עיר לכולנו – דמוקרטיה השתתפותית בהתהוות

כתב: טל ירון
אחד הדברים החמים ביותר כיום בדמוקרטיה ישירה, היא התנועה התלאביבית "עיר לכולנו" (קישור). עיר לכולנו הצליחה להיבחר, במידה רבה בגלל פעילות התנדבותית רבה של תושבים ובלוגרים, שפעלו שעות רבות עבור התנועה באינטרנט וברחובות. זאת הסיעה שקיבלה הכי הרבה קולות בבחירות 2008 בתלאביב. מיד לאחר הבחירות היתה קריאה להמשיך את ההשתתפות של התושבים בפעילות של התנועה. המסר של דמוקרטיה השתתפותית או דמוקרטיה ישירה, אכן חילחל היטב בכל רכיבי התנועה, וכיום פועל פורום דמוקרטיה של התנועה להתוות כלים ומנגנונים דמוקרטיים לתנועה, שיאפשרו לתושבים רבים ככל הניתן לקחת חלק בפעילות הפוליטית בעיר ולהשפיע.

כיום התנועה בנויה מכמה חלקים, שביחד אמורים לייצר את המנגנון הדמוקרטי.

הפורומים וועדת התיאום
פעילי השטח של התנועה, ומנגנוניה מבוססים על אלמנטים ציבוריים, שנקראים פורומים. הפורומים מחולקים לפורמים אזוריים ופורומים נושאיים. הפורמים האזוריים הם פורומים שבהם משתתפים תושבי השכונות והאזורים השונים בתלאביב. לכל אזור יש פורום, וכל אזור שולח שני נציגים/ות לוועדת התיאום. פורומים נושאיים הם פורומים שמרכזים נושא, והחברים בו יכולים לבוא מכל קצוות העיר. דוגמא לתחומים של הפורומים השונים יכולים להיות פורום העוסק בסביבה, פורום תחבורה, פורום להט"ב, פורום דמוקרטיה וכיוב'. גם הפורומים הנושאיים שולחים שני נציגים לוועדת התיאום. וועדת התיאום, היא וועדה שאמורה להתכנס כל פרק זמן קצר (כנראה בסביבות אחת לחודש), ולתאם בין הפורומים השונים. לכל נציג יש יכולת השפעה מסויימת על וועדת התיאום. כרגע יש דיון האם צריך לכל פורום, ללא קשר לגודלו, לתת יצוג של שני חברים, או שכל פורום יקבל ייצוג בהתאם למספר חבריו.

ir-lekolano29122008-01.gif

הטענות בעד יצוג של שני נציגים לכל פורום, מתבססות על  הטענה שיש פורומים שחשוב שתהיה להם השפעה גדולה, על אף שמספר חבריהם קטן. טענה אחרת היא שאם פורום יקבל ייצוג על פי מספר החברים בו, יהיו פורומים שינסו לגייס חברים פיקטיביים, כדי לזכות בהשפעה גדולה יותר.

האסיפה הכללית
המנגנון שפוסק אחרון, וקובע את המדיניות הכללית של התנועה אינה הוועדה המתאמת, אלא האספה הכללית. האסיפה הכללית אמורה להתכנס אחת לשלושה חודשים (פרק זמן לא סופי), או לאחר קריאה מיוחדת של חברי התנועה או ראשות התנועה. באסיפה הכללית חברים כלל חברי התנועה, ולכל חבר יש קול אחד.לאסיפה הכללית עולות החלטות עקרוניות שעלו מתוך וועדת התיאום. היא הגוף הריבון.

גם לגבי מרכיבי האסיפה הכללית ישנה מחלוקת עקרונית. ישנם הטוענים כי ציבור רחב ככל האפשר צריך להיות חבר באסיפה הכללית. בכך למעשה נוצר מנגנון שמאפשר לתושבים להשפיע בצורה ישירה על התנהלות הסיעה והמועצה. תהליך זה נקרא דמוקרטיה ישירה (קישור). זרם אחר טוען כי רק חברים המשתתפים בפעילות סדירה בתנועה, יכולים להיות חברים באסיפה הכללית. סוג כזה של דמוקרטיה נקרא דמוקרטיה השתתפותית. יש כאן כמה סיבות  שבגללן יש המציעים לבחור בדמוקרטיה השתתפותית. סיבה אחת היא שבהעדר קריטריון של פעילות, יכולות סיעות אחרות, או בעלי כוח, להשתלט על תנועת עיר לכולנו. כמו כן יש כאן רצון לחנך את התושבים להשתתפות פוליטית פעילה. סיבה נוספת היא הצורך של מקבלי ההחלטות (קרי, חברי האסיפה להיות מעורבים במידה מסוימת בפעילות כדי לקבל החלטות. המציעים דמוקרטיה ישירה, טוענים שעל ידי שיתוף ציבור רחב, ניתן יהיה לחשוף תושבים רבים לתהליך הדמוקרטי, ובכך להגדיל את השפעתה של עיר לכולנו. סיבה נוספת להתנגדות לדמוקרטיה ישירה, והעדפת דמוקרטיה השתתפותית, היא הצורך לשמור על צביון ירוק סוציאליסטי, אליו חותרת תנועת עיר לכולנו. שיתוף כלל התושבים, לדעתם של התומכים בטענה הזאת יקעקע את הצביון הירוקסוציאלי. כרגע, נראה שהדעות בעיר לכולנו נוטות לכיוון דמוקרטיה השתתפותית.

הסיעה המורחבת

בעיר לכולנו יש עוד אלמנט שלטוני, והוא הסיעה המורחבת. הסיעה המורחבת מונה 22 חברים שנבחרו על ידי האסיפה הכללית, לפני הבחירות. אל הסיעה המורחבת מצטרפים עוד חמישה נציגים מוועדת התיאום. תפקיד הסיעה המורחבת היא לסייע לחברי הסיעה לייצג את עיר לכולנו בעירייה. באופן עקרוני הסיעה המורחבת כפופה לאסיפה הכללית, ולוועדת התיאום. אלא שבפועל, אנשי הסיעה המורחבת, הם אנשי המרכז הפוליטי. עצם היותם קבוצה קטנה יחסית, ומוכרת כמנהיגות לגיטמית, מאפשרת לאנשי הסיעה מורחבת לפעול גם ללא התייעצות עם אנשי וועדת התיאום ו/או האסיפה הכללית.

ir-lekolano29122008-02.gif
לסיעה המורחבת יש את הפוטנציאל, להפוך למרכז הפוליטי של התנועה, ולגוף הדומיננטי. אם עיר לכלונו תיכנס לקואליציה, יכול גם הכוח הנובע משהות בעירייה, לסנוור את עיני חברי הסיעה, ולגרום להם להתנתק לאט לאט ממקורות הסמכות הרחבה של חברי התנועה.

כדי למנוע את ההתנתקות הזאת, הוצעו מספר הצעות. האחת היא להכניס את חברי הסיעה המורחבת, כולל אנשי הסיעה עצמה, לתוך וועדת התיאום, ובכך ליצור אינטראקציה חזקה יותר בין הציבור הרחב לחברי הסיעה. פתרון כזה יכול להיות פתרון דומה לשיטות הממשל הבריטי והאמריקאי, בהן יש שני בתים, וכל בית מאזן את הבית השני. אנשי וועדת התיאום ואנשי הסיעה המורחב יצטרכו לפעול ביחד, כדי לקבל החלטות שותפות (החלטות עקרוניות וגדולות מתקבלות באסיפה הכללית). אפשרות אחרת היא לנסות לאכוף על הסיעה המורחבת הענות לתקנונים שיגבילו את כוחם. לדעתי פתרון זה לא ישא פרי, כיוון שבטווח הרחוק, ככל שהסיעה המורחבת תצבור כוח סמכות, כך הם גם יוכלו לשנות את התקנונים לטובת הדומיננטיות של הסיעה המורחבת.

אפשרות נוספת שאני מציע, היא לראות כיצד ניתן להפוך את המרכז ההשתתפותי (קרי וועדת התיאום והפורומים) לכלי ציבורי רחב, משפיע ובעל כוח פוליטי ממשי. אני מאמין שהפיכתה של עיר לכולנו לבעלת כוח ציבורי אמיתי, היא המפתח גם להפוך את התנועה למרכז פוליטידמוקרטי חזק ומבוסס. כאשר הציבור אומר את דברו, המיעוט נענה לו. זאת מהות הדמוקרטיה וזאת תמציתה.

הערה,

ישנם כאלו שביקרו את הדרך בה אני מציג את משחקי הכוחות בין הגופים השונים. המבקרים שאלו, "האם לא ניתן לסמוך על טוב ליבו של האדם?". אני אומר שאכן ניתן לסמוך, אך רק לאחר שלא שמנו לו מכשול, ודאגנו לסלק פחי יקוש מדרכו. לעיתים, בני אדם טובים, הרוצים בטובת שאר החברים, מתפתים להשתמש בכוח שלהם, כדי להגביר את כוחם וכדי להשתלט על הארגון. סופה של התנהגות זאת, שתחילתה בכוונות טובות, היא אובדן האחיזה של הציבור בארגון, והפיכתו לארגון היררכי, שאינו משרת את מטרות הציבור, אלא מטרות האוליגרכיה השלטת.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “עיר לכולנו – דמוקרטיה השתתפותית בהתהוות

  1. הצרה בלסמוך על טוב לב הוא שמערכות כאלה לאט לאט נתקלות באנשים פחות טובי לב, או ש"המטרה מקדשת את האמצעים" ולאט לאט המערכת נכנסת ללופ של שחיתות – אי אמון ציבורי- מרכזי כוח – שחיתות וכו'.

    ואני חושב – מדוע יש צורך בוועדת תאום בכלל – מדוע שהדבר לא יהיה במסגרת ויקי או כלי דומה? שם גם אפשר אולי להנגיש את הנושאים ודרך הפעולה בצורה דמוקרטית ושקופה יותר.

  2. הי דרור,

    מסכים עם הטיעון הראשון.

    אין לי בעיה עקרונית עם וויקי. אני חושב שלו הינו יודעים לקבל החלטות באמצעות ויקי, הדבר היה מצויין. אלא שכרגע אין לנו מנגנון כזה, ועלינו להשתמש במה שיש – דיון אנושי רגיל.

    האם יש לך מידע חדש על ויקידיון, או תובנה חדשה כיצד להשתמש בויקידיון ❓

  3. טל –
    תודה רבה על הסיכום.

    דרור –
    הבעיא עם ויקי היא שאת רוב המשתמשים המערכת מרתיעה. זו עובדה, שכדאי להכיר בה.
    יכול להיות שאחת המסקנות לטווח הבינוני צריכה להיות דאגה לכישורי הויקי של הציבור הגולש ברשת.

  4. הי חוד,

    וועדת התיאום כשמה כן היא – מטרתה לתאם בין כל הפורומים. היא הליבה של הפעילים והמקום לתיאום פעולות בין הפורומים, באופן שותף. הדיונים בוועדת התיאום הם בין נציגי הפורומים. היא מוסמכת להוביל את התנועה, על פי החלטות העקרוניות של האספה הכללית, בין כינוסי האסיפה הכללית.
    היא יכולה לקבל החלטות זמניות, עד כינוס האסיפה הכללית. האסיפה הכללית, היא הריבון שקובע את החוקים המחייבים.

  5. נראה לי שצריך לתת לוועדת התיאום "שיניים". שם הפעילים שמשתתפים בפורומים, שהם רוב התנועה, רואים את סיכום דבריהם. בלי סמכויות לוועדת התיאום, אין כמעט קשר מבני בין רצונם ושיקול דעתם של רוב הפעילים לבין מה שקורה בפועל. מנסיון, לאסיפה הכללית יגיעו כמה עשרות אנשים במקרה הטוב, או יגיעו סוג מסוים של אנשים שעיתותיהם בידיהם.

  6. הי חוד, אתה מתאר שתי בעיות רציניות ואמיתיות.

    בעקרון לאספה הכללית יש את השיניים. הי יכולה להדיך כל בעל תפקיד. לוועדת התיאום אין את השיניים.

    ולכן אני חושב שהאתגר הוא באמת לגרום לכך שלאספה הכללית יגיעו הרבה מאד אנשים. וזה באמת אתגר קשה.

    אני רואה לו כמה פתרונות.
    1. ניתן להשתתף באסיפה הכללית גם דרך האינטרנט (בתנאי שתפותח תוכנה מתאימה לכך).
    2. הפורומים יהיו פעילים ולאנשים יהיה אכפת מאד. לכן הפורומים באמת צריכים לייצר כוח פוליטי (כלומר להיות מסוגלים לגייס הרבה אנשים כדי לפעול).

    אפשרות אחרת היא שהסיעה המורחבת אכן תשב בתוך וועדת התיאום, וביחד הם יאזנו אחד את השני על פי התקנון.

    בכל מקרה, אני חושב שציינת נקודת כשל אמיתית, שאנשי עיר לכולנו יצטרכו לפתור אותה.
    2.

  7. יניב הגיב:

    תודה טל, מעניין. גם אני חושב שהיום לא ברור מעמדה ותפקידה של ועדת התיאום. יש כאלה שחושבים "מזכירות" ויש כאלה שחושבים גוף מוביל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s