כיצד לייצר ידע שישנה את החברה בישראל?

כאשר קבוצה מבקשת לפעול ביחד, ישנם שלושה רכיבים חשובים להצלחתה. האחד הוא קיומו של חזון משותף, או מטרה משותפת. השני הוא החיברות בין חברי הקבוצה, והרצון לשתף ולפעול ביחד למען הגשמת החזון. החלק השלישי, הוא ידע משותף.

ידע, הוא הבסיס לפעילותה של כל תנועה הרוצה להציג חלופות לבעיות קיימות. ידע, הוא הכלי לשכנע אנשים אחרים בהיתכנות הרעיון. ידע, הוא הבסיס האמיתי לגדילתה של תנועת המונים. את הקרב הגדול ביותר עורכות תנועות לשינוי חברתי, על השינוי בתודעת ההמונים ותודעת האליטות. התודעה של הקהל משתנה, לאור הידע שמוצג לקהל.

ידע הוא גם הבסיס לגדילת תנועתנו. אנו מציעים פתרונות חדשים, שכיום יש עליהם מעט מאד ידע בציבור הישראלי. כל אחד מאיתנו בונה פתרון יחודילו, וחשוב שחבריו ידעו על הפתרון ויוכלו לסייע בפיתוח או במתן ביקורת בונה. כאשר חבר או חברה חדשה נכנסים בפתח אתרנו, הם באים עם הרבה סקפטיות. הם באים אחרי שהמערכת לימדה אותם ששלטון הנציגים הוא ה"דמוקרטיה", ואין בילתו. בבית הספר לימדו אותם שבאתונה שלטו הגברים האמידים בלבד, ושהיום לא ניתן לייצר מערכת דמוקרטית בנוסח אתונה.

כאשר חָברה מגיעה אלינו, היא יודעת שהמצב המימשלי במדינת ישראל בכי רע, והיא באה עם שאלות. היא מוכנה להקשיב, אבל אין היא יודעת היכן להקשיב.

האם היא תקשיב בקבוצת הדיון שלנו? האם היא תצטרך לקרוא 4134 הודעות שנכתבו ב556 נושאים שונים בקבוצה מיום היווסדה?(נכון לזמן כתיבת שורות אלו). האם היא תתחיל לשאול בקבוצה ולחפש תשובות לשאלות שכבר לעסנו, או שהיא תציף שאלות חדשות, שלא חשבנו עליהן?

האם קוראינו הוותיקים יצטרכו להקשיב לאותם דיונים חוזרים, כשהם כבר מכירים את התשובות? יש כאלו, שבגלל האופי של הדיונים עוברים לקבלת סיכום יומי, וסופם שבד"כ הם אינם נשארים מעודכנים בנעשה בתנועה. היו כאלו מאיתנו שקיוו כי יווצר דיון בקומונה בתפוז, אך נכון לרגע זה, המדיום הזה תרם נשא פירות.

כלומר, נכון לרגע זה, אין לנו דרך יעילה לייצר את הידע הכל כך חשוב ליצירות השינוי בתודעה הציבורית, ולהכוונת דרכנו. ללא הידע הזה, חברים, אני חושש שלא נצליח ליצור שינוי מהותי בתודעת הציבור.

חלקנו חושבים שיש ליצור באז תקשורתי, למלא את העיתונות במאמרים על דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה מעורבת. אבל צריך לזכור שהעיתונות היא רק כלי להזמנה של חברים חדשים ללמוד על דמוקרטיה ישירה ולהצטרף לעשיה. ללא ידע משמעותי, לא יהיה לנו מה למכור כשמתעניינות חדשות תגענה לשערינו, הן תעזובנה כפי שהן הגיעו, ללא הידע.

כיצד אם כן יוצרים את הידע הדרוש לפיתוחה של דמוקרטיה ישירה?

אחת הדרכים לקדם גיבוש של ידע כזה, הוא באמצעות אתר אינטרנט קבוע, כמו kol1. הבעיה היא שהידע הזה מתופעל על ידי קבוצה קטנה, והוא אינו מזמן יצירת ידע משותף. פורמט אחר הרבה יותר מזמן, הוא הויקי של התנועה. בעבר כתבנו בויקי לא מעט, אך רובנו הזניח את הויקי.

הרבה מאד מהידע שנוצר אצלינו כקבוצה, בקבוצת הדיונים, נעלם בהררי המלל. המידע הזה אינו מתורגם לויקי. אחת הסיבות לכך, נובעת לדעתי, מכך שמרגע שהסתיים הדיון, נעלמו איתו גם המוטיבציות להמשיך לעסוק בנושא. כך נוצר מצב בו ידע רב, פשוט הולך לאיבוד, ואינו משמש את החדשים.

הויקידיון

אחת הדרכים שחשבנו עליהן ככלי ליצירת ידע קהילתית, היא הויקדיון. הויקידיון הוא כלי לדיון בקבוצות גדולות, wikiquestion.gifאותו אנו מפתחים עוד מתחילת הקבוצה (כאשר ניסיונות מוקדמים לבנות אותו קיימים עוד לפני הקמת התנועה). לאחרונה, קיימנו שני ניסיונות בפורמט והם יצרו תוצרים לא רעים בכלל. ראו את הויקדיון על "קפיטליזם, האם הוא הגשמת החרות?" או ויקידיון למציאת פתרון לבעיית הסיכסוך הישראליפלסטיני . שני הניסויים הללו זכו לתשבחות מאנשים מחוץ לתנועה.

הויקידיון שנבנה על פי פורמט "ויקידיון מדעי", מאפשר גם לנהל דיון אינטואיטיבי, וגם לסכם את הידע על פי תיאוריות חלופיות. סופו של דבר, נוצר מסמך שמאפשר לאחת התיאוריות לגבור על שאר התיאוריות, באמצעות יותר מידע תומך. בצורה כזאת, גם יכול הדיון להערך בין אלפי אנשים, לאורך שנים רבות, וכך מתגבש ידע מוסכם ורחב.

כיצד הויקדיון פועל:

הויקידיון מחקה את ההתנהלות של חקירה מדעית. הוא מתחיל בשאלה, בעיה או טענה. לדוגמה "כיצד ניתן להביא לדמוקרטיה ישירה בישראל?”, או "דמוקרטיה ישירה פועלת בצורה הבאה:”.

לאחר מכן, אחד הדוברים (בד"כ מי שיזם את הערך), מעלה טענה שנועדה לפתור את השאלה שבכותרת. רצוי, שהטוען יעלה מראי מקום, וראיות שיתמכו או יסתרו את טענתו.

אם יש למשתתפים האחרים, ראיות הסותרות את הטענה, הם יכולים להוסיף חלק מתחת לטענה שנקרא "ביקורת הטענה". הכותב, או אלו שתומכים בטענה יכולים למצוא הסברים לסתירות (נקרא על פי התיאוריה של פופר "תיאוריות מתווספות – Auxiliary theories), או לחשוב על הטענה ולהציע טענה טובה יותר שתכלול הסבר חדש שיסתדר עם העדויות הסותרות.

אם למשתתף אחר יש תיאוריה חלופית, הוא יכול לפתוח טענה חדשה. גם על הטענה החדשה יחולו כול הטכניקות הקשורות לטענה הראשונה. גם לה יהיה ניתן ליצור ביקורת.

מתחת לכל אחת מהטענות, ניתן להוסיף סעיף "סוברים שהתאוריה נכונה", שיראה על מידת התמיכה בתיאוריה. ניתן לראות דוגמה כאן.

כך לאט לאט, יתגבשו להן תיאוריות, יאספו המון ראיות, והידע ישאר לעיון המשתמשים החדשים. כך נוכל לגבש לעצמנו דרכי פעולה.

כיצד ניראה לכם הויקדיון? האם ניתן לשפרו? האם כדאי שנפעל להטמיעו כדרך דיון בינינו

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s