תכלה שנה והסתרותיה – סיכום מצב השקיפות באוניברסיטאות

 מאת פרופ' ישׂראל דויד, אונ' בן-גוריון בנגב (לארכיון של פרופ' דויד)

סיכום מצב השקיפות באקדמיה בארץ הוא דבר בעיתו, וזאת מכמה סיבות. ראשית, עם התקרב מועד פתיחת שנה”ל הקרובה מתלהט הויכוח התקציבי בין ראשי האוניברסיטאות לאוצר, תוך שהראשונים מאיימים לא לפתוח את השנה והאחרון מעלה מצידו שורה של טענות. אחת הטענות המסורתיות של האוצר היא חוסר השקיפות באוניברסיטאות. סיבה שנייה היא כניסתו ל”ישורת האחרונה” של המאבק המשפטי המתמשך של האוניברסיטאות בהילכות שקיפות בוועדות הקידום והקביעות הפנימיות שלהן. האוניברסיטאות עירערו על פס”ד שקיפותני של ביה”ד הארצי לעבודה בעניין זה, שזכה בינתיים לכינוי “הלכת קיסר”, ובג”ץ אמור להכריע בעניין בקרוב. שלישית, בקרוב ימלאו שנתיים להחלת חוק חופש המידע על המוסדות האקדמיים באשר לענייניהם הכספיים, תקופה המאפשרת סיכום וסקירה מתאימים.

ואכן, משרד המשפטים, וכן כוחות שקיפותניים מסוימים בציבוריות ואף בתוך האקדמיה עצמה, הפרידו במקרה האקדמיה את החלת חוק חופש המידע התשנ”ח – לעניינים כספיים ואדמיניסטרטיביים מצד אחד וכצעד ראשון, ולעניינים האקדמיים “טהורים” – עד כמה שניתן להפריד – מצד אחר ומאוחר יותר. הפרדה כזו ננקוט גם בסקירה זו.

נשאיר בזאת לחוקר המעוניין בכך את תולדות מאבקם של ראשי האוניברסיטאות בהחלת החוק הנ”ל על ענייניהן הכספיים, מאבק שהצליח מבחינתם בתקופת שרי המשפטים לפיד ז”ל וביילין. השורה התחתונה היא שציפי לבני, בכהונתה כשרת המשפטים, התעקשה והצליחה לכפות את ההחלה הנ”ל שנכנסה לתוקפה בסוף 2006. משמעותה המעשית של תחולת החוק על מוסד היא שחייב לכהן בו ממונה יעודי, שיענה בהתאם לשאלות האזרחים (בכפוף לתשלום אגרה ובכפוף לכמה הסתייגויות מיוחדות). אותו ממונה צריך גם לפרסם דו”ח שנתי על פעולתו ועל פרמטרים כספיים עיקריים של פעולת המוסד.

באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אם להתחיל בה, פירסם המנכ”ל איגרת לציבור העובדים לקראת כניסת החוק לתוקף, תוך שהוא מפנה אל הממונה הנכנסת לתפקידה. ממונה זו פירסמה מאז כמה דו”חות חצי-שנתיים, הזמינים באינטרנט. שאלות שעסקו דרך משל בפעולת מרכז הספורט, או תקציבי פרסום החוצות של המוסד, זכו לתשובות מכובדות. שאלה יותר עדינה, שעסקה בתקציבי המעבדות של המחלקה להנדסת-תעשייה, זכתה לתשובה מפורטת מאד באשר לתקציבים המחלקתיים, ולהתעלמות מוחלטת באשר לשאלה מפורשת לגבי תקציבי המחקר שגויסו על ידי חוקרי המחלקה עצמם. יראה בכך הרואה את חצי הכוס המלא או חצי הכוס הריק, לפי טעמו. רוב המוסדות האחרים פירסמו על פי דין את קיומו של ממונה כנ”ל אצלם, אך בקצה השני של הטווח נמצא הטכניון בחיפה, שעד היום אין זכר לחוק חופש המידע באתר האינטרנט שלו. ממונה מתאימה נתמנתה בטכניון רק ביולי האחרון, ככל הנראה בגלל לחץ פנימי של חוקרים. כדי להתחמק ממענה על שאלות כספיות כוללניות שהפנו פרופסורים של הטכניון אל הממונה, ותוך ביזוי ברור של החוק, מצא הטכניון את ההתחכמות הבאה: הוא היפנה את השואלים למוסד הטכניון למחקר ופיתוח, ואז היועצת המשפטית של מוסד זה (המהווה את כלי הניהול הכלכלי של המחקרים בטכניון) ענתה להם שמוסד זה נרשם כתאגיד בע”מ, ובתור שכזה לא חל עליו החוק…

עניין שקיפות ועדות המינויים והקידום, הווה אומר זכותו של המפוטר, או זה שלא קודם, לדעת על מה ולמה, נסב כיום על הבג”ץ הנ”ל שיוכרע בקרוב. יש לציין עם זאת שהעניין תלוי בבג”ץ כבר שלוש שנים, ובינתיים יצאה לה מזמן רכבת השקיפות האקדמית לדרך בערכאות השונות ברחבי המדינה. זאת בעיקר מכוח “הלכת קיסר”, אבל גם מכוח הגל הכללי של הכרה בכבוד הפרט וחירותו, שהתבטאה בפסקי דין שקיפותניים כלליים, מהם של בג”ץ. האמונה הדינוזאורית של האוניברסיטאות שבג”ץ יחזיר אחורה את הגלגל על כל ההתפתחויות הנ”ל, לא יכולה להתקבל אצל שום בר-דעת. בהתעקשות לנהל את המאבק הזה עד הסוף, בהסתייעות משרדי עו”ד יקרים חיצוניים וכנגד רמזיו של בג”ץ עצמו, יש משום בזבוז כספי האוניברסיטאות עצמן. בסדרת המשפטיים הפרטניים האמורה לעיל בעניינם של חברי סגל אקדמי (והסקירה כאן מתייחסת רק לטכניון ואוניברסיטאות חיפה, בן-גוריון ובר-אילן), ניסו האוניברסיטאות לאבחן את הלכת קיסר כאילו היא חלה רק במקרה פיטורין או רק כשהועדה המפטרת מוכתרת כ”ועדת מינויים”, ונכשלו בבית המשפט. פעם אחר פעם הורה להן ביה”ד לגלות מסמכים, ובהגיע משפט חדש הן חזרו למשבצת הראשונה למרר את החיים בשאלת גילוי המסמכים. תוך כך ננזפו אוניברסיטאות אלו שוב ושוב, שילמו קנסות, וכל זה בתקווה להתיש את התובע – איש הסגל שפוטר, שהינו אדם פרטי שמשאביו מוגבלים והוא חלש הרבה יותר. סיכמה זאת לאחרונה כך כב’ הרשמת שלי ולך, מביה”ד האזורי לעבודה בת”א: “המשיבים בכל המקרים הללו… מתקשים להפנים את העיקרון היסודי כי לעובד ישנה זכות יסוד לדעת ולעמוד על השיקולים העומדים בבסיס אי קידומו”.

באוגוסט שעבר פירסם פרופסור מן הטכניון מאמר אורח ב”הארץ”, ובו קבע שדרישות שר האוצר לשקיפות באקדמיה אינן נובעות אלא מ”תיסכולו על כך שאינו מבין מה קורה בתוך המערכת המורכבת… ושבסביבת העבודה שלו אין מי שמסוגל באמת להבין ולהסביר לו”. ראינו כאן שגישה מתנשאת זו אין לה בסיס עובדתי. אדרבא, היא מערערת טענות אמיתיות שיש לאקדמיה מול האוצר, ואת מעמדה של זו במקבילית הכוחות הלאומית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s