הכוח הקהילתי מגיע מהאהבה – קדומים צפון

על פי התפיסה הסוציאליסטית הקלאסית, הכוח של של המעמד הפרולטריוני נבנה על ידי התודעה המעמדית, והמאבק. הערכה זאת אולי תאמה לעידן השלישי של התקשורת. עידן בו התקשורת נשלטה בצורהריכוזית, והמאבקים היו צריכים להיות חדים וקיצוניים.

אלא שלשמחתנו, אנו בפתחו של העידן הרביעי של התקשורת. התקשורת הופכת להרבה יותר מבוזרת. המסרים יכולים להיות יותר מורכבים, והכוח מתחיל לנבוע מתוך הציבור עצמו, ולא משלטונות מרכזיים. בהתאם לזאת, טענתי כי את הכוח הציבורי שנובע מלמטה, יש ליצור דרך אהבה, דיון וחיפוש האמת. עודד גלעד, כינה את השיטה הזאת "מַאהַב" זאת בניגוד ל"מַאבַק" הסוציאליסטי שמבוסס על הפעלת שינאה כנגד קבוצה אחרת, תעמולה ו"תפיסה סוביקטיבית של המציאות". ברוח הזאת של המַאהַב, אנו בונים כיום בקדומים את הקהילות הדמוקרטיות.

השבת אירגנו וועדת קליטה וועדת תרבות שבת משותפת. את פני השבת קיבלנו בשירים ונגינה של חמישה נגנים/זמרים מתושבי השכונה (ראו סרטון בהמשך). לאחר מכן התאספנו לקבלת שבת משותפת לכלל השכונה בבית הכנסת האשכנזי (בגלל שהוא הגדול שבבתי הכנסת). בבוקר השבת, וועדת קליטה אירגנה משפחות לארח משפחות אחרות שהן תרם הכירו. ובסעודה שלישית (הסעודה שלקראת צאת השבת) יצאו המשפחות לארוחות משותפות ברחובות השכונה. לאחר צאת השבת, אירגנה וועדת תרבות ערב מיוחד לנשים.

הסרטון הורד, לבקשת אחד המשתתפים בסרטון
שיהיה לכולנו שבוע טוב ושנים דמוקרטיות מאד.

טל

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “הכוח הקהילתי מגיע מהאהבה – קדומים צפון

  1. עוד אחד שאוהב הגיב:

    תגיד, האהבה הזו – יש סיכוי שהיא תגלוש גם שני מטר ימינה לקדום? או שהיא מוגבלת על בסיס אתני?

  2. שלום עוד אחד שאוהב,

    אציג ציטוט מהרב קוק (שהוא אביהם הרוחני של הכיפות הסרוגות)

    "כל מה שדרישת ה' מתגברת ביותר בלבו של אדם, אהבת כל הבריות כולם מתרחבת בקרבו, והוא אוהב גם אץ הרשעים ואת הכופרים וחפץ בתקנתם, מפני שהוא באמת מתקנם בגדולת אמונתו" (שמונה קבצים, קובץ א', מ"ח)

    כלומר יש קשר בין האונה בקב"ה, והדרישה אליו, לביו אהבת כל הבריות (בכלל זה גם תושבי קדום השכנה)….

    אם אני מבין נכון, אז יש לכך סיכוי, ככל שתושבי קדומים יותר ידרשו את הקב"ה 🙂

  3. שלום עוד אחד שאוהב,

    אין ספק שהמצב היום בעייתי, ודרוש שיפור. אני רק מציע, שכדי לתקן את המצב, עלינו לצאת מהמחשבות המקובעות שלנו, ולהתחיל להסתכל על הסיטואציה מכיוונים חדשים, שאולי יאפשרו לנו למצוא מזור לבעיות.

    המטרה היא לתקן, ולהגיע למצב של שיוויון וחוסר איום. מצב זה, אולי יוביל בהמשך להתפתחות של יחסי כבוד והערכה בין העמים היושבים כאן.

    כמה הערות יסוד שכדאי לחשוב עליהן:

    1. למיטב ידעתי, רוב הישובים ביו"ש אינם יושבים על אדמות ערביות, כי אם על אדמות מדינה. יש חלק שיושב על אדמות שניקנו מבעלי אדמות ערבים. וחלק קטן, ושנוי במחלוקת שיושב על אדמות שאין יודעים מי בעליהן.

    הייתי בקשרים טובים עם שכניי מקדום, ואף אחד מהם לא טען שנילקחו אדמות על ידינו. הטענות היחידות היו שהישוב העביר כביש בתוך אחת האדמות (טענה מוצדקת כנראה), ושבזמן המסיק קשה להגיע לשטחים הצמודים לישוב. אני יודע שהצבא ומערכת הביטחון של הישוב, משתדלים לאפשר לכל חקלאי להגיע לאדמות שלו, בצורה מתואמת ובטוחה.

    2. לעמוד במחסומים:
    למיטב ידעתי, לא תמיד היו מחסומים כמו היום.

    אבל ככל שעבר הזמן, נוצר הצורך במחסומים. זה נבע להבנתי, בגלל החמרת היחסים בין הפלסטינאים לישראלים. יחסים הוחמרו בגלל מחסור עמוק בדמוקרטיה, שהובילו את הפלסטינים לתחושה שהם הולכים ונדחקים. בגלל שלא היה לפלסטינאים יצוג דמוקרטי, הם לא יכלו להתלונן על היחס המשפיל שזכו לו מהצבא, ממג"ב או ממעבדיהם היהודים מחוץ ובתוך תחומי הקו הירוק. אני זוכר את התקופה תרום 87, שבה הערבים חיכו למעבידים שלהם באזורים שנקראו "שוקי עבדים". לא סתם נוצר השם הזה. השם נוצר על רקע חוסר הזכויות של הפלסטינים, שכתוצאה מכך, זכו ליחס משפיל של עבדים.

    עם הזמן, היחס המשפיל, הוא שיצר את האנרגיה לאינתיפאדה הראשונה.

    ממה שאני לומד מדבריך, אני מעריך שאתה מתכוון לפתרון של הפרדה בין העמים.

    הפתרון נראה לי בעייתי, מכמה סיבות.

    הרשות הפלסטינית היא גוף מושחת מאד. לגופים כאלו יש נטייה לחפש מלחמה, כדרך לשרוד. אפשרות נוספת היא שהחמאס ישתלט גם על יו"ש, ואז תהיה לנו עזה שניה שני סנטימטרים ממרכז האוכלוסייה בישראל.

    בנוסף, לפחות מבחינה הזיקה ההיסטורית והתודעתית, ארץ ישראל, היא גם אדמתו של העם היהודי. הוא אומנם גורש ממנה על ידי האשורים, הבבלים והרומאים, אבל זיקתו למקום רשומה היטב במסמך מקובל ברחבי העולם. ותועדת במחזורי התפילות לאורך הדורות. גירוש יהודים מארץ ישראל (שרובה נמצאת ביו"ש), הוא גירוש, במידה רבה, כפי שגרוש הפלסטינים הוא גירוש.

    לכן, בעייני, לפתרון שמבוסס על דמוקרטיה עמוקה, נוסח שוויץ, יש יתרון על פני פתרון ההפרדה.

    עוד על פתרון נוסח שוויץ: http://tinyurl.com/7t7pfl 

  4. יצחק מקדומים הגיב:

    שלום
    יש ישובים רבים שיושבים על כפרים ערבים בכל מדינת ישראל ובכללם קיבוצים נראה שהמחלוקת הפנימית בישראל נובעת מהשאלה האם שבנו הביתה אחרי שנות גלות אל ערש תרבותינו או אנו ככל העמים בלי שום יחוד ומטרה מיוחדת
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%22%D7%98_%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

  5. שלום יצחק,

    מהרבה שיחות עם אנשי שמאל, אני מרגיש שהשאלה היא אחרת. להרבה אנשי שמאל-ציוני, יש תחושה טבעית שליהדות ולציונות יש משקל מיוחד בקרב העמים. הם מרגישים שציון, היא מקומינו, ומולדתינו. אלא שהבעיה היא שהם מרגישים שאנו כובדים עם/אנשים, ומשאירים אותם ללא זכויות. זה דבר ששום אומה דמוקרטית לא יכולה לעשות. (למעט ארה"ב, שהכניסה את האינדאנים לשמורות וריסקה כל התנגדות שלהם).

    אבל אנשים שוחרי צדק וחסד (כפי שציווה אותנו הקב"ה, מתקשים לקבל מצב בו יש כאן גוי נטול זכויות, וכתוצאה מכך, גוי שזוכה להתעללות ואי הגנה על ידי החוק, כפי שאזרח רגיל זכאי לה.

    מה הערכתך לגבי נקודה זאת?

  6. יצחק הגיב:

    א אולי כיום הדברים שאני אומר לא נשמעים טוב
    אנו לא רומסים אף אחד. ארצינו היא ולא של מספר מסוים של הערבים ששיכים לממלכת ירדן אם הערבים היו מתנהגים כבני אדם מצבם היה סביר יותר מאשר הרבה ארצות ערביות אחרות היו יכולים לעבוד וכו לא יודע אם היה להם זכויות מלאות כי זאת מדינה מיוחדת של העם היהודי שהוא עתיד להיות אור לגוים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s