הכנה לפגישה עם עמי וטורי – בחינה של הדמוקרטיה הישירה של כוח לעובדים

כתב: טל ירון
חברים שלום,

עובד חזקלקראת הפגישה עם ד"ר עמי וטורי, אני מבקש לבחון את התקנון של כוח לעובדים, הארגון שעמי הוא ממקימיו.

סוג הדמוקרטיה  של כוח לעובדים היא דמוקרטיה מעורבת (נציגים וישירה). כאשר סך כל חברי העמותה עולה על 200, מי שמקבל את ההחלטות הם נציגי הסניפים. בכל סניף נבחר נציג לכל 50 חברי סניף, הרשומים כחברים.

זכות הדחה

נציגי הסניף נבחרים לשנה, ולחברי הסניף יש זכות להדיח את הנציגים (recall). המשרה היחסית קצרה, ואפשרות ההדחה, מבטיחות שהנציג יהיה חייב לייצג נאמנה את חברי הסניף. נוסף על כך, בניית הנציגים סביב סניפים, שבהם לחברים יש קשרים חברתיים מפותחים (על פי רוב הסניפים מתארגנים על פי מקום עבודה), שמאפשרים להם ל"נהל" את הנציג בקלות. אלו משפרים עוד יותר את שימור הריבונות של החברים.

זכות ההדחה נשמרת גם כאשר אסיפת הנציגים יכולה להדיח כל אחד מחברי צוות הארגון (הרשות המבצעת) ואף את כל צוות הארגון (סעיף 21 ג'). דבר זה משפר את היכולת של אסיפת הנציגים לשלוט בצוות נארגון.

זכות ליזום חוקים והחלטות

הנציגים עצמם מתאספים באספת הנציגים. ברגיל, מי שמזמן את האסיפה הוא צוות הארגון (הרשות המבצעת של הארגון). אבל הנציגים יכולים לכנס אסיפה שלא מן המניין, על ידי איסוף חתימות של 5% מכלל הנציגים. לא ברור לגמרי האם 5% מכלל חברי הארגון, גם הם יכולים לכנס אסיפה שלא מן המניין.כמו כן, כל חבר ארגון, יכול להעלות הצעה לסדר היום של האסיפה, ובתחילת האסיפה, ידונו כל הבקשות להצעות לסדר, ויחלט האם להעלות אותן לדיון באסיפה (סעיף 9, ב' ו ג'). כך למעשה נשמרת זכות ה-initiative של חברי הארגון. עדיין לא ברור האם הזכות מוקנת לכל חבר או שהיא נשמרת רק לנציגים. יש צורך בהבהרה של עמי.

זכות האשרור

מעמדה של זכות האישרור אינה ברורה דייה. אם אני מבין נכון את החוקה, הרי שהחלטות שמתקבלות בגוף המבצע של הארגון (צוות הארגון), צריכות לעבור אישרור על ידי האסיפה על פי סעיף 10, האומר "[אספת הנציגים] תדון ותחליט על אישורו של הדין וחשבון הכספי והדו"ח המילולי שהגיש לה צוות הארגון." לא ברור מכאן האם יש בידי אספת הנציגים זכות לבטל החלטות של צוות הארגון, או לדרוש חשיבה מחדש על ההחלטות.

תקשורת ביזורית

לבסוף, על אף שהפרוטוקולים אמורים להיות מפורסמים לכלל חברי העמותה, לא נראה כי הארגון שם ליבו לחשיבות של תקשורת ביזורית בין כלל חברי הארגון. מחסור בתקשורת כזאת, מקילה על אוליגריכה לצמוח וללהשתלט ביתר קלות על הארגון. נראה שאם הארגון ידאג להקים פורומים לחברי האירגון, הוא יבטיח ביתר הצלחה את שימור ריבונות החברים על הארגון.

לסיכום

חוקת הארגון מראה כי כוח לעבודים, המבוסס על המודלים של דמוקרטיה ישירה בארגנוים סקנדינבים, אכן בונה את החוקה שלו, כך שריבונות החברים תשמר. יחד עם זאת, חשוב לברר האם באמת זכות ה-initiative של כלל החברים נשמרת, והאם לאסיפת הנציגים יש זכות לבטל החלטות של צוות הארגון.  בנוסף חשוב כי הארגון יקדם תקשורת ביזורית טובה בין חברי הסניפים, ובין כלל חברי הארגון.

חברים, הארות והערות?

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “הכנה לפגישה עם עמי וטורי – בחינה של הדמוקרטיה הישירה של כוח לעובדים

  1. הדברים הרגילים:

    למה חתימות? זה מעודד שרק אנשים שיש להם זמן עודף וכח יוכלו לקיים את התהליך. חתימות זה עבר. קליקים באינטרנט זה כל מה שצריך.

    למה צריך לכנס את כולם במקום פיסי? למה לא מספיק להעלות הצעה האינטרנט, לתת זמן לדיון ואז פשוט להחליט? האם זה בגלל שאז המנגנון פחות בשליטה? זה לא מה שאנחנו רוצים?

    בקיצור: להוציא את הניהול החשוב. אין לנציגי העובדים מה לחשוש: כשהם לא ינגדו את האינטרסים של העובדים שלהם גם לא יבעטו בהם. אבל אם הם יפשלו…

    במצב שאני מתאר נציגי העובדים יפיצו בYOUTUBE את השיחות שלהם עם ההנהלה רק כדי שלא יבעטו בהם (כמו שצריך להיות -> הרפש צריך לעלות למעלה לפני שאפשר לנקות אותו).

    מרק

  2. קודם כל צריך לקחת דברים בפרופורציה. תמיד אפשר לעשות דברים טוב יותר ברמת התיאוריה אבל מדובר בארגון שהמטרה שלו היא לא דמוקרטיה ישירה אלא אמצעי. דווקא פה זה איפה שקבוצה כמו שלנו יכולה רק לעזור. אם נמצא ונפתח ונחשוף כלים לניהול דמוקרטי ישיר נוכל להציע אותם לארגונים האלו ואני בטוח שאם נעשה עבודה טובה הארגונים האלו יאמצו אותם. כוח לעובדים עובד עם המשאבים שיש לו מטרה שונה משלנו. לכן פגישות מחוץ לאינטרנט חשובות – גם כדי לחזק את המרקם החברתי הפנימי שהוא חלק מהרעיון. בקיצור אני מסכים עם מרק אבל קודם כל כל המחמאות מגיעות לכוח לעובדים.

  3. שלום ירדן,

    כתבת "מדובר בארגון שהמטרה שלו היא לא דמוקרטיה ישירה אלא אמצעי".

    מה אם הייתי אומר לך שדמוקרטיה אינה המטרה של שילטון מרכזי אלא רק אמצעי? עכשיו אני יכול להשתמש בנימוק הזה בשביל לבטל את שילטון הנציגים…

    כאשר אמצעי יש לו חשיבות גדולה (כמו מוסד הבחירות בשילטון נציגים, או חופש ביטוי שגם אותו אנו מסייגים לעיתים אבל עדין מקדשים) הוא נהפך למטרה ואפילו מטרה חשובה ממטרות אחרות.

    למעשה הטענה המשתמעת מדמוקרטיה ישירה היא שהמטרה אינה אג'נדה כזו או אחרת אלא דוקא השיטה שבה מגיעים להכרעות והאג'נדה המעשית חשובה הרבה פחות. זהו המשך של הקו שהתחיל עם שילטון הנציגים שעל פיו לא האג'נדה היא חשובה אלא העובדה שמשחקים בכללי משחק חדשים.

    מבחינתי הדמוקרטיה הישירה היא קדושה וחשובה יותר מכל אג'נדה של כל אדם, בכל אירגון, ומכל מטרה שאותו אירגון או אדם מנסה להשיג. באופן עקיף אני טוען שכל מי שלא מקדש את הדמוקרטיה הישירה כעיקרון עליון (כמו חופש ביטוי לדוגמא) סופו שיותר עליה כשיגיע לקרבת כסף וכח. יתרה מכן מה שאמור לשמור עליו מלותר עליה הוא העובדה שכולם מסביבו מקדשים אותה גם הם ומבחינתם דמוקרטיה ישירה היא מטרה ולא אמצעי (בדיוק כמו שאנו חושבים על הפסאודו דמוקרטיה שיש לנו היום בתור מטרה ולא בתור אמצעי ולא מוכנים לותר עליה בשום מקרה).

    מרק

  4. מצטרף קצת באיחור

    שני גילויים מרכזיים וחשובי של דמוקרטיה ישירה בכוח לעובדים:

    1. ההחלטות הנחשבות מהותיות ביותר בארגון עובדים- הפסקה על שביתה וחתימה על הסכם עבודה נעשות בדמוקרטיה ישירה של האנשים עלים חל הסכסוך או ההסכם.

    2. קיימת כמובן תקשורת אינטרנטית בין המעורבים יותר מהחברים ואלו שיש להם גישה לרשת, אבל בעיקר בולטת החשיבות של מפגשים של החברים – כמו שטל ציין מבנה הסניפים הוא אופטימלי להנכחת התנהלות דמוקרטית בחיי היום יום.

    ואתגר: לגבי הפתרונות הטכנולוגיים לתקורת יש הרבה מה להקדם, אבל גם מגבלה ברורה של חלק גדול מהחברים שלנו שהזמינות שלו לרשת מוגבל או חסרה לגמרי

  5. גן-מדע שלום,

    בגדול מסכים עם מה שאמרת.

    לגבי הבעיה של חשיפה לאינטרנט. אין לנו אלא להתחיל במבצע "אינטרנט לכל פועל". בשנות ה-80, הייתה סיסמא "רכב לכל פועל", בסוף שנות ה-80, במידה רבה אכן השגנו את זה. כיום הסיסמא צריכה להיות "אינטרנט לכל פועל". בלי האינטרנט, קשה להשיג את התקשורת הביזורית והאינטמית הדרושה לתהליכה של דמוקרטיזציה מלאה. צריך שכל אחד ידע לקרוא דברים בפורומים, קבוצות דיון, ואם אפשר לדעת לקרוא בלוגים דרך קוראי RSS.

    יש לנו עוד על מה לעבוד. 😉

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s