חוק משאל העם והדמוקרטיה בישראל

כתב: איתי לירון

ביום רביעי, ה- 10/9/08, התפרסם ב"הארץ" מאמר שעוסק בחוק משאל העם שנמצא בתהליכי חקיקה בכנסת. "עוסק" היא כמובן מילה מאוד עדינה, כיוון שכמו כל השמאל המסורתי "הארץ" פוסל את רעיון משאל העם כאילו מדובר באהוד ברק.

הפוסט הזה הוא תגובה למה שנכתב באותו מאמר, שאותו כמובן מאוד מומלץ לקרוא. לאותם (2) קוראינו שלא מכירים את החוק, אני רק איגד שמדובר בחוק שיחייב עריכת משאל עם / בחירות / רוב של 80 ח"כים בכל ויתור על שטח ישראלי.

הטיעון שסוגר את המאמר ב"הארץ" הוא טיעון שנטוע היטב במשנה הדמוקרטית שפרסמו אנשים כמו יוסף סטאלין ומועמר קדאפי. המשותף לשני ההוגים האלה ול"הארץ" הוא, שכולם בטוחים, כל אחד מסיבותיו הוא, שפרלמנט משמעותו בהכרח דמוקרטיה.עורך הארץ כותב זאת בערך כך (בגלל זכויות יוצרים אני נמנע מלצטט): כנסת ישראל גם ככה חלשה, וחוק שעוקף את הכנסת מחליש אותה, ולכן גם את הדמוקרטיה הישראלית.

הטעות הגדולה של "הארץ" היא, שלדמוקרטיה יש הרבה מאוד צורות – הכנסת היא רק אחת מהן אבל מדינת ישראל יכולה להיות גם דמוקרטיה בי קמרלית עם סנאט ובית נבחרים. בכל אחת מהשיטות הנ"ל (פרלמנט אחד או שניים), הדמוקרטיה יכולה להיות גם פרלמנטרית או נשיאותית (אע"פ שגם סטאלין וגם עיתון "הארץ" יטענו בוודאי שמדינה עם סנאט, בית נבחרים ונשיא היא לא באמת דמוקרטיה…). והנה סקופ: גם מדינה שבה העם מצביע ישירות על המדיניות וההחלטות שהוא רוצה, גם היא דמוקרטיה – עם או בלי פרלמנט. אז איך יודעים איזו מדינה דמוקרטית ואיזו לא? הכלל הוא פשוט מאוד: דמוקרטיה (במובנה המודרני) היא משטר שבו העם הוא הריבון והוא שצריך לקבוע את גורל המדינה. איך? כל מדינה והשיטות שלה.

עד לכאן הטיעון המשני במאמר. הטיעון המרכזי הוא, שהימין משתמש בחוק פשוט כעוד טריק לשים מקלות בגלגלים של תהליך שלום כלשהו. עם הטיעון הזה אני מאוד מסכים: אין שום ספק שמפלגות הימין מעוניינות בחוק רק כדי שיהיה עוד תהליך כלשהו שיוכל למנוע את "התפרקות המדינה", כדבריהן. אין ספק שהימין משתמש בשיטת הממשל ככלי להחלטות דה-פקטו בסכסוך עם הפלשתינאים. אלא שגם השמאל עושה אותו דבר – העורך, שכל כך דואג לדמוקרטיה, מעדיף למנוע כל שינוי בה, ובפרט שהוא יוכל לקצור לצד שלו הישגים בסכסוך. אין ספק שהעמדה השמרנית של העורך נובעת מפחד מלהפסיד במשאל עם כזה.

אם העורך היה נאמן באמת לערכים הדמוקרטיים, הוא היה מודה שמשאל עם על קביעת גבולות המדינה הוא עניין די שכיח ומקובל בעולם. אין שום דבר חריג ולא דמוקרטי בדרישה לעריכת משאל עם על מסירת שטחים. השמאל צריך פשוט להגדיר לעצמו מה חשוב לו יותר: הדמוקרטיה הישראלית, או פתרון הסכסוך עם הפלשתינאים.

ועוד טיפ אחרון לשמאל, איך בכל זאת אפשר למזער נזקים מההצבעה הזאת: לגיטימי מאוד לדרוש שכל שינוי בגבולות ישראל (מסירה וקבלה של שטחים), יחייבו משאל עם. עכשיו כבר מאוחר מידי בשביל ההתנחלויות, ובכל זאת זה יכול לעזור: חוק כזה יכול להוות בסיס לתקוף את הימין על איך היה צריך לנהוג.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “חוק משאל העם והדמוקרטיה בישראל

  1. מפלגות פוליטות משתמשות באיום חוק משאל העם רק כאיום בשבירת כלים. הם לא באמת מתכוונים לזה. כולם יודעים, גם המציעים את החוק מפעם לפעם, שהוא לעולם לא יעבור.

    חוק שכזה יהיה מבחינת תקדים מסוכן מבחינתם. תקדים אשר נותן כוח לאזרחים. זה הדבר האחרון שאיש מהם רוצה.

  2. אוריאל הגיב:

    אכן כך, כזה הוא ה"משחק הדמוקרטי".
    ממש כמו בכלכלה, העניין היחיד הוא מקסום של ההון, ויהיה זה הון פוליטי או הון אחר… כל שאר הדברים יכולים להיות טובים, רעים, דמוקרטים, פשיסטים, כל דבר, כל עוד הם יעזרו למקסם – אחלה.
    משאל עם – מעולה!!! שיא הדמוקרטיה! (כשהוא עוזר למקסם הון פוליטי) משאל עם – נורא ואיום!! סוף לדמוקרטיה!! (כשהוא מאיים על מקסום ההון)

    סליחה אם זה נשמע מתנשא, אבל באמת מיותר להתעסק עם מי שמתנופף לפי הלך הרוח הזה. הרי אותם אנשים היו מוכנים גם לוותר על הדמוקרטיה היצוגית בכבודה ובעצמה לטובת דיקטטורה אם הם היו מאמינים שזה יעזור להם לממש את האינטרסים שלהם.

    כל מה שנותר לנו הוא לדאוג להקמת תשתית בדיוק כזאת – שלא ישתלם לוותר עליה ולהוריד מהכח שלה. והכח של דמוקרטיה ישירה הוא בביזוריות שלה.

  3. קודם כל, צריך לציין ש"הארץ" אינו מייצג את השׂמאל. מדובר בעיתון המוביל קו מערכתי ימני (במובן הכלכלי-חברתי שלי המילה) בלתי-מתפשר. לא לחינם זה הוא המגרש הביתי של נחמיה שטרסלר, מירב ארלוזורוב ושות'.
    אמנם, מדובר בעיתון אנטי-ציוני, אבל זה כבר עניין אחר.

    לעניין משאל העם – אתה צודק. את עורכי הארץ, כמו גם את הפוליטיקאים, לא מעניין מה העם חושב. הם בכל מקרה חושבים שהם יודעים טוב יותר מה טוב לאנשים, ודאי טוב יותר מהאנשים עצמם.

    אבל הדבר החשוב הוא השימוש במאמר בשם המפורש: דמוקרטיא ישירה!
    האוליגרכים כבר יודעים מי הולך להפיל את השלטון שלהם. המאבק כבר מתחיל.

  4. שלום אורי!

    מי יתן ודבריך נכונים.

    בכל מקרה יש לנו כאן בעיה שהיא בעית "התרה" חמורה: בכל פעם שמישהוא (כמו הארץ) מפרסם דעה על דמוקרטיה ישירה לא ברור מאילו מניעים הוא מתנגד לה. יכולים להיות מניעים שונים:
    1. רצון להשיג הישג פוליטי ותקווה שהשילטון הנוכחי הוא שישיג אותו (אל תחליף שילטון ובטח לא שיטת שילטון כשהממשלות האחרונות הראו שגם ממשלות ימין מחזירות שטחים).
    2. רצון להיות נחמד לבעל ההון שהוא בעלי העיתון.
    3. שמרנות ישנה ומוכרת.
    4. פטרונות ואליטיזם.

    קשה מאוד לנתח מאמר כזה של הארץ ולומר אילו בדיוק מניעים הניעו את הכותב להתנגד בנמרצות כה רבה לדמוקרטיה ישירה ויתכן שהמניעים המובעים במאמר הם רק כסות למניעים האמיתיים. יתירה מכך, אנשים לא תמיד עושים שיקולים רציונליים כשהם כותבים מאמרים ולכן סביר שכל אחת מן הסיבות משמשת בעירבוביה ובתמהיל שונה והכותב אפילו לא מודע לכך!

    לדעתי ניתן לשכנע את השמאל השפוי שהסיכוי הגדול יותר לשלום עובר דרך דמוקרטיה ישירה. בהתאמה ניתן לשכנע את הימין השפוי שנצליח לסחוט מכסימום הישגים מן הצד השני עבור הסכם שלום בדמוקרטיה ישירה. זו העבודה שעל כתפינו: להוציא את המרכיב הפוליטי מתמהיל ההתנגדויות לדמוקרטיה ישירה. לשכנע את השמאל השפוי והימין השפוי ולאחד אותם (ברמת העם ולא ברמת כותבי מאמרי מערכת). זוהי משימה כבירה אבל מכיון שהשמאל השפוי+הימין השפוי=רוב העם יש תקווה. את הקיצוניים בשני הצדדים לא נשכנע אבל אותם גם לא צריך. איזה חזון של סולידריות שלא היתה כמוה מעולם ניתן ליצר!

  5. אוריאל הגיב:

    iddb, לא נראה לי שצריך להרחיק לכת.
    מטרת המאמר היא לא להביע דעה על דמוקרטיה ישירה, ואפילו לא על משאלי עם (שהקשר בינם לבין דמוקרטיה ישירה, הוא בערך כמו בין השלטון בסוריה לדמוקרטיה).
    המאמר דן בהסכמי שלום ונסיגה משטחים תמורתם. משאלי עם ודמוקרטיה ישירה הם סתם עוברי אורח אקראים שבמקרה נקלעו לכביש. בדרך ליעד כותב המאמר מצפצף להם, עוקף אותם, ועכשיו הוא כבר בכלל שכח מהם. הם שום דבר ששווה בשבילו להשקיע בהם מחשבה או תהייה כלשהי.

  6. יואב גולדמן-שגיא הגיב:

    קודם כל, דווקא את השמאל הקיצוני יהיה קל לשכנע. אני ואוריאל כבר שכנענו כמה אנשי "שמאל קיצוני", וזה דווקא ממש לא היה קשה.

    ובאמת למשאל עם אין ממש קשר לדמוקרטיה ישירה. כמו בכל מערכת בחירות, זה עניין של כסף. למי יש כסף ליותר שלטי חוצות, ליותר זמן טלוויזיה, ליותר פרסומות.

    משאל עם, בתנאים האלה, לא באמת מחזק את הדמוקרטיה לדעתי, והוא יהיה מראש מוטה.

    זאת אגב, גם שאלה שאנחנו נצטרך למצוא דרך לענות עליה בדמוקרטיה הישירה שאנחנו מדברים עליה.

    הצעת חוק גדולה ומשמעותית עולה על הפרק. ההצבעה עליה בעוד כחודש. לבנקים יש אינטרס מובהק שהיא לא תעבור. איך אנחנו מונעים מבעלי המאה לשחק תפקיד בשיקול הדעת של הבוחרים באתר האינטרנט?

  7. יואב, שאלה מצויינת.

    אני חושב שזה עובר דרך עיתון כמו שקוף שלא יהיה בבעלות בעלי ההון – ולכן יהיה קשה לשחד אותו.

    זה יכול לעבוד, אם נצליח לקדם תרבות דיונית עמוקה, שבה יש הסתמכות גדולה יותר על עובדות, ופחות על ניפנופי ידיים (משהו בסגנון ויקידיון או ויקיפדיה-פוליטית).

    הכוח של בעלי ההון לשלוט נובע מכך שיש אנשים התאווים לכספם. כיום אנשי רוח ומנהיגות צעירה, מבינים שעליהם לרצות את ההון כדי לשרוד. אם נצליח לחנך את הציבור שעבור חרותו, הוא צריך לשלם לאנשי מנהיגות והגות, (שכר סביר), אזי לאותם אנשי מנהיגות והגות לא יהיה אינטרס לשנות את דעתם ודעת העם, עבור חופן מצלצלים.

    מה דעתכם ❓

  8. אוריאל הגיב:

    אני חושב שמרגע שמרכז התקשורת הופך למבוזר יותר, כלומר, בלוגים, מכתבי שרשרת, פייסבוק ועוד, והדברים אשר יעלו להצבעה יהיו יותר קונקרטים מאשר איזה מפלגה לבחור, ו- חשוב לא פחות, המערכת דרכה יועלו ההצבעות תעודד כמה שיותר פשטות, תמציתיות ואוביקטיביות(כמובן לא על חשבון התעמקות ממי שירצה), יהיה להון קשה יותר לקבוע את הלך הרוח הציבורי.
    לדעתי בכל "עמוד הצבעה", צריכים להופיע 3 היגדים אובייקטיבים ככל הניתן ל"בעד" ול"נגד". ההיגדים צריכים להיקבע באופן דמוקרטי ע"י שילוב של מערכת ויקי והצבעות.

    בנוסף, אפשר גם לפעול במישור החוקתי, ולקדם הצעת חוק שמגבילה תעמולה ומקורות מימון גם בנוגע להצעות חוק.

  9. איתי הגיב:

    אני לא חושב שלבעלי ההון בהכרח יש השפעה גדולה על תוצאות משאלי עם. אתה יכול לשים כמה שלטי חוצות שאתה רוצה, ואפילו לשכור את היחצנים הכי חמים (ולי אישית רני רהב לא עושה את זה) – זה לא תמיד עוזר.

    ציבור שמאמין בדמוקרטיה ויש לו מספיק שכל, לא יושפע משלט חוצות שמפרסם נסיגה מהשטחים / הורדת שכר המינימום ל- 50 ש"ח בחודש. אפילו אם מדובר בציבור עני – אם יש הפנמה של ערכי הדמוקרטיה, אף אחד לא ימכור את עצמו כל כך מהר.
    אני ממש לא מתרגש מההשפעה של בעלי ההון – אם הציבור מספיק מטומטם להיות מושפע מהם, כנראה שמגיע לו.

    ועוד דבר – ככל שהציבור חשוף יותר למידע שקשור להחלטה מסויימת, ככה הדעה שלו מוצקה יותר וקשה יותר לשנות אותה. זה בדיוק המצב עם הדעות שקשורות לסכסוך עם הפלשתינאים: אנחנו חשופים למידע כבר מגיל 4 בערך – שלטי חוצות כבר ממש לא יעזרו.

    אגב, מה הקשר של הבנקים?

  10. יואב גולדמן-שגיא הגיב:

    הבנקים הם רק דוגמה לקבוצה עם הרבה כוח והון, שמאוד תנסה לממש את כוחה אם תועלה הצעת חוק שתחליש את כוחה.

    ופרסומות ושלטי חוצות הם דבר שאתה רואה כל כך הרבה פעמים ביום, שלדעתי הן משפיעות עלינו גם נרצה או לא.

    ברור שמידה כזו או אחרת לכל אחד, אבל לא סתם נשיא ארצות הברית הנבחר, תמיד היה זה שהשקיע הכי הרבה כסף במירוץ.

  11. אוריאל הגיב:

    אני ממש לא קונה את אקסיומת "אם הציבור מספיק מטומטם מגיע לו" – היא בדיוק זו שמשמרת את המצב הקיים.
    אם הציבור "מטומטם" צריך לעשות ככל האפשר כדי לאפשר לו להיות קצת פחות כזה. כלומר, לקבל יותר אינפורמציה, להפוך מידע ליותר נגיש ואת הדרך בהם המידע מפורסם לדמוקרטי יותר וכלכלי פחות, לאפשר לו להשפיע יותר, ליזום יותר, לתת לו הרגשה שנותנים בו אמון, שיש לו אחריות.
    מכל מצב יש מי שמרוויח, ובמקרה של ה"טמטום" די ברור מי המרוויחים הגדולים שעושים הרבה כדי לשמר את זה. (במודע או שלא במודע)

  12. איתי, דווקא המקרה עם הפלסטינאים מראה שהמידע שאנו מקבלים הוא מידע סופר-בעייתי. בו כוחות מרכזים (ככל הנראה ציונים-שמאליים באופיים), דואגים שנקבל תמונה חד-צדדית ככל הניתן של הסיפור.

    אין שום סיבה שהכוחות הללו לא ימכרו סיפור אחר כשצריך, ובכך ישלטו בתוצאות משאל העם.

    אני מסכים עם אוריאל שתקשורת מבוזרת תסייע, אבל יש בעיה לתקשורת הבלוגרית להגיע ללב הציבור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s