עיר לכולנו – על יסורי ההחלטות

כתב: טל ירון


חברים שלום,

כבר כמה שבועות, מאז הבחירות המוניצפליות, אני משתתף כמעט קבוע בפורום דמוקרטיה של עיר לכולנו.  באותה תקופה הפורום מנסה לעצב את תקנון התנועה, כדי לאפשר לעיר לכולנו להישאר תנועה של דמוקרטיה השתתפותית.

במהלך השבועות הללו, הפורום גדל מ-5 משתתפים סדירים, ל-20 משתתפים, וצנח חזרה ל- 6 משתתפים. הקושי הגדול להגיע להכרעות, ולעצב מסמך כל כך סבוך (קישור לאתר ממנו ניתן להוריד את המסמך), כנראה התיש אנשים והבריח אותם.

רק כדי לההראות כמה זה קשה, אציג מקרה טיפוסי. בעיית סעיף 5, תת סעיף 4: חבר א' מציע שצריך לפטור את הבעיה בצורה a-1. חבר ב' מציע שצריך לפתור את הבעיה בצורה b-1.  ואז מתחיל סבב התייחסויות, ולאחר שכולם שמעו את כולם, חבר ג' מציע שבכלל צריך לפתור את הבעיה בצורה c-1. כדי לשפר את ההצעה, חבר א' מציע שיפור מ- a1 ל- a2. חבר ב' משפר ל-b2. ופתאום חבר ד', מציע בכלל פתרון d1. וכן הלאה וכן הלאה. לאחר הרבה סביבי התייחסות בד"כ מצליחים להתכנס להצעה אחת או שתיים (נניח d4 ו-b7). ואז מצביעים איזו החלטה עדיפה. אם הושג רוב, ויש מספיק חברים (נניח בסביבות 8), אז ההחלטה תתקבל. אבל אם אין הסכמה ברורה, ההחלטה, לאחר הצבעת ביטול, תדחה לפעם אחרת, או שתעבור להחלטת האסיפה הכללית (אסיפה אליה מגיעים כלל חברי התנועה).

התהליך הזה הוא ארוך וממושך, וככל שיש יותר חברים, כך יותר קשה לנהל את הדיונים. יש יותר דעות, יותר הצעות, יותר הסתייגויות.

חברים, הנה לנו בעיה אמיתית של דמוקרטיה ישירה. יש לכם פתרונות?

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “עיר לכולנו – על יסורי ההחלטות

  1. חוקה חוקה חוקה

    בחוקה מדברים על עקרונות ולא יורדים לפרטים ולכן גם יותר קל להסכים עליה. אחרי חוקה אפשר להתחיל להתווכח על הפרטים. שורה אחת כגון:

    – דעת חברי התנועה לעולם תגבר על דעת כל גוף נבחר בתוכה.

    – התנועה תעשה כל מאמץ אפשרי לתת לחברי התנועה להעלות הצעות ולהחליט עליהם בכוחות עצמם.

    ומקדשים את החוקה. זהו. כל נציג של עיר לכולנו שינסה לוותר על סעיפים אלו מסתכן במרד של רבים מחברי התנועה.

    לדעתי כל הירידה לפרטים היא חסרת ערך כל עוד העקרונות לא ברורים ומקודשים שהרי החוקים הפרטניים נובעים מעקרונות ולא להיפך…

    יתירה מכן, תקבל הרבה פחות ויכוחים על החוקים הפרטניים מהחברים בתנועה אם הם יודעים שיש חוקה קצרה ולענין שקידשת אותה שהרי אפילו אם יהיו חורים בחקיקה הפרטנית הרי שהחוקה גוברת. נכון?

    מרק

  2. מרק,

    אני חש שיש צדק גדול בדבריך, אבל עדיין:

    חוקה? כמו "יהודית ודמוקרטית"?

    איך מכריעים?

    לדוגמא, אומרים שהאסיפה הכללית היא הריבון. ומה קורה כאשר הסיעה המורחבת (שהיא הגוף הריבון כרגע), מקבל החלטות בעצמה, ללא שיתוף האסיפה הכללית. מה עושים? איך מטפלים בבעיה?

  3. הנה שאלה מעניינת דומה: איך דואגים שאולמרט לא יבטל את הבחירות? התשובה: מקדשים את הבחירות. הטריק הוא טריק תרבותי ולא חוקי ואז אולמרט פשוט משקשק מלנסות להעלות את ההצעה כי אז כולם יתנפלו עליו.

    התשובה שלי היא דומה: חינוך של כל חברי עיר לכולנו על חשיבותה של החוקה, מה היא באה לשרת, על כך שאין לאיש זכות לבטל אותה וכולי.

    אני אקשה: נניח שכן ננסח חוקים פרטניים מי יאכוף אותם? הרי אין משטרה בתנועת עיר לכולנו. גם חוקים פרטניים נסמכים על קבלה מסוימת של הציבור את החוקים ועל אכיפה הדדית (כל אחד בודק שהאחרים מצייתים לחוקים).

    אני טוען שאפילו ההיפך, חוקים פרטניים מדי ניתנים למניפולציה על ידי אנשים שיש להם זמן למצוא בהם פרצות ולשכור עורכי דין. חוקים פרטניים כאלו גם קשה לקדש כי הם ארוכים ומשעממים וקשה לראות את הצדק שבהם ולכן, בסופו של דבר, חוקים פרטניים משרתים את בעלי הכח בארגון.

    חוקה לעומת זאת קל לקדש כי היא צריכה להיות עמוד אחד קצר. איך אוכפים? מזמנים אסיפה כללית על רקע הפרת החוקה. אם הסיעה המורחבת לא רוצה אסיפה כללית עוקפים אותה ומזמנים אותה בכל זאת. אז מצביעים על כך שהסיעה הכללית פעלה כנגד החוקה ומפעילים עליה סנקציות. איזה סנקציות? קשה להגיד. לעיר לכולנו אין כלא לכולנו אז עושים מה שאפשר…

  4. איתי הגיב:

    מארק,
    מה שכתבת הוא נכון כאשר כאשר יש הפנמה של הערכים של דמוקרטיה ישירה. למיטב הבנתי, פורום דמוקרטיה כרגע נלחם על דמוקרטיה ישירה ב"עיר לכולנו".
    כשאין הפנמה של הערכים, חייבים לרדת לפרטי פרטים.

    טל,
    ממה שכתבת, נשמע שהבעיה היא חוסר השתתפות (או רציפות בהשתתפות) של אנשים. כאשר רוב האנשים נוכחים בפגישות, אין מצב שבו פתאום צריכים "לחזור אחורה" להצעה שכבר הועלתה, וכולם עוברים את תהליך גיבוש הרעיון ביחד.

  5. הי איתי,

    דווקא הבעיה היתה עודף השתתפות. בהתחלה היה ברור לכולם שפורום דמוקרטיה הוא הפורום החשוב ביותר בתנועה, שתפקידו לשמר את הדמוקרטיה ההשתתפותית.
    ולכן לאחר הבחירות, הפורום גדלה מ- 5 ל-10 משתתפים. הגדילה היתה קשה, כי אנשים היו צריכים להבין מושגים שה-5 הראשונים כבר התרגלו אליהם. בפגישה הבאה, הפורום גדל ל-20 אנשים, ואז היתה בוקה ומבולקה אמיתית.
    אחד להקחים היה להכין שיעור מזורז וברור בהלכות הדמוקרטיה של התנועה. הפגישה שלאחר מכן היתה כנס כלל תנועתי והיגעו אל הכנס בסביבות 25 אנשים, כולל דוב חנין.
    הפעם היתה יותר הצלחה, אבל עדיין הויכוחים היו קשים,מתישים, ולא הגענו למסנות סופיות. כל תהליך, אפילו של קבלת החלטות לא היה מקובל על כולם.
    לאחר מכן היתה ירידה משמעותית. לפגישה שלאחר הכנס היגעו 8 אשים. בפגישה שלאחריה לא הייתי, ובפגישה הבאה היו 5 חברים (אני ושי דוידסון לא נחשב חברים, אלא משתתפים).

  6. שלום איתי,

    אני טוען שבלי הפנמה של ערכים לא תהיה דמוקרטיה ישירה בכל מקרה. מתחילים עם ערכים ולא עם חוקים. נניח שנתחיל עם חוקים כשאנחנו מיעוט קטן בתנועה שרוצה דמוקרטיה ישירה. איך נגרום לקבוצות השולטות בתנועה לקבל את החוקים הפרטניים החתרניים שאנחנו מנסים לדחוף להם? הרי לא נצליח. יתירה מכן, אם במקרה נצליח הם לא יאכפו שכן אכיפה מבוססת על קבלה (במיוחד בתנועה כמו עיר לכולנו שאין בה משטרה ושאנו לא רוצים לבסס בה בתי משפט). אנו נמצא את עצמינו כמיעוט שנלחם בבעלי בכח וחזרנו לנקודת ההתחלה.

    התשובה היא להתחיל עם תרבות ולשכנע את כולם בעקרונות (ברמת חקיקה – חוקה). כמובן שאחרי שבתנועה כבר יש מוקדי כח אז קשה הרבה יותר לעשות את זה שכן יש להם אנשים שלא רוצים לסכן את מעמדם וכולי. זו הסיבה שאני חושב שהמטרה העיקרית שלנו צריכה להיות חינוך. כדי שתנועות יקבלו הזרקה של דמוקרטיה ישירה בשלב הכינון שבו לכולם עדין יש כוונות טובות ואין מוקדי כח. אז ישר מנסחים חוקה וכך קיבלנו שדה משחקים שונה לגמרי.

    מרק

  7. מרק,
    אני ממש מתפלא על עצמי. אני נוטה יותר ויותר להסכם איתך 😕

    ישנם אלמנטים תרבותיים, שבלעדיהם לא תיתכן דמוקרטיה. צריך לדעת איך לעבוד אחד עם השני, גם בלי צורך בחוקים. יש צורך לזהות עוולות וריכוז כוח שלא כדין, ולמחות בצורה יעילה. יש לדעת לייצר הסכמה וכוח פוליטי. יש לדעת איך ליצור תקשורת ביקורתית.

    את כל אלו משיגים רק על ידי תרבות. ומתוך התרבות הזאת, באים החוקים.

  8. גם אני מסכים עם מרק

    השאלה היא איזה מין חוקה

    וכאן אנחנו מגיעים לקושי שאנחנו כבר מכירים – בהנחה שכבר שכנענו הרבה אנשים בצורך בדמוקטריה ישירה או דינאמית – הקושי העיקרי הוא במה שהני מכנה "יעילות" – צריך לתת מודלים וכלים שעובדים – בלי זה גם העקרונות הכי יפים ישארו על הנייר

  9. גם לדעתי מרק צודק.
    צריך להחליט על העקרונות הכלליים ואז זה גם פחות משנה מה הפרטים כל עוד הם שומרים על הערכים הכלליים.

  10. איתי הגיב:

    טוב, זה לא משנה איך, כולם כאן מסכימים שיש צורך להסביר לפעילים בעיר לכולנו יותר טוב מהי ד"י.
    טל כתב את זה בעצמו:
    "הגדילה היתה קשה, כי אנשים היו צריכים להבין מושגים שה-5 הראשונים כבר התרגלו אליהם. בפגישה הבאה, הפורום גדל ל-20 אנשים, ואז היתה בוקה ומבולקה אמיתית."

    אולי לשלוח סיכומי ישיבות של פורום דמוקרטיה?
    אולי אפילו בלוג לפורום דמוקרטיה?
    אולי לעבור בין הפורומים ומוקדי כוח אחרים ולהסביר על הפעילות שלכם?
    ואולי להסביר שעדיף שתיהיה דמוקרטיה ישירה לא "מושלמת", במקום ויכוחים אין סופיים שרק מעייפים את כולם.

  11. שלום דרור,

    אני מסכים שללא כלים העקרונות של החוקה לא יעבדו בפועל אבל עצם קיום החוקה נותן לנו אפשרות לעשות "ניסויים" בכלים. אסיפות לא עבדו? בוא ננסה אינטרנט… מערכת דיון כזו לא עבדה? בוא ננסה ויקי. החוקה היא זו שמגנה על הנסיונות ונותנת לנו את מרחב הנשימה למצוא את הפתרון הנכון כי החוקה והתרבות תמיד תקפים…

    לזה אני מתכון כשאני אומר שלדעתי הכלים יבואו עם הזמן כל עוד נצליח תרבותית לשכנע את כולם שהכוון הוא הכוון הנכון. שוב חינוך והסברה שאני חושב שהם הכי חשובים כי אני חושב שאני לא מספיק חכם כיום כדי להמציא את הכלי האולטימטיבי שכן הכלים ישתכללו עם הזמן אבל העקרונות ישארו לזמן ארוך בהרבה.

    מרק

  12. הי איתי,

    במידה מסויימת אנשי פורום דמוקרטיה עושים בדיוק את מה שאמרת. הם דואגים שהסיכומים יהיו במקום ציבורי, הם דואגים לבניית אתר שישיקיף את כול הפעולות ויאפשר חשיפה של רעיונות. הם עוברים בין הפורומים ומדווחים.

    הבעיה היא יותר הכוח הפוליטי שהם יוצרים. האם התקנון שהפורום מייצר, יתקבל על ידי הסיעה? האם כאשר מישהו יפר את התקונון יהיו מנגנוים או כוח ציבורי לעצור את החורג מהכללים.

    אני חושב שהחוכמה כאן היא דווקא לייצר את הכוח הפוליטי. להיות ליבה הרעיוני של וועדת התיאום, ללמד ולהציע דרכים לדמוקרטיה השתתפותית. ללמד רוח דמוקרטית (כללי דיון, נזיפה, שיתוף וכיוב'). ואז אתה מייצר כוח פוליטי. מתוך הכוח הפוליטי שנבנה מתוך שיתוף ועשיה משותפת, ומתוך תרבות דמוקרטית, אתה יוצר את הכללים. כרגע, לא ברור מאזן הכוחות בתנועה, ולא ברור אם התקנון יתקבל. יתכן שהוא יתקבל, כיוון שאנשי המרכז הפוליטי, מביני שעליהם לקדם דמוקרטיה השתתפותית, כדי לגדול בבחירות הבאות, ולכן הם יענו לבקשת פורום דמוקרטיה. אבל באופן כללי ,אני חושב שהדרך הטובה ביותר היא ללמוד ליצור כוח דמוקרטי-השתתפותי, על ידי תרבות דמוקרטית ועשיה דמוקרטית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s