דמוקרטיה ישירה ב-web2.0 – כיצד?

שואל: טל ירון

לאוריאל ויואב,

בדיון שהתפתח ב-myvote. אתם טוענים שה-web2.0 יביא לדמוקרטיה ישירה.
תינוק שואל או מופתע
כיצד לדעתכם זה יפעל? איך יתקבלו החלטות ב- web2.0? לדוגמא, איך יחליטו שצריך לסלול כביש מנקודה מסויימת לנקודה אחרת?
החשש שלי, הוא שבלי הסבר רציני איך הדמוקרטיה הזאת אמורה לפעול, אנשים ירגישו שאנו מדברים באוויר, ויתיאשו. לעומת זאת בדמוקרטיה המעורבת, כבר קיבלנו מודל פועל (גם אם באופן חלקי) שניתן ליישם אותו.

אנא הסבירו כיצד דמוקרטיה ישירה ב-web2.0 צריכה לפעול לשיטתכם .

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “דמוקרטיה ישירה ב-web2.0 – כיצד?

  1. אוריאל הגיב:

    אני מסכים שבלי הסבר של איך הדמוקרטיה הזאת יכולה לפעול אנשים ירגישו שהכל באויר, וחוץ מביקורת אין חלופה אמיתית. אלא שעבורי אותה דמוקרטיה מעורבת אינה מהווה חלופה כלל, לכל היותר היא מס' שינויים קוסמטיים.

    דבר נוסף – Web 2 זו דרך אחת אבל לא היחידה ולא הראשונה. עוד בשנות ה-70 ו-80 עם בוא הכספומטים התאפשר מבחינה טכנית לבצע הצבעות אלקטרוניות על בסיס קבוע בתדירות גבוהה, שלא אפשרית מבחינה כלכלית ונגישותית בשיטת הקלפי האנלוגי.
    כלומר במקום לערוך הצבעה פעם ב-4 שנים, או פעם בכמה חודשים, ניתן כבר אז היה לערוך הצבעות אחת לשבוע-שבועיים.
    אלא שהיום ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הרבה יותר מזה. התקשורת הופכת לדו-כיוונית, ניתן בקלות להתאחד לקבוצות של רעיונות הצומחים מלמטה (תופעת הקבוצה בפייסבוק לדוגמה) וכו'.

    לדעתי, הדרך בה דמוקרטיה ישירה יכולה לפעול עכשיו היא באמצעות מפלגת דמוקרטיה ישירה שכל פעולותיה בכנסת יגזרו מתוצאות של משאלים. כלומר הצבעה על הצעת חוק, העלאת הצעות חוק, העלאת אי אמון, הסכם קואליציוני, מינוי שרים, פיטור שרים.

    איך זה יפעל מבחינה טכנית ? האמת שזה די פשוט. כל מתפקד למפלגה יקבל שם משתמש וסיסמה, לאחר שיעבור אימות באחד הסניפים.
    כל הצבעה שתעלה בכנסת (וידוע מראש אילו הצבעות עומדות להתקיים בכל יום) תקבל "עמוד" משלה באתר. שם יוכלו מתפקדי המפלגה בעזרת שם המשתמש והסיסמה שלהם להצביע: בעד, נגד, נמנע. ההצבעה תנעל זמן מה לפני ההצבעה בכנסת. עד להצבעה יקבל כל אחד מחברי הכנסת מטעם המפלגה הוראה מדויקת שתנחה אותו כיצד להצביע, כך שהצבעת חברי הכנסת מטעם המפלגה תיגזר באופן יחסי מתוצאות המשאל באינטרנט. (80% בעד 20% נגד = 8 ח"כ שיקבלו הוראה להצביע בעד ו-2 ח"כים שיקבלו הוראה להצביע נגד בהנחה ויש 10 ח"כים)
    רק זה כשלעצמו זה הרבה יותר ממה שנותנת השיטה בשוויץ/קליפורניה.
    אבל זה ממש לא הכל. העלאת הצעות חוק: כל אחד יהיה רשאי להעלות הצעת חוק. הצעות החוק שיזכו לתמיכה הרבה ביותר יועלו לכנסת. תדירות העלאת הצעות החוק תהיה תלויה רק בכמה הצעות חוק מותר להעלות בכנסת. כל פעם שיהיה ניתן להעלות הצעת חוק, תיבחר ההצעה עם התמיכה הרבה ביותר.

    הסכם קואליציוני: במידה והסכם קואליציוני יתקבל על ידי רוב המתפקדים, והממשלה, יהיה ניתן למנות שרים. שר כידוע אינו חייב להיות חבר כנסת. כל חבר במפלגה יוכל להציע מועמדות לתפקיד שר. בחירות בנוסח פריימריז יתקיימו בין כל המועמדים. המועמד שיזכה למרבית הקולות יהיה זה אשר יוצע כשר על ידי המפלגה. סעיף שחייב להיכלל בהסכם הקואליציוני הוא שהיה ולמעלה מ-X אחוז רוצים להדיח את השר, ראש הממשלה מדיח אותו.
    מימוש של דמוקרטיה דינמית: כל חבר במפלגה יהיה ראשי להציע את עצמו כנציג, כל חבר במפלגה יהיה רשאי למנות ולפטר נציגים. נציג מקבל את הקול שלך לאותם תחומים שבחרת שמותר לו לפעול בשמך. בכל רגע אתה יכול לפטר אותו ולבחור נציג אחר, ובכל רגע אתה יכול להשתתף בכל הצבעה והצבעה ולהצביע במקומו. הקול שלך נחשב שלו רק אם לא השתתפת באותה הצבעה.

    דבר כזה לא מצריך מערכת משוכללת מידי, ואפילו לא מיישם Web 2 וכבר נותן המון. ולא דיברתי על מה יקרה שזה יתחבר לפייסבוק דרך אפליקצית פייסבוק (תחשוב שכל החברים שלך מקבלים feed בפייסבוק "טל הצביע נגד הצעת החוק 'התפלת ים המלח'" בלחיצה אפשר ישר להגיע להצבעה ולהשתתף גם(לא חייבים לעשות את זה, זה מתאים רק למי שמוכן לחשוף את דעותיו הפוליטיות בפומבי). גם לא דיברתי על איך אפשר באמצעות ויקי לקבוע 3 נקודות ששואפות לאובייקטיביות בעד ונגד כל הצעה, שיופיעו בעמוד ההצבעה כדי לתת סיכום קצר למי שלא רוצה לרדת לעומק הפרטים. על זה שהמפלגה יכולה לפעול בשקיפות רדיקלית, כולל ברמת ההוצאות/הכנסות.

    כן, זאת לא תהיה דמוקרטיה ישירה מלאה. אבל אם זה יתפוס, זה יוכל לשמש כבסיס שבסופו של דבר יחליף את הכנסת כולה. אנשים יוכל לנסח ביחד ובצורה אבולוציונית את החוקים לתשתית חדשה ואחרת.

  2. א. ווב2 זה טכנולוגיה. היא יכולה לאפשר, אבל היא לא דבר מחייב.

    ב. יש כמה בעיות.
    – איך יודעים אם הצעת חוק היא טובה או לא? הצעות רבות קשות לקריאה ודורשות חוות דעת משפטית – נתון למחלוקת.

    ג. זה נותן יתרון להצעות "פשוטות" ומזיק להצעות יותר מסובכות.

    ד. אין לנו כרגע כלי לדיון בין מאות משתמשים.

  3. לגבי ההצעות שאוריאל הציע:

    או. קי. הבנתי אותך. אני רק מעיר מספר הערות, הדורשות התייחסות.

    יש בעיה עם נציגי הכנסת, או מפלגה ישירה. הירוקים בגרמניה ניסו לעשות זאת, אך מרגע שהם הצליחו להכניס חברים לפרלמנט, הנציגים בפרלמנט התחילו לפעול במנותק מהחלטות התנועה. הסיבה הייתה שהחוק הפדראלי, אסר על פיטורים או איומים על חברי הבונדסטאג. כמו כן, לאירגונים לא היה כסף, ואילו לפרלמנטרים היה כסף. כל זה ועוד, גרם בסוף שהפרלמנטרים של הירוקים ילכו בניגוד לדעת הקבוצות ששלחו אותם לשם. יהיה צורך למצוא לכך פתרון חוקתי וכלכלי.

    דמוקרטיה דינמית: בסה"כ אני אוהב את הרעיון, אבל יש לו גם פגמים. הוא הופך את קבלני קולות, למקצוע מוכר בחוק. למעשה זה מה שעושים כיום קבלני קולות. וזה עלול ליצור שחיתות חזקה מאד, במיחוד במגזר הערבי והחרדי, שנוהגים להצביע כקבוצה.

    לגבי הדברים שדרור כתב:

    לגבי דיון בין מאות ואלפי אנשים – אני מסכים שצריך להמשיך ולנסות לפתח את הויקידיון.

    לגבי יתרונן של הצעות פופוליסטיות – זאת בעיה קשה, שאין לי כרגע פיתרון עבורה.

    🙄

  4. אוריאל הגיב:

    א. מסכים
    ב. מסכים, מתרחש גם היום בין 120 ח"כים. האם הם יודעים יותר טוב מההמונים אם הצעת טובה או לא? האם הם יודעים להתמודד טוב יותר עם הצעות קשות לקריאה שדורשות חוות דעת משפטית ?
    ג. ייתכן אבל לא מחייב. דמוקרטיה דינמית מאפשרת לך לתת יפוי כח בנושאים מסוימים, ואתה רשאי לבחור במישהו שידע להתמודד עם הצעות יותר מסובכות ממה שאתה מסוגל.
    ד. פורומים בתפוז, בלוגים פופולרים, עמודים פופולרים בויקיפדיה האנגלית – בכולם מתנלים דיונים בין מאות משתמשים. לא בצורה מושלמת ויש הרבה בעיות, אבל זה מספיק בהחלט כדי לאפשר החלפה של דעות. זה גם לא כל כך נורא אם דיונים יתרחשו באוטונומיות קטנות יחסית של 20-50 משתתפים, כל עוד אחוז קטן מהמשתתפים פעיל גם בעוד קהילת דיון קטנה או 2. אולי אפילו זה עדיף.

    וגם, יש כמה צדדים טובים, שלדעתי עולים על החסרונות:
    א. עצם הידיעה שיש לך יכולת השפעה ישירה ומיידית, תכניס יותר אנשים טובים לדבר עם התדמית הכל כך רעה הזאת שנקרא "פוליטיקה"
    ב. בצורה של מפלגה, זה יתקדם בצורה אבולוציונית. סביר להניח שמפלגה כזאת לא תקבל יותר מ-15 מנדטים בסיבוב הראשון. היה וזה מתברר ככישלון, ואנשים יעדיפו את השיטה הקודמת, פשוט לא יבחרו בה לבחירות הקרובות.(עם 15 מנדטים אי אפשר לעשות נזק כל כך גדול) במידה וכן הרוב יחשבו שזה נותן יותר ממה שזה לוקח, אנשים יתנו לה עוד כח.
    ג. תקציב "קשר עם הבוחר" הוא 70 אלף ש"ח בשנה אם אני לא טועה. אם כל אחד מחברי הכנסת יעביר את הכסף הזה למפלגה על מנת שזו תפתח מערכת לדיון המוני ושאר טכנולוגיות חשובות, יהיה לא מעט כסף שיאפשר די הרבה ובאמת יגביר את "הקשר עם הבוחר", לעומת מה שחברי כנסת אחרים בוחרים לעשות עם הסכום הזה.

    לסיכום, אני מציע שבדיון הזה לא נבחן את הרעיון במנותק מהמצב הקיים, אלא ננסה להבין האם בסה"כ הוא יכול להוות שיפור למצב הקיים, לא לשנות אותו כלל, או להרע לו.

  5. אוריאל הגיב:

    טל,
    לגבי הבעיה עם נציגי הכנסת – אתה יכול להפנות אותי למידע נוסף בעניין? טרם יצא לי לשמוע על כך.
    השאלה עד כמה העניין הזה הוסדר בצורה גלויה וברורה. האם אותם נציגים חתמו על מסמך משפטי בו הם מצהירים שיפעלו תמיד על פי החלטות התנועה ? בעיית הפיטורים קיימת גם בכנסת. ע"פ חוק מפלגה לא יכולה לפטר חבר כנסת. החוק הזה בא דווקא להיטיב עם הציבור, שכן הוא בוחר כביכול בתנועה בגלל נציגיה, ויש משהו לא הוגן בכך שלראש התנועה תהיה סמכות לפטר נציג שבחרת. אלא שאני לא בטוח שחייבים פיתרון חוקתי לפני שדבר כזה מתרחש. אפשר למצוא אנשים אמינים. חיייבים להיות בכל המדינה לפחות 120 כאלה. מה גם שצריך לבדוק את העניין החוקי, האם מסמך משפטי יכול להיות קביל במקרה כזה. אם אותו ח"כ חותם על הצהרה בסגנון: "מתוך רצון לייצג תמיד את קהל הבוחרים בצורה ישירה אני מתחייב להצביע באופן שישקף את תוצאות ההצבעה בקרב המתפקדים כפי שתורה לי ועדת סדר-יום כנסת מטעם המפלגה. ידוע שהפרה של כלל זה והצבעה לפי ראות עיניי שומטת את הקרקע שאפשרה לי לכהן בתפקיד זה" אני מאמין ששילוב של חוזה משפטי כזה ובחירה מדוקדקת של אנשים אידיאולוגים וישרים יכולה להבטיח את הצלחת השיטה.

    לגבי קבלני קולות – גם אני שותף לחשש הזה. חשבתי אבל על כמה נקודות בעניין… ראשית, השיקול של אלו שמוכנים למכור את הקול שלהם לקבלן קולות, עושים שיקול כלכלי רגיל של הפסד-תועלת, כלומר עד כמה הקול הזה יקר לי. במצב של היום, שהקול שלך כמעט ולא יכול להשפיע, די ברור שהקול שלך הופך למשהו זול מאוד ואתה תהיה מוכן לוותר עליו בקלות. אלא, שכשתיווכח עד כמה הקול שלך יכול להשפיע, יכול להיות שתהיה פחות מוכן לוותר עליו, בייחוד אם תאמין שמה שיעשו בו יגרום לך יותר נזק מהתועלת שבכסף שיתנו לך עבורו. שנית, עצם הידיעה שלא באמת "מכרת" את הקול שלך, אלא רק השאלת אותו עד לרגע בו תבחר לקחת אותו לעצמך, יכול לפגוע בסיכוי של שיטת הקבלנות להצליח. שכן, בכל רגע אתה יכול לדעת מה הצביע אותו נציג בשמך, ולא רק אתה אלא כולם יודעים(מרגע שנתת יפוי כח לנציג, כל הצבעה שהוא עושה בשמך הופכת לגלויה לכל. ודבר נוסף, לא חייבים מחשב כדי לראות את כל ההצבעות שבוצעו תחת שמך. כל חבר יקבל מידי חודש דף פירוט בדומה לדף פירוט התנועות של הבנק. כל הצבעה שהשתתפת בה, מה נבחר, וכו'). אני מאמין שהשילוב של 2 אלה יצור דינמיקה שונה מזו הקיימת היום, בה אפילו אם מכרת את הקול שלך, לא תסכים למצב בו הבחירות שנעשות בשמך פוגעות בך מיותר מאשר מועיל מה שהרווחת מלתת את יפוי הכח.
    ושלישית,ניתן יהיה לפתח מנגנונים שיעזרו בחוק הקיים בנוגע לקבלנות קולות, שיעזרו על איתור קבלני קולות וירתיעו אותם.

  6. יואב גולדמן-שגיא הגיב:

    אולי כדאי שכל נציג לא יידע מי הצטרף אליו ומי לא, וככה יהיה הרבה יותר קשה לקנות אנשים…

  7. איתי הגיב:

    אוריאל,
    העקרונות שהסברת הם של המפלגה הישירה, ועליהם גם אני מסכים. השאלה היא (לפחות השאלה שלי), לא איך תפעל המפלגה, אלא איך תפעל המדינה בדמוקרטיה ישירה (מוחלטת, כמו שאתה מציע). מפלגה כזאת אף פעם, במציאות הישראלית, לא תגיע ל- 120 ח"כים (אף על פי שתיאורטית זה יכול לשרת את כל החברה הישראלית). הכח המקסימלי שמפלגה כזאת יכולה להגיע אליו יהיה העברת חוק שישנה מאוד את צורת הממשל בישראל. איזה שיטה אתה מציע בשביל המדינה?

  8. אוריאל הגיב:

    זאת בדיוק הנקודה. אני לא מציע שיטה בשביל המדינה. אני בטוח שיש מי שיעשה את העבודה הזאת יותר טוב ממני, ובטוח ששיתוף של כמה שיותר אנשים בשאלה הזאת ייצור שיטה טובה יותר מזו שמישהו אחד הגה.

    אני יכול רק להציע פלטפורמה שתאפשר שינוי כזה במידה ויהיו בו מספיק מעוניינים.

    שוב, כפי שגם ציינתי בגוגל גרופ, כל עוד אין איזה פתרון אינסטנט לשינוי שיטת ממשל (רק להוסיף מים רותחים ולערבב!) אישית נראה לי מיותר לחשוב על פיתרון מנותק ממה שניתן לעשות במצב הקיים. ופתרון שיבנה על המצב הקיים, עתיד לעמוד במצבים שלא נראה שלמישהו מאיתנו יש את היכולת לחזות.

    ושוב, יש המון מה לעשות כדי למקסם את הדמוקרטיזציה איפה שרק אפשר. אבל צריך להתחיל איפשהו, והמקום הזה צריך להיות כמה שיותר בסיסי ופשוט – בית הנבחרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s