עיר לכולנו – סיכום ביניים


ניתוח מאוד לא אובייקטיבי על עיר-לכולנו, תוצאות הבחירות המוניציפליות בתל-אביב ומחשבות על העתיד.

מאת: דוד אלכסנדר

דב חנין בתום ליל הבחירות בתל-אביב-יפו התכנסו הפעילים במטה הבחירות של עיר-לכולנו ונראו נבוכים משהו. לא היה ברור להם איך לעכל את התוצאות: "ניצחנו או הפסדנו?"  דב חנין לא יהיה ראש עיר אבל עיר-לכולנו תהיה המפלגה החזקה במועצה. נאום הניצחון/הפסד של חנין טפח על שכם הפעילים וצייר את התוצאות כניצחון כביר. ואכן, נאום זה מהדהד בקרב פעילי עיר-לכולנו אשר כמהים להמשיך ולפעול במסגרת התנועה וללחום מאבקים בתוך מועצת העיר ובעיקר בשטח.

כרגע שקט. קבוצות הדיון הן ערי רפאים, הבלוגרים עברו לנושאים החמים הבאים, פעילי השטח נותנים מנוח לרגליהם מצעידות אין סופיות ועל פייסבוק משתלט הליכוד לקרת הבחירות הארציות. נראה כי המאבק נגמר, יהיו תוצאותיו אשר יהיו. ובכל זאת, נשמע רחש בקרב הפעילים העובר מפה לאוזן ובפגישות ספונטניות בספסלים בשׂדרה ומאיים להתפרץ: "מה עכשיו?" עיר-לכולנו עשׂתה הרבה יותר מלהשׂיג מספר מקומות  במועצה. היא יצרה גרעין גדול של פעילים ואקטיביסטים אשר שׂשׂים אלי קרב.

עיר-לכולנו נמצאת על פרשת דרכים ועומדים לפניה מספר אתגרים. האתגר הגדול אינו בהעברת חוק ירוק כלשהו או בניית תחבורה ציבורית. דברים אילו אולי בלתי אפשריים למימוש מהאופוזיציה – גם עם רוב במועצה. הדחוף מכולם הוא למצוא דרך לא לאבד את המומנטום והאנרגיה של פעילי השטח המסורים שלה ולהמריץ אותם לפעילות – מייד! כל מאבק במועצה על עץ בגינה הציבורית חייב להיות מלווה בהפגנות מתוקשרות היטב. אתגר שני הוא במימוש ההבטחה לדמוקרטיה פנים ארגונית, בשקיפות ובשיתוף האזרחים בשלטון. דבר זה ניתן לעשׂות גם ללא כוח מוחלט בעיריה, אפילו באמצעי פשוט כמו אתר אינטרנט המקבל פניות מהסיעה המורחבת – אפילו מכלל הציבור! – פניות שתחייבנה את התנועה ואת חברי המועצה של עיר-לכולנו. אמצעי נוסף יכול להיות פריסה של ועדי שכונות אשר יהיה להם כוח מסוים ברמה השכונתית ויכולת השפעה על חברי המועצה.

כנראה כי דמוקרטיה בתנועה תהיה קשה יותר למימוש מאשר הבטחת בחירות לדמוקרטיה. כבר נשמעים קולות, חלשים אומנם, כי יש לסגור את השער על ההחלטות המתקבלות מפני כלל הסיעה ולנהל אותם בחדרי חדרים עם מספר אנשים מצומצם. נראה כי חוק הברזל של האוליגרכיה מתחיל להתממש יום וחצי בלבד לאחר הבחירות. מנגד, דמוקרטיה מלאה בתנועה תכשיל אותה מלעשות דילים פוליטיים במועצה, שלא תמיד הם דבר שלילי. דעתי היא שבטווח הארוך דמוקרטיה עדיפה על דילים, גם במחיר כשלונות במאבקים פרטניים. הצגת התנועה כדמוקרטית היא מה שיביאו את הניצחון בבחירות הבאות. על עיר-לכולנו לגדוע את הזרם האוטוקרטי בה מן השורש אם ברצונה להיות יותר מעוד מר"ץ לקדנציה אחת ולאחר מכן להעלם מהמפה.

יתרה מזאת, יתכן כי בחירות מוקדמות הם מחויבות המציאות, שכן יש שמועה (לא הצלחתי לברר את אמיתותה) כי רון חולדאי לא הולך לסיים את הקדנציה בה זכה ויפרוש, בדרך זו או אחרת, מן החיים הפוליטיים. מצב זה יכול לטרוף את כל הקלפים ועל עיר לכולנו להיות מוכנה להיכנס לווקום שיווצר.

ולבסוף, כמה מילים על דוב חנין. אפשר להגיד הרבה עליו, לכאן ולכן, אך דבר אחד ברור: מר חנין הוא פוליטיקאי מבריק! הוא הצליח לאחד תנועות שוליים קטנטנות ושוליות וליכד אותם לכדי תנועת שטח אדירה. הוא גם ניהל מערכת בחירות כנגד כל הסיכויים ובתקציב אפסי והגיעה לתוצאות מדהימות בהינתן נקודת הפתיחה. על אף שהפסיד בבחירות האישיות, דב חנין הוא המנצח האמיתי בהן. בעזרתן הוא הפך משׂמאלני קיצוני מוקצה לשׂמאל מתון. אין כיום איש המרים את דגל הסוציאל דמוקרטי במדינה גבוהה ממנו. אם ישׂכיל לבצע מהלכים נבונים ויחזור על מה שעשׂה בתל-אביב-יפו גם ברמת המדינה, הוא יכול להפוך לכוח פוליטי חזק במרכז המפה הפוליטית ברמה הלאומית. אך לחנין יש מגרעה אחת ברמה זאת: דעותיו המדיניות. אותן לא יהיה קל לטשטש כמו בבחירות מקומיות והללו יהיו לאבן ריחיים על צוארו. בשביל להפיג במעט השפעה שלילית זו, עליו בראש ובראשונה להתנתק מחד"ש, אשר לא רוצים בו ומלכלכים את שמו הטוב בעצם שיוכו אליהם. הקהל הישראלי מופתע שעדיין איש מהם לא ביצע פיגוע התאבדות על הפודיום בכנסת ודב חנין איתם. עליו לברוח מהם כמו מאש. אנא מר חנין, תעזוב את החברים של אסד ולאחר מכן תאמר: "עישנתי, אבל לא לקחתי לריאות".

 תוצאות הבחירות

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “עיר לכולנו – סיכום ביניים

  1. זיו משען הגיב:

    מאמר מצוין, בהצלחה לעיר לכולנו במועצה, הקמפיין היה באמת מרשים. מה שכן,זה קצת מצחיק להגיד שהמגרעה היחידה שיש לדב חנין ברמה של פוליטיקה לאומית היא דיעותיו המדיניות, אחרי הכל, דיעות אלו הן שיכתיבו את דרכי פעילותו בפוליטיקה שכזו, ואז מדובר בחתיכת מגרעה…

  2. תודה על התגובה זיו.

    אכן חתיכת מגרעה. ראש ממשלה הוא לא יהיה, אבל בנושאים חברתיים יש לו כמה רעיונות ששוים בדיקה.

  3. אני מססכים שעיר לכולנו צריכה דמוקרטיה פנימית וצריכה שיתוף ציבור ושקיפות. היא צריכה ויקי מפלגה. וצריך ללחוץ עליהם אחרת הם ילכו בדרך כל בשר. (רקבון).

    בואו נהיה ראליים – דב חנין לא הולך להתקרב לעמדת כוח גם אם לא יעבור מחר בבוקר לקדימה. זה פשוט לא עובד ככה.

    יש עוד בעיה מובנית – גם אם יהיה מועמד שהוא "תאום" של חנין בכל הקשור ליכולות , קישור בין תנועות, דמוקרטיה וכו' – הוא יצטרך לעבוד לא בסביבה הנקיה של עיר לכולנו אלא לצבור כוח בתוך המערכת המושחתת של קדימה, עבודה או ליכוד – אין שום סיכוי לשינוי כזה בפנים, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, תסתכלו לדוגמה אל יחימוביץ' שגם זגזגה לעמדה שכנראה הוכתבה מתכתיב אלקטורלי, גם אמרה דבר שקר וגם לא חזרה בה מאוחד יותר.

    מה שכן יכול לקרות שהמודל והרעיונות של עיר לכולנו יפעפעו למרכז המפה – גם אם האנשים לאו דווקא.

    עוד שינוי משמעותי מאוד הוא היכולת של פעילות והשפעת הבלוגרים. מניפסט ווקס פוליטיקס מתגשם לאט מידי, אבל מתגשם. השפעת האינטרנט המבזור עדיין קטנה מידי, אבל היא כבר לא אפסית, ובכל יום היא חזקה יותר.

  4. ירדן הגיב:

    לא מת על חד"ש אבל קצת הגזמת עם הלכלוכים האלו. סך הכל דב חנין הוא לא החבר כנסת היחיד שהעביר בה חוקים טובים וכל הרשימה מורכבת מאנשים עם רקורד סביבתי-חברתי. הדיעות המדיניות של חנין הן העמדות המדיניות של מר"צ, מפלגת העבודה, קדימה וליכוד – שתי מדינות לשני עמים. ימינה מדיי בשבילי 😛
    אם כבר אז העמדות של חנין בנושאי פנים המדינה בעיתיים עבור הקהל הרחב – מדינת כל אזרחיה. אבל האין משמעות המילה דמוקרטיה במלוא מובן המילה? למה שיוותר על זה?

  5. שלום דרור!

    אני מסכים אתך ואוסיף שגם אם חנין יגיע, בניגוד לכל הסיכויים, לעמדת הכרעה וזאת בלי להתלכלך (ואני ממש לא רואה איך אפשר לעשות זאת) הרי שרוב האנשים סביבו (שרובם מושחתים) לא יתנו לו לעשות שום שינוי משמעותי. איזונים ובלמים לא?

    אני גם מסכים שהשינוי צריך לבוא מלמטה. אני לא חושב בדיוק כמוכם שהוא צריך לבוא מאירגונים שבנויים כל דמוקרטיה ישירה אלא פשוט מדרישה לדמוקרטיה ישירה של קהלים רחבים, באינטרנט וברחוב. כאן אנו קצת חלוקים אבל זו מחלוקת קטנה יחסית.

    בשלב הסופי יתכן וזה יהיה פוליטיקאי אשר יעשה את השינוי אבל רק לאחר שלחצנו כהוגן. ללא הלחץ והדרישה זה לא יקרה.

    מרק

  6. רבותי, כדי שלא נקשקש את עצמנו לדעת, אני חושב שמטרה מרכזית היא לראות אם ואיך הופכים את עיר לכולנו במועצת העיר לדבר כמה שיותר שקוף, משתף ודמוקטרי. אני רוצה לכתוב דף בויקי על זה.

  7. ירדן –

    ההתנגדות האישית שלי לחד"ש כעת הזו נובע מהיחסים החמים בין ראשה, ח"כ מוחמד ברכה, לבין מלך סוריא בשאר אל-אסד. אני נגד משטרים מלוכניים, ודאי כאלה שמדכאים בכח את בני עמם ומנהלים מלחמה נגדי.
    חיי שאינני מבין כיצד חנין כיום, ותמר גוז'נסקי לפני, הצליחו לפעול מתוך המסגרת הזו. העובדה שאנשים כה מוכשרים וישרים פועלים דוקא מתוך חד"ש היא תעודת עניות לפוליטיקא הישׂראלית.

    לגבי כמה מדינות לכמה עמים:
    פעם הייתי בעד שתיים לשניים. בינתיים יש בשטח כבר שלוש. ואני דוקא רוצה אחת.
    הסיבה פשוטה – בשׂיח הנוכחי שתי מדינות משמעותן אחת לעברים וערבים במשותף והשניה לערבים בלבד (הרי ערביי ישׂראל ישארו כמובן בישׂראל; רק המתנחלים יגורשו). זה פתרון גרוע בעיני, שכן הוא מוטה כולו לצד הערבי. הואיל ואני לא רואה מצב בו כל ערביי ישׂראל מועברים לפלשׂתין וכל המתנחלים לישׂראל, נראה לי שהשאיפה צריכה להיות לישׂראל דמוקרטית ישירה בין הים לירדן.

  8. אורי לגבי כמה מדינות בין הים לנהר
    אני חושב שאין פתרונות קלים והשאיפה היא -2 או 3 שאחר כך יתאחדו למדינה אחת (אולי במסגרת משהו גדול יותר)

    הנקודה היא לא מה צודק אלא מה יעבוד. אני לא רואה מצב שבו אוייבים ותיקים נוטשים את כלי הנשק ומיד מתחילים בניהול מדינה משותפת – לא כשיש ציבורים גדולים שעויינים זה את זה. אתה יכול לראות לדוגמה שצרפת וגרמניה נמצאות כיום שתיהן באיחוד האירופי – אבל רק אחרי 40 שנה של ליקוק פצעים – השלב הזה הוא הכרחי לדעתי לפני שלב של מדינה אחת.

  9. דרור –
    אתה צודק לגמרי שאין פתרון קל, ולגבי הצורך בליקוק פצעים.
    קיצור הדרך היחיד שאני רואה הוא לשכנע את אומות העולם לאפשר הגירה המונית – קודם כל של פליטים מהמחנות ובעקבותיהם של סתם אנשים (מכל השׂפות והדתות) מהארץ החוצה.
    זה לא מופרך כמו שזה נשמע, ביחוד לאור הנכונות למשהו דומה מאד במהלך קמפ-דיויד 2.
    אם ננקז החוצה באמצעות הגירה הרבה מאד מהכעס והעצבים, אפשר לקצר במשהו את התהליך. ובכל זאת יהיה קשה. אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.

  10. ירדן הגיב:

    אורי אמיתי – אני איתך במאה אחוז בנושא המדינה האחת הדמוקרטית. נכון שזה לא יקרה מיידית כמו שדרור אומר אבל לדעתי צריך להיות ברור לכולם שזאת המטרה וכך גם נבנה את העניין. בתור התחלה צריך להיות צבא משותף והצרות בשטחים יעברו לרשות משטרת ישראל במקום הצבא. אפשר להתחיל מפדרציה של שתי יישויות פוליטיות שאורחות בחירות משותפות אך מקיימות שני פרלמנטים נפרדים. הממשלות של שני הפרלמנטים יוצרים פרלמנט נוסף שהוא הפרלמנט של כלל השטחים. בצורה כזו אתה יוצר תמריץ פוליטי לאיחוד ואינטגרציה. זה רק רעיון שלוף מהאצבע אבל זה הרעיון הכללי לדעתי. שתי מדינות בגישה הנוכחית היא גישה בעייתית של שתי מדינות לאומיות – כאשר הפלסטינית נותנת רושם מאוד לאומני אפילו. זה צעד בכיוון ההפוך וקשה לראות את זה הופך למדינה אחת במגמה כזו.

  11. שלום לכולם!

    כמה עניינים: פוליטיקאים שולטים ולא בני אדם מהרחוב. זה נכון לישראל וזה נכון לשטחים. שום דיון בפתרון לא יכול להתעלם מהאינטרסים של הפוליטיקאים שהם רחוקים מאוד מהאינטרסים של הציבור שעליו הם ממונים. אם הציבור היה בשילטון גם בשטחים וגם אצלינו מזמן היה שלום. אבל זה לא המצב.

    האם יש אינטרס של פוליטיקאים בישראל או של אנשי העסקים מאחורייהם להתאחד עם הגדה או הרצועה? חד משמעית לא. להטיל עלינו את המיליארדים הנדרשים כדי לתקן את רמת החיים בעזה? השתגעתם? אף פוליטיקאי בישראל לא יסכים לזה וכך גם לא אנשי עסקים.

    אבל מילא בישראל. האם האינטרסים של הפוליטיקאים בצד הפלסטיני לעשות שלום? בטח שלא. האינטרס שלהם לעשות שלום עוד רחוק יותר מהאינטרס הישראלי. הם הרי משטר לא דמוקרטי. אם הם יעשו שלום או גרוע מכך, יתאחדו איתנו, הם יפסידו כח! אל תתעלמו מהאופי האנושי המחורבן והתוצאות ההרסניות שלו כשהוא מופיע במנהיגים ואנשי עסקים… יתרה מכן: כל מישטר לא דמוקרטי חייב אויב חיצוני על מנת להתקיים במאה ה-21. אנחנו, לזמן הנראה לעין ובצדק מסוים, נמלא את התפקיד הזה עבור הפלסטינאים. עכשיו תנסו להתאחד. הכפיה שבאיחוד תהיה גרועה יותר מהנקבה מבחינת הדם הפלסטיני שישפך.

    רק כמה מחשבות מן המציאות כדי לצנן את האוטופיה…

    מרק

  12. ירדן הגיב:

    לכן דבר כזה יכול רק להתחיל מתנועות אזרחיות. דווקא שמעתי שהרעיון של מדינה דו לאומית יותר חזק בצד הפלסטינאי. כל מה שנותר הוא ליצור תשתית לרעיון הזה כאן – רעיונית וארגונית, ולמצוא בני ברית בתוך השטחים וביחד לפעול ליצירת מציאות בשטח של שיתופי פעולה.

  13. דוד,
    לפעמים ניתן לגלוש לשדעות שאינן עוסקות בדמוקרטיה ישירה….

    לשאר החברה,
    אני מסכים עם מרק (שומו שמיים… 🙄 )
    הפוליטקאים הפלסטינים מאד מעוניינים בשימור מצב המלחמה. בשליטה א-דמוקרטית בפועל. הם ילבו את השנאה, כל עוד יוכלו. בעניין הזה, אני מאמין שנצטרך למצוא דרך לעקוף את הפוליטקאים מחרחרי המילחמות, אם נרצה להשיג כאן פעם שלום. אני חושב שדווקא מדינה אחת ריבונית לשני לאומים, בהנחה שהיא מנוהלת נכון, יכולה לגבור על בעיית הפוליטקאים הפלסטינים (והפוליטקאים הישראלים המעדיפים פתרונות אלימים), ולהביא לבסוף שלום.

    אבל זה דיון רחוק מאד….

  14. רציתי להחזיר אותכם לקרקע

    הנתיבים המעניינים ביותר כרגע לקידום מעורבות אזרחים בפוליטיקה או משהו שמזכיר בכלל ד"י הם "עיר לכולנו" ו(אני מקווה) התנועה הירוקה – אנא עזרו לקדם את זה – בין היתר על ידי הסתכלות על הפורטל המוצע.

    http://myvote.org.il/index.php?title=Cityforall_portal

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s