חארות.

    מרק

  6. מארק, פוליטיקה כפי שהיא היום מורכבת מ-2 דברים
    1. תחרות (מי יהיה בעמדה גבוה יותר)
    2. שיתוף פעולה

    בלי שיתוף פעולה, אחרי שנבחרת קשה לך מאוד לעשות משהו – כי חקיקה של חוקים תלויה בשיתוף פעולה של חברי כנסת אחרים, וביצוע מהלכים של שרים גם תלויה בממשלה , בכנסת או במשרדי ממשלה אחרים ובבריתות פוליטיות

    בקיצור – בפוליטיקה יש עניין של משחקים חוזרים ואם בגדת במישהו היום הוא עלול להפריע לך בעתיד.

    ראה לדוגמה את אולמט – הוא הצליח להבחר אבל הוא לא מסוגל לבצע שום מהלך ציבורי – בלשון הישרדות – הוא הצליח להאשר אחרון רק כדי לגווע ברעב.

    זפת ונוצות זו דוגמה היסטורית, קצת קשה להגיד על זה "אף אחד לא משתמש" – כבר השתמשו.

    ברור שהמינפולציה באה מהלב – זה מה שהשחקנים יודעים שמצפים מהם – עניין של ציפיות הדדיות.

    יש כל מיני דברים בטבע האנושי – ברוח ובחומר – ורק חלק מהם מראים כי הם יותר מוכרים. לא מראים לך חלקים נכבדים ממערכת העיכול למרות שזה חלק מהטבע האנושי – זה פשוט מוכר פחות. אם הם היו יכולים הם גם היו מראים לך תחרויות הרג ממש (איגרוף לדוגמה) – זה לא אומר שכולם הולכים כל היום ומתאגרפים.

    "הישרדות" זו לא דוגמה לשום דבר, כי מצבים יציבים אבולצונית מנופים ממנה אם הם לא מעניינים עבור הצופים.

  7. On Tuesday 12 August 2008 14:36:48 האזרח דרור wrote:> תגובה:
    > מארק, פוליטיקה כפי שהיא היום מורכבת מ-2 דברים
    > 1. תחרות (מי יהיה בעמדה גבוה יותר)
    > 2. שיתוף פעולה
    >
    > בלי שיתוף פעולה, אחרי שנבחרת קשה לך מאוד לעשות משהו – כי חקיקה של חוקים
    > תלויה בשיתוף פעולה של חברי כנסת אחרים, וביצוע מהלכים של שרים גם תלויה
    > בממשלה , בכנסת או במשרדי ממשלה אחרים ובבריתות פוליטיות

    אין ספק. גם בתוכנית הישרדות היו המון שיתופי פעולה. כל הזמן. שיתופי פעולה שמטרתם למכסם את הסיכוי להגיע למיליון.
    האם בכנסת האנשים באמת רוצים לחוקק? לא חושב. אני חושב שהם רוצים יותר פשוט להישאר בכנסת. זה מאוד מועיל כלכלית להישאר בכנסת. הם צריכים לעשות בריתות והם עושים אותן. המשותף לבריתות: הן נגד הציבור ובעד בעלי הברית! בכל שיתוף פעולה צדדים מוותרים על משהוא ומרויחים משהוא. הציבור הוא לא צד בשיתופי הפעולה שנירקמים בכנסת ובממשלה ולכן הוא לא מרוויח כלום. מי הצדדים: השליטים עצמם! הם מרויחים ומפסידים משיתופי הפעולה. הציבור רק מפסיד.
    >
    > בקיצור – בפוליטיקה יש עניין של משחקים חוזרים ואם בגדת במישהו היום הוא עלול
    > להפריע לך בעתיד.

    בהחלט. ולכן יש צורך לדעת במי לבגוד ומתי. הטובים שידעו את אלו וידאגו שאלו אשר הם בוגדים בהם לא יקומו יהיו ראשי ממשלה (מייק טייסון!). שימעון פרס עדין כאן ומיקצוע השחיה האהוב עליו הוא חתירה.
    >
    > ראה לדוגמה את אולמט – הוא הצליח להבחר אבל הוא לא מסוגל לבצע שום מהלך ציבורי
    > – בלשון הישרדות – הוא הצליח להאשר אחרון רק כדי לגווע ברעב.

    לא איכפת לו ממהלכים ציבוריים! אתה תקוע ברעיון שהוא שם לשרת אותך. הוא שם כדי לשרת את אנשי העסקים מאחוריו וגם אם אין לו שום לגיטימציה לשום מהלך ציבורי את אנשי העסקים הוא משרת נהדר! הוא נותן להם חוזים, מסדר חברי דירקטוריון, מונע חוקים שמשרתים את הציבור ומזיקים לאנשי העסקים ועוד. לאנשי העסקים וגם לו לא כל כך איכפת שיש לו 2% תמיכה מהציבור. למה מי הציבור הזה בכלל? במונחי פוליטיקה אולמרט הוא סיפור הצלחה מסחרר (הוא הגיע להיות ראש ממשלה מה שאומר שכל איש עסקים שהימר עליו לקח את כל הקופה).
    >
    > זפת ונוצות זו דוגמה היסטורית, קצת קשה להגיד על זה "אף אחד לא משתמש" – כבר
    > השתמשו.

    בפוליטיקה משתמשים באי אמירת אמת כדי להכפיש ולצבור כח. אם כל פוליטיקאי שמשקר היה מודח מהמערכת לא היו פוליטיקאים ולכן כולם יודעים שאסור לקחת את כל ענין האמת יותר מדי ברצינות (ממש כמו בתוכנית הישרדות).
    >
    > ברור שהמינפולציה באה מהלב – זה מה שהשחקנים יודעים שמצפים מהם – עניין של
    > ציפיות הדדיות.

    המניפולציות מגיעות מהמליון לא מהציפיות. תוריד את המיליון ונסה שוב וראה לאן אתה מגיע. בוא נראה כמה מניפולציות יש. אגלה לך משהוא שלמדתי מהאנשים של קשת כשלימדתי שם. הם מאוד רוצים שיהיו רומנים בין החברים בתוכניות ריאליטי (*אין אין אין* משהוא שמוכר יותר טוב). אבל הם לא מצליחים. למה? הרי יש ציפיות! הם מצפים לרומנים! זה פשוט לא עובד. לא מספיק ציפיות כי הקהל רואה רומן מזויף על ידי שחקנים ליגה ז'. המניפולציות לעומת זאת נראות מצוין – כי הן אמיתיות.
    >
    > יש כל מיני דברים בטבע האנושי – ברוח ובחומר – ורק חלק מהם מראים כי הם יותר
    > מוכרים. לא מראים לך חלקים נכבדים ממערכת העיכול למרות שזה חלק מהטבע האנושי –
    > זה פשוט מוכר פחות. אם הם היו יכולים הם גם היו מראים לך תחרויות הרג ממש
    > (איגרוף לדוגמה) – זה לא אומר שכולם הולכים כל היום ומתאגרפים.

    גם אנשים לא רוצחים בעלות בית בגרזן ועדין יש ערך לדוסטוייבסקי. הבנה של משהוא דורש לעיתים מצב קיצון אשר מברר את דרך פעולתו.
    >
    > "הישרדות" זו לא דוגמה לשום דבר, כי מצבים יציבים אבולצונית מנופים ממנה אם הם
    > לא מעניינים עבור הצופים.

    שחיתות שילטונית הוא מצב יציב אבולוציונית! כולם מושחתים, מסדרים כך שהישרים לא נכנסים למערכת וזהו! מה לא יציב במצב הזה? הם כולם מרויחים מחלוקת עוגת האוצר וכולם מרוצים. נכון שהם כולם זאבים והם מדי פעם גם נושכים אחד את השני אבל כולם מודעים שהם לא צריכים לשנות את השיטה… כלומר הם נלחמים בינייהם אבל לא מספיק חזק כדי, חס וחלילה, ליצג את רצון הציבור.

    מרק

  8. דרך אגב!

    שכחתי לציין כמובן את התוכניות כמו "הרווק" או "הרווקה" שבהם הרומן הוא הוא הענין. הן נחשבות לתוכניות הריאליטי הגרועות יותר שכן אף אחד לא קונה שתי נשים יוצאות לדייט עם גבר אחד ו"נהנות" מזה או "באמת" חברות האחת של השניה. מה עשו המפיקים? הוסיפו כסף לענין. ברגע שהיה כסף הציפורניים יצאו (תרתי משמע). לא אף אחד מהזוגות לא שורג אחרי התוכנית, אף אחד לא קונה את הרומנים על המסך, אפילו בני המשפחה שלהם משתתפים בפארסה והכל בשביל כסף…

    בני אדם… לא מה שאמרו לך בפירסומת.

  9. איתי הגיב:

    מארק –

    קודם כל, צריך להפסיק להגיב כ"iddb" – זה נורא מבלבל.

    ועכשיו למה שכתבת:
    א)"ציפי לבני עברה מהליכוד! היא כבר חצתה קוים."
    חציית קווים יכולה להיות בעייתית, ויכולה גם לא. מסתבר שרוב העם, וגם הרבה/רוב ממצביעי הליכוד היו מאוד מרוצים מחציית הקווים הזאת וההקמה של קדימה. אחת מהסיבות שח"כים חצו את הקווים, זה פשוט בגלל שחלק מהעם חצה את הקווים…
    האם אתה באמת חושב ששרון הקים את קדימה בשביל חשבון הבנק שלו? לדעתי הייתה כאן אידאולוגיה, שכמובן לא באה לידי ביטוי ב"קדימה", אלה רק בהתנתקות, שאותה "קדימה" הייתה אמורה לשרת.

    "היא [ציפי לבני] כבר חילקה הבטחות לקבלנים אחרת היא לא היתה שרת חוץ!"
    לדעתך עצם העובדה שמישהו הוא ח"כ זה כבר אומר שהוא מושחת. אני לא מקבל את זה. שלי יחימוביץ' הגיע לעשיריה הראשונה בגלל שהיא חילקה הבטחות לקבלני קולות? לא נראה לי.

    ב) "כולם מעבירים כסף לעצמם!" מה זה קשור? כשהציבור מגלה את זה, הוא לא מוכן לסלוח על זה. אבל עד שזה מתגלה, הציבור (למזלינו) נוהג בסבלנות. האזרחים באמת חושבים שכמעט כולם מושחתים, אבל לא מוכן להכניס לכלא בלי הוכחות שום פוליטיקאי.

    ג) "אתה טוען שהציבור, או התקשורת, מוכנים לסלוח על כל אילו. ואם אני לא מוכן לסלוח? איזה ברירה יש לי?" טוב, כאן התשובה מאוד ברורה, אבל זה פשוט לא קשור לנושא המאמר: אתה מקים מפלגת דמוקרטיה ישירה ורץ בעצמך לכנסת…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s