על הדיון האזרחי בזמן מלחמה או ה”ויקידיון”

כתב: טל ירון
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה. יש כאלו הקוראים להפסקת המלחמה protest.jpgויוצאים להפגנות, ויש כאלו שטוענים שאסור לצאת להפגנות. הדיון הציבורי אכן מתקיים במהלכה של המלחמה. אני אישית חושב שאם אנו אזרחים במדינה דמוקרטית, רצוי מאד לקיים דיון גם במלחמה. הדיון, אם הוא נערך נכון, יכול דווקא לחזק את הציבור בטווח הארוך. דיון נכון יוצר קונצנזוס רחב, ונותן גב רחב יותר לממשלה.

הבעיה שלנו היא שאיננו יודעים, להבנתי, לנהל דיון נכון. קשה לנו לנהל דיונים בין שני אנשים, ובוודאי קשה לנו יותר לנהל דיון בין מיליונים. הבעיה של דיון בין מיליונים העסיקה אותנו בתנועה לדמוקרטיה ישירה. ניסינו לפתח כלי שבאמצעותו ניתן לנהל דיונים רציניים בציבור גדול מאד. היו לנו הרבה לבטים כיצד ניתן לבנות כלי כזה. במהלך הזמן הלכה והתגבשה תפיסה לגבי הדרך המיטבית לנהל דיון כזה. אופי הדיון הזה שמבוסס על ויקימדיה ככלי לאיסוף המידע הציבורי וכבסיס לדיון הציבורי נקרא "ויקידיון".

המלחמה והדיון הרב שמתעורר סביבה וסביב ההקונפליקט הישראלי-פלסטיני, היוו זרז להשקת גירסאת הבטא של הויקידיון. הנה מצגת ראשונה שמסבירה כיצד ניתן לנהל דיון כזה.

(אני מתנצל על הקול הלא רדיופוני שלי… אינני קרין, אלא סתם דמוקרט שרוף)

 כיצד אם כן ויקידיון עובד?

לויקידיון יש כרגע שלושה חלקים תקשורתיים עיקריים ואלמנט תרבותי חשוב שנקרא תרבות הדיון. שלושת החלקים הם הפורום, הפייסבוק והויקידיון.

פורום

הפורום משמש כמרכז לסיעור מוחות וכבמה חברתית ראשונית לחיבור בין אנשים (בסוף דיון נעשה בין אנשים חברותיי, ואין לשכוח זאת).

הפייסבוק

תפקיד הפייסבוק הוא לאגד אנשים מרחבי הרשת למקום אחד. לאפשר להפיץ את הבשורה ולשלוח הודעות לכולם פעם בכמה זמן (עדיף בתדירות של שבועיים ויותר, אם בכלל). זה גם מקום לחלוק רעיונות כללים.

הויקידיון

הויקידיון הוא לב ליבה של הידיעה הציבורית. שם מרוכזים הדיונים מכל רחבי הרשת. בגלל אופיה המשתף של הויקמדיה, כולם יכולים להכניס מידע על פי נושאים, מכל מקום ברשת. המידע מוצג כך שבתחילת הדף קיים הסבר של הדיון עבור משתמשים חדשים, ובהמשך ישנם קישורים לבעלי הדעות השונות. היתרון של הפורמט הזה הוא שהוא מאפשר להמשיך את הדיונים לאורך זמן. אם לדוגמא יש מישהו שטוען טענה שאינך מסכימה לה. את יכולה למצוא בויקידיון קישור לפוסט/תגובה של הכותב, ואת יכולה לפנות לכותב ולהמשיך לדון איתו. במהלך הדיון תוכלו שניכם להשכיל מזוויות הראיה השונות של הבעיה, ואם תגיעו להסכמה, תוכלו להוסיף אותה לחלק העליון של הדף בתור סיכום.

לדוגמא, אם את חושבת שמדינת ישראל עשתה כל אשר ניתן לעשות כדי להגיע להסכם שלום, ואת מגלה שמישהו כתב שישראל לא עשתה הכל, ואף פגעה בפלסטינים (קישורים שכבר מופיעים בויקידיון). תוכלי להיכנס אליהם לבלוג, לקרוא את דעתם המנומקת, ואחר כך לדון איתם. אם תגיעו למסקנה משותפת, תוכלו לאחר מכן להגיע לראש הדף ולתקן מ- "ישראל עשתה כל אשר דרוש" ל-"ישראל והפלסטינים הפרו הסכמים. ההסכמים שהישראלים הפרו הם … והפלסטינים הפרו הסכמים כאלו… וכיוב'". ניתן כמובן לקשר מתוך הטקסט למקורות שמראים את הפרת ההסכמים. את כמון יכולה לפתוח בלוג משל ולבסס שם את טענותיך, ולקשרם לויקידיון. כך אנו יכולים להעשיר את הידע האישי שלנו, וגם את הידע של הקוראים האחרים שקוראים את הטקסט המתומצת.

תרבות הדיון

זהו הכלי המרכזי בכל דיון. בלעדיו לא יכול להתקיים דיון פורה כלל. אם נקפיד על כבוד האחר, נקפיד להקשיב ולדבר/לכתוב בניחותא, בתוספת דוגמאות,נעשה את מלאכתנו טוב יותר. את הכלל הזה אפשר לתמצת בפשטות לכלל עתיק מאד: "ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל חשוב בכל תורה".

המשך הפרויקט

ויקידיון הוא פרויקט ניסיוני ראשוני. כל עצה תתקבל בברכה. אתם מוזמנים לכתוב אותה כאן אצלי בתחתית הפוסט, או בדף הקהילה של הויקידיון.

אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לפנות לדף העזרה או לשאול בדף עזרת הגולשים.

עזרה וסיוע בפיתוח הדיון והפרויקט.

אנו זקוקים לאנשים שיודעים לעבוד בויקי, כדי לסייע בעיצוב מהיר ויעיל של הויקידיון. אתם מוזמנים לפנות אל טל ירון (tal @ kol1.org), או לגשת לדף הקהילה ולהציע את עצמכם לעזרה (או כמובן לפעול באינטואטיביות בתאום עם הכותבים האחרים).

הפצה של הרעיון –  הדיון הציבורי הזה, יכול להערכתי לתרום רבות לחברה הישראלית, אם נא מצאנו חן בעיניכם, אנא הפיצו את הרעיון. ניתן להפיץ את המצגת שבפוסט הזה, או את הקישור לפוסט הנוכחי. אתם כמובן יכולים להצטרף לקבוצת הפייסבוק, ולהזמין את חבריכם.

ביקורת ועצות  – הכי טוב שיש…. נשמח לקבל אותן כאן או בגוגלגרופ (זהירות, ההרבה דואר) או בפורום של התנועה לדמוקרטיה ישירה

שתהיה לנו דמוקרטיה טובה,

מהתנועה לדמוקרטיה ישירה.

ועוד התפפתחות בהבנת הויקידיון…ויקידיון-פעולה

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “על הדיון האזרחי בזמן מלחמה או ה”ויקידיון”

  1. טל, כל הכבוד על המצגת!!!

    אני לא מצליח לשמוע כלום. יכול להיות שזה משהו לא בסדר אצלי במחשב.

    אני חושב שויקידיון צריך להיות בויקי נפרד משלו – כך שאפשר יהיה לקנפג את הויקי לצורה יותר ידידותית למשתמש, דיברתי על זה עם בחור שעוסק בלקטות וחיפש משהו שמשלב רשת חברתית, פורומים וויקי – ויש פתרונות טכנולוגיים יותר נוחים – לדוגמה לשים את הויקי בתוך מסגרת של אתר אחר שיש בו גם פורומים, בכל מקרה זה דורש יכולת לקונפיגורציה של המדיה ויקי.

    לדעתי אם אפשר – כדאי לשים ליד הויקי בקול 1 עוד התקנה של ויקי שייועד לויקי דיון. לכל מי שחושב שדיונים בויקי לא יכולים להיות דבר נפוץ – רק תסתכלו על מאות המשתמשים ואלפי הדיונים (או להפך) שיש באתר הויקי "באופן טבעי" – רק ששם הבעיה היא שיש יותר מידי דיון פורומי – ההבדל המרכזי שם ממדיה ויקי סטנדרטי היא תיבת הטקסט שמופיעה בתחתית המסך לתגובה – דבר שנאמר שלי שאפשר ליישם עם תוספות קיימות למדיה ויקי.

  2. הי דרור,

    תודה רבה 🙂

    הסאונד קצת חלש, ולקראת הסוף שומעים פחות טוב, אבל אנשים שראו את המצגת אמרו שאפשר לשמוע. בדוק את הרמקולים. באופן כללי ניתן לשפר את הקיינות. אם מישוה ירצה, אני יכול לשלוח לו את המצגת, ואני אסביר לו איך ליצור קריינות חדשה.

    אני בהחלט מסכים איתך שצריך ליצור אחידות בין פורומים לויקי.. עוד יבוא ימים שיהיה לנו את זה. נדמה לי שבני דאון עובד על זה.

    התקנה של עוד ויקידיונים בקול אחד, כמובן יכולה לסייע מאד. במיוחד אם אפשר לשתף את קבצי הגפיקה שקיימים אצלינו בויקי של התנועה (שמוסיפים חן רב לדפים)

  3. יואב גולדמן-שגיא הגיב:

    אני רק רוצה להגיד שנחשפתי לויקידיון רק לפני יומיים פחות או יותר, למרות שדובר עליו רבות עוד לפני כן, וכבר התחלתי להוסיף תוכן.

    קודם כל צריך לצקת תוכן בכל העמודים שם (יש שם עמודים רבים בעלי שורה אחת, שלפעמים אינה מתייחסת כלל לפירוט הכותרת, אלא רק מציגה עמדה בעד או נגד), ואחר כך אפשר להתחיל לדון על הכל בדף השיחה או בפורום שלנו.

    זה יכול להפוך לאחלה מאגר מידע.
    אני לא בטוח אם זה יכול להוביל להסכמות, כי בסופו של דבר אנחנו נשענים רבות על דעות ודעות קדומות, וכל אחד לפעמים מתעלם או לא מייחס חשיבות לעובדות שלא נוחות או לא מתיישבות עם העמדה הבסיסית ("איסמעיל הניה כתב שהוא תומך בפתרון 2 מדינות ל-2 עמים? יותר חשוב שהוא לא ביטל עדיין את אמנת החמאס שקוראת לג'יהאד." ולהפך).

    אבל מה שכן, זה בהחלט יכול להוביל ליותר הבנה של דעות אחרות.

  4. יואב, בעולם החברתי לא מאוד הגיוני להגיע להסכמה על דבר אחד בגלל שבבסיס אין ניסויים ותאוריות מדעיות אלא דעדות קדומות שלכולנו יש.
    מה שכן – הויקי דיון יכול לפחות להוביל לדיון עמוק יותר.

    וכן טל – הצלחתי סוף סוף לשמוע, צריך קריינות יותר טובה – קול פחות נמוך וווליום יותר חזק.

  5. בני דאון הגיב:

    יופי של מצגת.
    בתור משתמש כבד באינטרנט ומפתח, אני רואה את האינטרנט מתפתח לאוסף של כלי תקשורת שכל אחד מהם מיועד למטרה ספציפית. עם פרוץ המלחמה בעזה, מצאתי את עצמי נגרר לדיונים שונים בכלים שונים באינטרנט.
    ב twitter דיסקסתי את המצב בעזה עם מכר מדמשק וההתכתבות שלנו אף זכתה לפוסט – http://tinyurl.com/6suejf.
    ב http://www.reddit.com/r/worldnews/ העלתי קישורים והשתתפתי בדיונים.
    לסיכום, ישנם מקומות רבים ודרכים רבות לדון באינטרנט, מנסיוני, כדי ששרות אינטרנטי יצליח יש להבין למי הוא מיועד ומה המשתמש מקבל ממנו. ועוד נקודה מעניינת, לאילו דיונים השרות לא מתאים? לדוגמא: למה הדיון על הויקידיון לא מתנהל בויקידיון 🙂

  6. שאלה טובה בני ולזה יש 3 תשובות.

    1. אנחנו לא מנהלים דיון בן מאות ואלפי משתתפים – ולכן פורום או בלוג הוא מספיק בהחלט.

    2. האפיון והפיתוח של הויקי דיון רחוק מלהיות דבר סגור – ולכן קשה
    להשתמש בו

    3. יש דף ויקי שבו מתוארת מערכת הויקי דיון בצורה מפורטת יותר
    http://kol1.org/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F

    (חסר שם חלק מהדפים, נמצאים בויקי הישן ודורשים העברה).

  7. דרור לגבי סאונד,
    אני אהיה מוגבל בעניין הזה. אני חושב שחשוב לשפר אותו. מי שירצה לקחת על עצמו לשפר את הסאונד, אני אוכל לשלוח לו את המצגת המקורית, ולהסביר לו איך לייצר מזה מצגת.

    יואב וירדן, תודה. ראיתי את מה שעשיתם, ואתם עושים עבודה מדהימה.

    בני,

    אני מאד מסכים איתך. אני בעצמי מתנסה כרגע בכל העניין ורואה עד כמה כל מדיום נותן משהו אחר.
    ויקי – כלי לסיכום ידע ולהגיע לידע מוסכם.
    בלוגים – פיתוח דעות

    פורום – שיחה אישית קבוצתית (אתה יכול לראות מה כולם מדברים, אבל להתרכז רק במה שאתה מעוניין בו. באופן כללי הוא טוב רק לצ'אטינג בקהל גדול. הוא אינו מעודד לפעולה. כי אין דרך לדבר אל כולם.

    גוגל-גרופ: מתאים לקבוצת פעילים עד גודל של 15 – 20 חברים. אבל מאפשר שיחה שכולם שומעים, ולכן מעודד פעילות.

    טוייטר.. רכילות מכל העולם…. כלי מדהים גילתי אותו במלחמה…חבל על הזמן… אנשים מכל העולם (התחילו לעקוב אחרי)

    אני חושב שהויקידיון הזה הוא ניסוי מדהים, שממנו ניתן ללמוד הרבה. אני בטוח שכל מי שישתתף בו ילמד המון. אני כבר למדתי כמות של דברים, שלא הייתי לומד בחצי שנה של דיונים תיאורתיים.

    וחוץ מזה, אשמח לכל עזרה שתוכלו להגיש בנושא הזה. אני בטוח שכולנו נלמד מזה המון.

  8. בני דאון הגיב:

    בקשר לשרותים הקיימים, אתה מציין חלק קטן מהשרותים הקיימים – אתה לא מזכיר את השרות הראשון, usenet, שביחד עם דואל התחיל את מה שאנו רואים לו מרשתת – והניתוח שלך מעורר בי חשק להתדיין, למרות שדיון זה כשלעצמו לא יתרום לויקידיון (אני הייתי חבר בגוגל גרופ עם מעל 12,000 חברים ולא הצלחתי לשכנע את המובילים להתפצל).
    כדי שנוכל לישם את הויקידיון אנו זקוקים לתסריט משתמש, משהוא בסגנון של:
    יוסי הרדים את בנו בן השנתיים ומתיישב מול המחשב. יוסי נכנס לאתר החדשות החביב עליו וקורא כתבה על מחסור בפעוטונים בכל הארץ וביחוד בישובו ועל המחירים המאמירים. הוא זוכר שזוגתו הזכירה משהוא בקשר לפעוטון בשנה הבאה, אז הוא נכנס לבלוג שלו בישראבלוג (הוא אחד הראשונים שם) וכותב פוסט על איך המדינה צריכה לעזור במימון מטפלות ופעוטונים למשפחות בהן שני בני הזוג עובדים.
    יש לבלוג של יוסי מספר מאות קוראים אבל הוא היה רוצה שהפוסט יגיע לכמה שיותר גולשים אז הוא נכנס לויקידיון, מדביק את הקישור לפוסט שלו ונותן לו שם "תמיכה בפעוטות עם הורים עובדים". מבקש מויקידיון להודיע לחברים שלו על הדיון החדש והולך לישון.
    למחרת, בעבודה, יוסי נכנס לויקידיון לבדוק כמה-כמה, לקרוא ולהגיב לתגובות ולעדכן את הפוסט עם נקודה חשובה שהוא שכח.

    כמובן שיש תסריטים נוספים…

  9. הסיפור של יוסי הוא נהדר…
    ואני חושב שבניית פלטפורמה כמו שאתה מציע, תאיץ משמעותית את השימוש בויקדיון.

    השאלה היא איך מתרגמים את הרצון של יוסי ועוד כמה כמו יוסי, שיש להם את אותה בעיה, לעוצמה פוליטית.

    ראה את המצגת שהוספתי בתחתית הפוסט (נקראת ויקידיון-פעולה). נדמה לי שהיא מתחילה לתת חלק מהפתרונות.

    אשמח גם לדעת מה דעתכם על המצגת.

  10. אגב, בני,
    חשבתי על זה כל השבת.
    איך הצלחתם לנהל דיון בין 12,000 איש? אני השתתפתי בדיונים שבהם היו 6 כותבים פעילים, ולכולם יצא המיץ….

    מה הסוד שלכם?

  11. בני דאון הגיב:

    זה לא דיון אחד, אלה כמאה דיונים שונים ביום והסוד הוא פוקוס ומנהיגות. לכל דיון ישנה כותרת ברורה ותאור פשוט וברור והוא עוסק בבעיה מסוימת מאוד. ישנה גם מנהיגות ברורה שסוגרת את הדיונים.
    יש לי ויכוח עם המצגת השניה. לטעמי, המשפט "קבוצת הסכמה גדולות שנוצרות בקונסנוס" פשוט אינו נכון. כל פיתרון חדש מתחיל במוחו של אדם יחיד ולא כתוצאה של קונסנסוס רחב. התהליך האישי, יצירתי של עיבוד הידע והגעה להבנה חדשה ודרכה לפיצרון חדש אינו ניתן לפירוק וחלוקה.
    אני רואה את הדיון כפעילות שבאה לאחר שנמצא הפתרון ודרכה ה"רעיונר" יכול לבדוק את פתרונו, לשכללו וכמובן לגייס תומכים.
    "בכל מקרה אותנטי של תבונה קולקטיבית אפשר להבחין בכך שהקולקטיב הובל או ספג השראה מבודדים. אנשים אלה הנחו את ההמון והאירו את דרכו" (ג'רון לנייר בתרגומו של גל מור).
    אני מעונין בפתרון שיתן במה ל"רעיונרים" להציג את פתרונותיהם ולקיים דיון פתוח ומפרה ואם אני לא טועה הויקידיון הוא קצת אחרת.

  12. בני –

    לשיטתך, אם כן, חוזרים לבלוג ככלי דיון. בעל-רעיון אחד מנסח מסמך, והציבור מסייע לו לחדד את המחשבה.

    ישר כח על התרומה לדיון! אני אמנם שותק רוב הזמן, אבל קורא כמעט הכל.

  13. הי בני,
    הדברים שאת כותב מעוררים מחשבות רבות.

    אני מבין את עניין "הרעיונר" הבודד.

    אבל אני מסתכל רגע על הקבוצה הזאת, שהיא בעצם קבוצה לפיתוח דמוקרטיה ישירה.

    יש כאן מספר "רעיונרים", שכל אחד הכניס אלמנט אחר. איתי לירון הכניס את הדמוקרטיה המעורבת (כמו בשוויץ וקליפורניה). עוז ודרור הכניסו את ה"יקידיון". מרק הכניס את "מצעד הלהיטים של ההצעות". אורי הכניס את החזון והאמונה הכללית. אביחי ואוריאל את התוכנה. יואב בודור, את קול המון. דוד את אתר השער. ירדן יצר חיבורים מעניינים. יואב גולדמן-שגיא, את הקומונה.

    כל אחד מהם הכניס אלמנט אחר, וביחד יצרנו מוצר גדול יותר.

    אולי על פי השיטה שאתה מתאר, אם היינו מצליחים להגדיל את ציבור הפעילים, ולכל אחד היתה עזרה בבנית ה"מוצר" שאותו הוא רוצה לקדם, יתכן שהינו מצליחים להניע את המוצרים יותר מהר, ולעשות להם אינטגרציה תחת הקבוצה הזאת.

    מה דעתך?

  14. ועוד דבר,

    אני מסתכל על עצמי בכל התהליך שעברנו בשנה האחרונה (חבר'ה, אנו שנה ויומיים ביחד 🙂 ).

    במהלך הזמן הזה נחשפתי לכל כך הרבה ידע. בהתחלה כמעט כולנו לא הינו מגובשים לגבי הדרכים לייצר את המוצר שנקרא "דמוקרטיה ישירה", אבל תוך כדי דיונים, ובניית מוצרים שונים, לאט לאט הלכו והתבהרו אצלי הכללים. החשיבה הקבוצתית קידמה אותי מאד.

    אני מניח שאותו דבר יכול לקרות בפתרון הסיכסוך הישראלי-פלסטיני.

    כבר עכשיו אני, ואני יודע שגם ירדן, נחשפנו לדברים של היינו מודעים להם. הידע שנאסף בויקידיון, כבר עכשיו מתחיל לפתוח לנו את העניים. ככל שהידע הזה יכתב טוב יותר, ויכיל מידע מהימן יותר, כך הציבור שהבעיה מעניינת אותו ילך יחכים. וכך לאט לאט יתפתחו פתרונות יותר חכמים ומודעים.

    כך שנראה לי שיש מקום לאיסוף המידע הקבוצתי, ולחשיבה הקבוצתית.

  15. בני דאון הגיב:

    לאורי: בקשר לבלוג, הוא שם ואי אפשר להתעלם ממנו. האנשים שאנחנו רוצים כמשתתפים פעילים בויקידיון הם כמעט בהכרח בלוגרים, או לפחות המאות הראשונות של המשתמשים הם כאלו. אני חוזה עתיד בו בלוגרים יוכלו לפרסם פוסט שלהם בויקידיון להצבעת בעד או נגד. על ידי תוספים יכול הויקידיון להרחיב את הבלוגים הקיימים כך שתוצאות ההצבעה והנימוקים יוצגו במסגרת הבלוג האישי.

    טל: הדיונים כאן עוזרים גם לי ללמוד ולגבש דעה, אבל הפרויקטים הספיציפיים לעולם יהיו מובלים על ידי אנשים יחידים ולא על ידי הקבוצה, בדיוק כפי שציינת. ישנה מסגרת קבוצתית של עקרונות וערכים שכולנו שותפים להם אבל ישנם גם פרויקטים, כגון ויקידיון, להם אחראים אנשים מסויימים ולא הקבוצה ככלל. בתור "חולה" היסטוריה אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד רבות על אירגון הקבוצה וניהול הפרויקטים מהשנים הראשונות של הציונות – אז הכל עוד תקתק כמו שעון.

  16. בני,

    אין ספק שאתה מכניס פרספקטיבה מעניינת, מבחינתי.

    אני מרגיש שי כאן עדיין הבדל בין רשות מחוקקת לרשות מבצעת.

    ברשות המבצע, כאשר צריך לנהל פרוקיטים, עולם הקוד הפתוח מראה ששיטת הדיקטטור האציל, היא דרך טובה לנהל פרויקטים.

    השאלה היא האם ברשות המחוקקת, שם נדרשת הסכמה רחבה, כדי שאנשים יקבלו על עצמם את החוקים, עדיין צריך דיקטטור-אציל, או שמא יש כאן צורך ב"משרתי ציבור צנועים". כלומר אנשים שמתמחים במציאת קונצנזוס (אנשי גישור וכיוב').

    אני לא יודע… מחכה לבאות, ולהתפתחות הפרויקטים, כדי שנוכל ללמוד תוך כדי עשיה.

  17. בני דאון, אהבתי את החזון שלך לויקידיון.
    אני חושב שהקושי לאמץ את הויקידיון נעוץ גם בכך שהוא לא לגמרי בשל.
    לדעתי השלב הבא הוא באמת שילו בטכנולוגי של הבלוגים עם הויקיפדיה. אולי ליצור מערכת בלוגים מתוחכמת שתהיה מקבילה לבלוגלי/ישראבלוג אבל בניגוד אליהם תתמקד בפוליטיקה ותכלול בתוכה רמת שיח בין-בלוגית הרבה יותר מלכדת. לכאן נכנסים הדירוגים, השיוכים ועוד.

    כרגע מה שאנחנו עושים זה בעיקר לקחת חומר מבלוגים ולבנות מהם דיון. השלב הבא יהיה מערכת שהבלוגים הם חלק אינטגרלי ממנה.

  18. אני מציע את עזרתי ככל הניתן. יש לי בלוג SELF HOSTED (כך שאני יכול להעלות אליו דברים בעת הצורך) ואני מצוין באנגלית – כך שאם יש צורך לעשות ברנצ'ינג אאוט לויקידיון, I'm your man

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s