המפלגה הישירה – מחשבות על המשך הדרך

הפוסט הבא מנסה לתאר להיכן להבנתי, עלינו להצעיד את המפלגה. מחשבותיכם בנושא חשובות:

לקראת הראיון אצל אברי גלעד (שלא התממש בסוף), ניסיתי לחשוב מה אנו בעצם מציעים לציבור. מה עושים עם הציבור שיגיע בעקבות צפיה בתוכנית? מה אותו ציבור יפגוש כאשר יגיע לשערי המפלגה הוירטואלית שלנו?

פתאום הבנתי, שכרגע אין לנו דבר להציע לציבור הרחב, מלבד הרבה הבטחות יפות. באתר הוורד-פרס של המפלגה הישירה אנו מציעים להם כמה הכרזות יפות ואולי מלהיבות, ואפשרות להרשם להשאיר לנו את הדוא"ל שלהם, כדי שנעשה איתו אלוהים יודע מה…

בפייסבוק, אנו קצת מדברים ומעלים רעיונות ועונים לתשובות, אבל ממש אפשרות להצביע אין לנו שם. גם הפיסבוק וגם האתר, הם כלי תעמולה, לאפשרות של הקמת מפלגה.

אבל מה תרומתם של המגיעים החדשים? כיצד הם יסיעו לקדם את הקמת המפלגה?

השאלות הללו הטרידו אותי ולקראת הראיון והכריחו אותי לעשות סדר במחשבות על הקמתה של המפלגה הישירה. מדי פעם אנו נדרשים לעשות סדר, כדי לדעת לאן אנו רוצים להתקדם. אני מעלה את התובנות שלי, לעיונכם ולתגובותיכם.

התפתחויות אחרונות

לאחרונה, התחלנו לעשות חוגי-בית, ולהופיע בתקשורת, ואז עלתה השאלה, מה עושים עם כל המצטרפים החדשים? לאן שולחים אותם, מה הם עושים? אחת התשובות היתה, שיחלקו פליירים, ויצרו עוד חוגי בית.

טוב, מה עושים עם אותם עשרות ומאות, ואלפים שהתקשורת וחוגי הבית יביאו? האם הם באמת ירצו להמשיך רק להיות עוד גל של תועמלנים ומפיצי התודעה? הרי חלקם לפחות ירצה להשפיע. ואיך הם ישפיעו? על מה הם ישפיעו?

הרי ההבטחה שאנו נותנים להם, היא שהם יוכלו להצביע לכנסת. כלומר, הדרך לעשות זאת, היא להקים אתר מפלגה שדרכו יוכלו כולם להצביע על חוקי הכנסת. ועד שהאתר יוקם, יהיה עליהם להסתובב עם תחושת חוסר יכולת, או איזו ציפיה רחוקה שיום אחד יהיה כאן אתר. להם לא יהיה הרבה מה לעשות בנידון.

המפלגה בסופו של דבר אמורה להיות צינור לציבור לתוך הנכסת.  כרגע אנו גם לא לגמרי סגורים על הדרך בה הציבור יצביע. הציבור שהגיע זה מקרוב, יסתכל על פעילי המנגנון המתווכחים זה עם זה, ולא יראה תוצאות בזמן קצר, ופשוט יעזוב את המפלגה. לכן עלינו להביא מוצר עובד, לפני שאנו עושים שיווק המונים. מוצר שנותן להם הרגשה-סימולציה שהם יכולים לשלוט בכנסת. עלינו לפתח "צינור-לכנסת" עובד.

כבר יום, ברור שאין מדובר סתם בהצבעות רוב. הרי אם נשתמש רק בצינור פשוט, יצביע הציבור בעיקר בהצבעות פופליסטיות, ויוציא שם רע לדמוקרטיה הישירה. קחו למשל את אתר "חוקים" שחרת על דגלו את האמירה הבאה:

מטרת האתר הינה לאפשר לכל גולש להעלות הצעת חוק שלדעתו צריכה להופיע בספר החוקים של המדינה, ולקבל תגובות מהגולשים.
השאיפה היא שהאתר יכיל כמות גדולה של אנשים שיובילו מהפכות וירימו הצעות חוק מוצלחות מהאתר אל הכנסת ובכך לבטא דמוקרטיה אמיתית – שלטון העם!

באופן עקרוני, אנו יכולים ליצור שיתוף פעולה עם האתר, ולהתחיל לרוץ לכנסת, אלא שהאתר סובל מכשל בסיסי. כל אחד יכול להעלות הצעת חוק (עד כאן טוב ויפה, ומתאים לאג'נדות שלנו). אלא שהצעה אינה חייבת להיות מנומקת, ואינה מציגה את הדילמות איתן צריך החוק להתמודד. לא כמה עולה החוק, ואין דרך להציג ביקורת יעילה כנגד החוק.  יש בהצעות יותר פופליזם, וקיים חוסר יכולת אמיתית להעמיד התנגדויות רציניות.

כתוצאה מכך, הצעות פופליסטיות זוכות בו ברוב גדול. רוב הציבור, אם יאמרו לו כי כך יתנהלו ההצבעות לכנסת, ידחה אותן בבוז, ובצדק. לעיתים הוא אף ייחרד מהצבעות כאלו. למשל הצבעה בעיתית כזאת, שמודגמת על ידי דמוקרטיה ישירה היא היוזמה האזרחית בסן-פרנסיסקו על איסור ברית המילה. מקרים כאלו יוציאו שם רע לדמוקרטיה הישירה ויקשו עלינו לשווק ביעילות את המפלגה.

שינוי חשיבה

אם אנו רוצים לזכות לתמיכה רחבה, עלינו להציג פתרונות מספיק טובים שיתנו תחושה לציבור שהכלים שאנו בונים מאפשרים קבלת החלטות ראויה. כדי לזכות בתמיכה, צריך לפתח מנגנון יותר מתקדם שיאפשר דיון מושכל. דיון כמו קטעי הוידאו המוטמעים של עופרה וליאב, וכמו ההצעות שעוברות ברירה טבעית של רותם ואוריאל. אולי שילוב מסויים של מובילי דעה, ושל באי-כוח.

בניית צינור טוב, אינה דורשת ציבור גדול ורב, אלא צוותי מחשבה וצוותי מפתחים שיודעים לעבוד ביחד, כדי להציע סוגי צינורות שונים. הדמוקרטיה של המפלגה תתבטא עבור הציבור הרחב בכך, שלציבור ינתנו אפשרויות שונות לבחור מבין כלל הצינורות שיפותחו עבורו.

הפיתוח של הצינורות השונים שבהם הציבור יעביר את דעתו, יפותח כמו כל כל פרויקט קוד פתוח אחר. באמצעות דיקטטורים נאורים, ועל בסיס קוד פתוח.

התמקדות בפיתוח בשלב זה

אם כך, למעשה עלינו להתמקד בשלב זה בגיוס של מפתחים ואנשי מנגנונים דמוקרטיים. עלינו להציב את השאלות הניצבות בפני הדמוקרטיה הישירה, ולאפשר לצוותים השונים להציע פתרונות שונים. עלינו להתרכז באיסוף אנשי הקוד הפתוח, למיניו, ולאפשר להם לפתח את המוצרים שלהם. תרומתנו תהיה ביצירת תשתית אירגונית לצוותים הללו, ויצירת פלטפורמה משותפת שבה כל המצביעים של המפלגה יוכלו להצביע דרך המנגנונים השונים.

אם אכן זה המנגנון, הייתי מציע להתמקד בגיוס ופיתוח תוכנה בשלב זה, ולהשקיע פחות בגיוס המונים.

מה דעתכם?

התנסות ראשונית באקלי

קבוצת אקלי מחפשת אנשים, קבוצות ואירגונים שיהיו מוכנים להתנסות במערכת דיון מזן חדש לגמרי. מערכת הדיון שאקלי מפתחת, נועדה לאפשר דיון משותף על מטרות, פתרון בעיות וכיוב'.

אם אתם מעוניינים להשתתף בגרסאת הניסיון, או שאתם קשורים לקבוצה שתהיה מוכנה להשתתף בשלבי הניסוי של הפרויקט, אנא פנו אלי. אשמח אם תוכלו להפיץ את המידע זה הלאה.

ובקצרה על אקלי:

אקלי, היא פלטפורמה ליצירת דיונים אפקטיבים ופעילות משותפת של קבוצות בהן כל המשתתפים שווים, או באירגונים שבהם רוצים להביא את כלל הידע האירגוני לסיכום ברור, המאפשר קבלות החלטות מיטביות. את אקלי מפתחים חברי קהילת דג'נגו-ישראל, בשיתוף התנועה לדמוקרטיה ישירה.

תודה,
טל ירון
tal.yaron@gmail.com
—-

הסבר קצר על הדרך בה אקלי עובדת.

לאקלי יש דרכים רבות להגיע לפתרונות. זאת אחת הדרכים בהן אקלי משתמשת:

בשלב ראשון, מעלים את השאלה.

לאחר מכן, כל אחד יכול להציע פתרון:

בשלב הזה מתחיל דיון על כל אחד מהפתרונות. ניתן להוסיף יתרונות, וחסרונות לכל פתרון. ניתן לציין השלכות נוספות של כל יתרון, והאם הפתרון ריאלי:

לאחר כל השיקולים הללו, שמתווספים בצורה כמעט אוטומטית, מתקבלת תמונה ברורה, בין האלטרנטיבות השונות, על פי מידת היתכנות של הפתרון, והיתרונות של הפתרון לקבוצה ולסביבה:

לבסוף נערכת הצבעה קבוצתית על הפתרון, והפתרון המתקבל מהווה יסוד להמשך פעילות הקבוצה.

מה דעתכם?

וכמובן, אנא הפיצו זאת הלאה. אנו זקוקים למתנדבים שיבדקו את המערכת.

תודה,

טל

דרכה של התנועה

חברים וחברות שלום רב,

אני רוצה להעלות ברשותכם כמה מחשבות שיש לי על דרכה של התנועה. הייתי שמח לראות מה דעתכם על דרך זאת.

כל תנועה, או כל קבוצה, כך אני חושב, צריכה לעצב לעצמה דרך התקדמות ברורה. כך שלאור הדרך הזאת, כולם יכולים להתארגן ולפעול ביחד, להשגת המטרה.

יחד עם זאת, אני חושב, שהמצב אצלנו עד לא מזמן, היה שונה. אני חושב שלרובנו, לפחות בהתחלה לא היה ברור מהי דמוקרטיה ישירה, ולאחר שהתחיל להיות ברור מהי דמוקרטיה ישירה, התחיל להתברר שיש לכך שיטות שונות. כל אחד מאיתנו, הוא בעל השקפה מעט שונה על הדמוקרטיה הישירה ודרכי השגתה.

מטרה:
אבל נדמה לי שהגיע השלב שבו נתחיל להציב לעצמנו דרך ברורה להשיג את המטרה שמאחדת אותנו. מטרה שהוגדרה כ"הגברת ריבונות האזרחים על המדינה". תחת הכותרת הזאת יכולים לשבת לדעתי, מעירא ושי, שמאמינים רק בהגדלת השקיפות, כדי להפוך את הנציגים ליותר כפופים לרצון הציבור, ועד מרק שרוצה מערכת הצבעה ישירה שבה באמצעות SMS מחלטים אם להחזיר את הגולן, או אולג שרוצה לפתח את עניין הדריקטוריון.

שבטים:
כיוון שדעתנו כה שונות, אבל יחד אם זאת יש לנו המון מה להרוויח משיתוף פעולה, הייתי מציע לנקוט בדרך הפעולה של ביזוריות ועובדה בקבוצות משימה אוטונומיות. הייתי מציע לכל אחד מאיתנו ששואף לקדם רעיון לפעול לקידומו, על ידי איסוף אנשים שמאמינים ברעיון שלו, ועבודה לצורך קידומו. כך אוריאל יכול לגייס אנשים שמאמינים המפלגה הישירה, ולבנות את תהתקנון שלה, כשהוא מזמין אנשים ביקורתיים כלפי הרעיון (כמו שי ועירא), לבקר את הרעיון, כדי למצוא את החורים ברעיון.

המשמעות היא צמחיתה של תנועה מרובת מנהיגים. כל אחד מכם שירצה להוביל רעיון, יצטרך ללמוד לגייס אנשים, לחבר אותם וללמוד לפעול. יש כאן הרצאה מעולה (שאני מעלה לבלוג),שיכולה להסביר כיצד לעשות זאת. גם אם אינכם מניהיגים, אתם יכולים לכתוב חומר תיאורתי טוב, שימשוך אנשים אחרים להוביל תנועה לכיוון הזה.

שיתוף פעולה:
הפעולה המשותפת שלנו תהיה סביב מפגשים חודשיים, חברויות, עידכונים בהתקדמות הפעילויות השונות, והצעה לפרויקטים משותפים בין הקבוצות. כמובן יהיה לנו ויקי משותף, שיאחד את כל הידע. שצברנו.

מה דעתכם? האם זה אפשרי?

כיצד לייצר ידע שישנה את החברה בישראל?

כאשר קבוצה מבקשת לפעול ביחד, ישנם שלושה רכיבים חשובים להצלחתה. האחד הוא קיומו של חזון משותף, או מטרה משותפת. השני הוא החיברות בין חברי הקבוצה, והרצון לשתף ולפעול ביחד למען הגשמת החזון. החלק השלישי, הוא ידע משותף.

ידע, הוא הבסיס לפעילותה של כל תנועה הרוצה להציג חלופות לבעיות קיימות. ידע, הוא הכלי לשכנע אנשים אחרים בהיתכנות הרעיון. ידע, הוא הבסיס האמיתי לגדילתה של תנועת המונים. את הקרב הגדול ביותר עורכות תנועות לשינוי חברתי, על השינוי בתודעת ההמונים ותודעת האליטות. התודעה של הקהל משתנה, לאור הידע שמוצג לקהל.

ידע הוא גם הבסיס לגדילת תנועתנו. אנו מציעים פתרונות חדשים, שכיום יש עליהם מעט מאד ידע בציבור הישראלי. כל אחד מאיתנו בונה פתרון יחודילו, וחשוב שחבריו ידעו על הפתרון ויוכלו לסייע בפיתוח או במתן ביקורת בונה. כאשר חבר או חברה חדשה נכנסים בפתח אתרנו, הם באים עם הרבה סקפטיות. הם באים אחרי שהמערכת לימדה אותם ששלטון הנציגים הוא ה"דמוקרטיה", ואין בילתו. בבית הספר לימדו אותם שבאתונה שלטו הגברים האמידים בלבד, ושהיום לא ניתן לייצר מערכת דמוקרטית בנוסח אתונה.

כאשר חָברה מגיעה אלינו, היא יודעת שהמצב המימשלי במדינת ישראל בכי רע, והיא באה עם שאלות. היא מוכנה להקשיב, אבל אין היא יודעת היכן להקשיב.

האם היא תקשיב בקבוצת הדיון שלנו? האם היא תצטרך לקרוא 4134 הודעות שנכתבו ב556 נושאים שונים בקבוצה מיום היווסדה?(נכון לזמן כתיבת שורות אלו). האם היא תתחיל לשאול בקבוצה ולחפש תשובות לשאלות שכבר לעסנו, או שהיא תציף שאלות חדשות, שלא חשבנו עליהן?

האם קוראינו הוותיקים יצטרכו להקשיב לאותם דיונים חוזרים, כשהם כבר מכירים את התשובות? יש כאלו, שבגלל האופי של הדיונים עוברים לקבלת סיכום יומי, וסופם שבד"כ הם אינם נשארים מעודכנים בנעשה בתנועה. היו כאלו מאיתנו שקיוו כי יווצר דיון בקומונה בתפוז, אך נכון לרגע זה, המדיום הזה תרם נשא פירות.

כלומר, נכון לרגע זה, אין לנו דרך יעילה לייצר את הידע הכל כך חשוב ליצירות השינוי בתודעה הציבורית, ולהכוונת דרכנו. ללא הידע הזה, חברים, אני חושש שלא נצליח ליצור שינוי מהותי בתודעת הציבור.

חלקנו חושבים שיש ליצור באז תקשורתי, למלא את העיתונות במאמרים על דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה מעורבת. אבל צריך לזכור שהעיתונות היא רק כלי להזמנה של חברים חדשים ללמוד על דמוקרטיה ישירה ולהצטרף לעשיה. ללא ידע משמעותי, לא יהיה לנו מה למכור כשמתעניינות חדשות תגענה לשערינו, הן תעזובנה כפי שהן הגיעו, ללא הידע.

כיצד אם כן יוצרים את הידע הדרוש לפיתוחה של דמוקרטיה ישירה?

אחת הדרכים לקדם גיבוש של ידע כזה, הוא באמצעות אתר אינטרנט קבוע, כמו kol1. הבעיה היא שהידע הזה מתופעל על ידי קבוצה קטנה, והוא אינו מזמן יצירת ידע משותף. פורמט אחר הרבה יותר מזמן, הוא הויקי של התנועה. בעבר כתבנו בויקי לא מעט, אך רובנו הזניח את הויקי.

הרבה מאד מהידע שנוצר אצלינו כקבוצה, בקבוצת הדיונים, נעלם בהררי המלל. המידע הזה אינו מתורגם לויקי. אחת הסיבות לכך, נובעת לדעתי, מכך שמרגע שהסתיים הדיון, נעלמו איתו גם המוטיבציות להמשיך לעסוק בנושא. כך נוצר מצב בו ידע רב, פשוט הולך לאיבוד, ואינו משמש את החדשים.

הויקידיון

אחת הדרכים שחשבנו עליהן ככלי ליצירת ידע קהילתית, היא הויקדיון. הויקידיון הוא כלי לדיון בקבוצות גדולות, wikiquestion.gifאותו אנו מפתחים עוד מתחילת הקבוצה (כאשר ניסיונות מוקדמים לבנות אותו קיימים עוד לפני הקמת התנועה). לאחרונה, קיימנו שני ניסיונות בפורמט והם יצרו תוצרים לא רעים בכלל. ראו את הויקדיון על "קפיטליזם, האם הוא הגשמת החרות?" או ויקידיון למציאת פתרון לבעיית הסיכסוך הישראליפלסטיני . שני הניסויים הללו זכו לתשבחות מאנשים מחוץ לתנועה.

הויקידיון שנבנה על פי פורמט "ויקידיון מדעי", מאפשר גם לנהל דיון אינטואיטיבי, וגם לסכם את הידע על פי תיאוריות חלופיות. סופו של דבר, נוצר מסמך שמאפשר לאחת התיאוריות לגבור על שאר התיאוריות, באמצעות יותר מידע תומך. בצורה כזאת, גם יכול הדיון להערך בין אלפי אנשים, לאורך שנים רבות, וכך מתגבש ידע מוסכם ורחב.

כיצד הויקדיון פועל:

הויקידיון מחקה את ההתנהלות של חקירה מדעית. הוא מתחיל בשאלה, בעיה או טענה. לדוגמה "כיצד ניתן להביא לדמוקרטיה ישירה בישראל?”, או "דמוקרטיה ישירה פועלת בצורה הבאה:”.

לאחר מכן, אחד הדוברים (בד"כ מי שיזם את הערך), מעלה טענה שנועדה לפתור את השאלה שבכותרת. רצוי, שהטוען יעלה מראי מקום, וראיות שיתמכו או יסתרו את טענתו.

אם יש למשתתפים האחרים, ראיות הסותרות את הטענה, הם יכולים להוסיף חלק מתחת לטענה שנקרא "ביקורת הטענה". הכותב, או אלו שתומכים בטענה יכולים למצוא הסברים לסתירות (נקרא על פי התיאוריה של פופר "תיאוריות מתווספות – Auxiliary theories), או לחשוב על הטענה ולהציע טענה טובה יותר שתכלול הסבר חדש שיסתדר עם העדויות הסותרות.

אם למשתתף אחר יש תיאוריה חלופית, הוא יכול לפתוח טענה חדשה. גם על הטענה החדשה יחולו כול הטכניקות הקשורות לטענה הראשונה. גם לה יהיה ניתן ליצור ביקורת.

מתחת לכל אחת מהטענות, ניתן להוסיף סעיף "סוברים שהתאוריה נכונה", שיראה על מידת התמיכה בתיאוריה. ניתן לראות דוגמה כאן.

כך לאט לאט, יתגבשו להן תיאוריות, יאספו המון ראיות, והידע ישאר לעיון המשתמשים החדשים. כך נוכל לגבש לעצמנו דרכי פעולה.

כיצד ניראה לכם הויקדיון? האם ניתן לשפרו? האם כדאי שנפעל להטמיעו כדרך דיון בינינו

עידכונים והתקדמות

חברים שלום,

להלן כמה עידכונים.

אולי חלק מכם שם לב, שהורדתי בשבועיים האחרונים פעילות.  זה נובע מבעיית יצרית הפוקוס שלי באופן אישי, תהליך המיון של GTDושל חיפוש דרכים בהם אנו כתנועה יכולים להגדיר לעצמנו מטרות ומשימות לביצוע.

בעבר סיפרתי כי אני מנהל את הזמן שלי על פי העקרון של GTD .  אלא שגילתי שאני אכן ממלא את הזמן שלי, אבל איבדתי פוקוס. דוד העיר נכון, שגם אנו כתנועה לא מתנהלים בצורה מספיק מסודרת. דוד טען שצריך מנהיג שיוביל את התנועה, ויהיה בעל חזון. אני חושב שאנו צריכים למצוא דרכים להגדיר חזון ביחד, ולדעת לפעול על פיו, בצורה שיטתית.כדי לשפר את הפוקוס חקרתי שוב את ה-GTD, והצלחתי למצוא תהליכים שישפרו את יכולת הגדרת החזון והמשימות. מצאתי הרצאה של דויד אלן, שמאזכרת את העקרונות של GTD. כלי מעניין לניהול משימות משותפות באמצעות MindMaps (סרטון הסבר). וכלי לניהול פרויקטים ב-FreeMind (סרטון). אני ממשיך לחקור ולתרגל את ה-GTD, בתקווה כי במהלך תחילת החודש הבא אמצא דרכים שיאפשרו לנו לנהל את הזמן של כולנו טוב יותר.

במקביל קורים מספר דברים.

עירא ובני, מנסים לקדם "ממשל זמין". הם מעוניינים לבדוק האם משרד האוצר יהיה מוכן לסייע. בני מעוניין בפרויקטים של כריית מידע מאתר הכנסת, והנגשתו לציבור. עירא מעוניין יותר ביצירת תקשורת טובה יותר בין הנציגים לציבור. שני הפרויקטים הללו, יוכלו בהמשך לחזק את הלוביזם הציבורי, וכך יתן, להבנתי כלים לציבור להשפיע יותר על הפוליטיקה. כך יווצר מצב בו, כשהציבור יחליט שהוא מעוניין ביוזמה אזרחית, או בכל שינוי שיטת שלטון, יהיה לו הרבה יותר כוח להשפיע.

שלום מוביל מהלך של הקמת קואפרטיב ליעוץ/אימון אירגונים דמוקרטיים. הצטרפו אליו דרור, ירדן, אני ואודי באומן. מטרת  האירגון היא לאפשר הקמת אירגונים דמוקרטיים, ושיפור הדמוקרטיה בארגונים קיימים. שלום גם הציג בפני תהליך מעניין מאד לקבלת החלטות, שנקרא Open Space. אני מאמין שאם נצליח לסייע בהקמת עשרות ואף מאות אירוגנים דמוקרטיים, ההרגלים הדמוקרטים שהאזרחים ירכשו בארגונים אלו, יביאו אותם לדרוש דמוקרטיה ישירה ברמת המדינה. בנוסף, אירגונים אלו יוכלו להוות בסיס לקונפדרציה של אירגונים דמוקרטיים, שיהוו לובי חזק מאד להובלה לדמוקרטיה ישירה.

פרויקטים תקועים

איתי ויואב מקדמים את נושא ה"יוזמה האזרחית" בויקיפדיה. כרגע יש שם מודרטורים קפדניים מאד ודקדקנים, שעוצרים ללא סיבה מספיק טובה את הפרוייקט. אנו מקווים כי ניתן יהיה להשתמש באינצקלופדיה החופשית, כדי להביא ידע חשוב והכרחי לדמוקרטיה, לידיעת הציבור הרחב.

פרויקט שיפור הויקי כרגע פועל לאט (דרור, מה קורה?).

באופן כללי, למדתי כבר שכדי שפרוייקטים יתנהלו, יש צורך לשמור על קשר שבועי עם חברי הפרויקט ועם מארגני כלל הפרויקטים. חברים… אם אתם רוצים שהפרויקט שלכם יזוזו. אנא לימדו להכין לעצמכם רשימת ניהול זמן. אני מאד ממליץ על GTD ככלי תיכנוני. ודאגו לשיחות שבועיות עם רכזי כלל הפרויקטים (כרגע זה אני), ועם האנשים שפועלים איתכם.

המון הצלחה,

טל

על דרכים להביא דמוקרטיה ישירה

נכתב על ידי: טל ירון
חברים שלום,

כל תנועה המעוניינת לקיים את המטרה שלשלמה הוקמה, צריכה למצוא את הדרכים להגיע אל היעד. הגדרת הדרך, מאפשרת לכל החברים להתמקד ולשתף כוחות למען קידום המטרה.

בחודש האחרון הגדרנו לעצמנו מהי מטרת העל שלנו ("לקדם דמוקרטיה ישירה לסוגיה, במטרה להגדיל את ריבונות הציבור על המדינה."). עכשיו חשוב שנעצב לעצמנו את הדרכים לקדם דמוקרטיה ישירה. גיבוש הדרכים יאפשר לכולנו לשתף פעולה ולפעול ביחד, כדי לקדם דמוקרטיה ישירה בישראל.

מקור: http://www.socialmediatoday.com

כדי לבנות את הדרך ביחד, בניתי בדף הויקי הדרכים של התנועה שלוש דרכים שראיתי שקיימות בתנועה. ניסתי לסכמן, ולהוסיף את הביקורת שנשמעה כנגד כל אחת מהדרכים.

ויקי היא הדרך הדמוקרטית ביותר, העומדת כרגע לראשותנו, לגבש חוקים וחזון ביחד.נכון שהויקי דורשת טיפה הבנה טכנולוגית, אבל עבור רוב הפעילים הקיימים, היא אפשרית ולא מסובכת מידי. אנו מקווים שבעתיד נוכל להפוך את הויקי שלנו לWYSIWYG (מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל), כדי שנוכל לקיים דיונים בויקי ביתר קלות.

אני מציע שאת הדיון על הדרכים נערוך בדף השיחה של הויקי. אם נערוך את הדיון כאן, הדרכים שנעצב ילכו ויעלמו. לעומת זאת הגעה להסכמה על הדרכים, מעל גבי הויקי, תיצור לנו ולמצטרפים החדשים מפת דרכים ברורה, שתישאר לאורך זמן. גם אנו וגם המצטרפים החדשים נוכל לחזור למפת הדרכים, ולבדוק עד כמה הצלחנו, ומה עוד עלינו לעשות כדי להצליח.

כדי לעקוב אחר הדיון, ולהצטרף לדיון, צרו לעצמכם חשבון בויקי של התנועה, וסמנו את הדף למעקב. אם אתם רוצים לקבל עידכונים לדואר על עריכות בדף, או בדף השיחה, תוכלו לעשות זאת אם תלכו בוקי ל"העדפות שלי" –> "פרטי משתמש" –> סעיף "דואר" וסמנו V ליד " ". מומלץ כמובן לסמן V ליד כל שאר הפרמטרים, כדי להפוך את הויקי לקבוצת דיון טובה ויעילה.

אז זהו, זה הזמן לגבש את הדרך שלנו.

בואו לדף עיצוב הדרכים של התנועה, ועצבו את דרכה של התנועה

פגישת הגדרות לשנת 2009 – סיכום

חברים שלום,

ביום ה' בשבוע שעבר (26/02/2009) נפגשנו לפגישת הגדרת יעדים לשנת 2009. בפגישה נכחו חמישה חברים (איתי, דרור, יואב גולדמן-שגיא, דוד וטל). 

מטרת על של התנועה

בפגישה ביקשנו להגדיר את מטרות העל של התנועה. היו חברים (דוד ואיתי) שביקשו לקבוע כי מטרת התנועה היא להגיע ליוזמה אזרחית. יואב, דרור וטל, ביקשו לקבוע כי כל אחד יכול להגדיר לעצמו את מטרת התנועה, כל עוד היא נמצאת בגדר ההגדרה של "הגדלת ריבונות האזרחים במדינה". החשש העיקרי של דוד ואיתי, היה שפעיל שיתמוך בדמוקרטיה ישירה מלאה, ויביע דעתו בתקשורת, יתפס כקיצוני, ויסמן את התנועה כקיצונית בעיני הציבור. הקבוצה המתנגדת, טענה שדובר של הקבוצה ימונה בקונצנזוס או בהחלטת רוב, ולכן הדברים שיאמרו בתקשורת יהיו על דעת רוב חברי הקבוצה. כמו כן נטען שאין מניעה לכל אדם להציג את עצמו כחבר התנועה, ולכן לא פרקטי לנסות למנוע חברות. דוד גם חשש מהשתלטות של אנשים על התנועה, שיקבעו שמטרת התנועה היא אג'נדה פוליטית כלשהי. שאר חברי הקבוצה הבהירו לו שהם לא יהיו מוכנים לתת למצב כזה לקרות, ושלדעתם אין לחשוש ממצב כזה.

הוחלט: להגדיר את מטרת התנועה כקידום דמוקרטיה ישירה למיניה (הגברת ריבונות הציבור).

ניהול פרויקטים

במהלך השנה הראשונה של התנועה התקבלה תחושה שפרויקטים מתמוססים ואין אירגון ברור לתנועה.
לכן הוחלט שכל מי שמעוניין לקדם פרויקט יקח על עצמו לנהל את הפרויקט. הפרויקטים ירוכזו בויקי, ויהיה רכז-פרויקטים שיעבוד מול אחראי פרויקטים כדי לארגן את הפרויקטים. כרגע מי שיהיה רכז-פרויקטים זה טל ירון, שיהיה בקשר עם מנהלי הפרויקטים שיוודא את התקדמותם, ויעביר דיווחים על התקדמות הפרוייקטים באופן מרוכז למאזינים בגוגל-גרופ. בעזרת דרור ויואב, נלמד לעצב פרויקטים בויקי.
הפרויקטים שהוחלט כרגע לבצע:

  • פרויקט "דמוקרטיה ישירה בויקיפדיה " (איתי) – פרויקט שמיועד להגדיל את החשיפה לדמוקרטיה ישירה, על כל הערכים שקשורים לנושא, בויקיפדיה. חשוב לציין שיש לעשות זאת בצורה נייטרלית ומאוזנת, ואין הכוונה להחדיר תעמולה לויקיפדיה. ויקיפדיה היא כלי להפצת ידע, ואסור לנו ולאף אחד לנצל אותה למטרות תעמולה חד-צדדית.
  • פרויקט שיפור הויקי (דרור) – שיפור ויעול הויקי, ככלי לשיתוף הידע בתנועה
  • פרויקט קבלת חברים חדשים (יואב) – קבלת חברים חדשים ביחס חם 
  • פרויקט הסברה (טל) – פרויקט שיעסוק בחשיפת התנועה בבלוגוספירה ובתקשורת הישנה (רדיו וטלויזה)
  • פרויקט אירגון תוכנות (טל) – אירוגון וידוע לגבי קבוצות עבודה הבונות תוכנות דמוקרטיות
  • פרויקט ויקדיון – (דרור וטל) ניהול דיון מרוכז באמצעות ויקימדיה.

הערכות להמשך

כדי לשמור על קשר פעיל, אנו רוצים לארגן פגישה כל חודש. כמו כן, איתי וטל לקחו על עצמם להפיץ דוא"ל לפעילים (בקבוצת הדיון) כל שבוע, ולמאזינים (פייסבוק ובלוג) כל חודש.

מטרות לשנת 2009

בפגישה לא הספקנו להגיע להגדרת מטרות לשנת 2009. עדיין לא נקבעו מטרות לשנת 2009. יש צורך להגדיר את המטרות הכלליות לשנה, כדי שנוכל לכוון את עצמנו בהתאם. יש צורך לפתח על כך דיון נפרד.

נשמח להערותכים ולדיוניכם. 

בברכה,
משתתפי הפגישה.

עידכונים – הגדרת מטרות התנועה, תוכנות דמוקרטיות ואסיפה כללית בעיר לכולנו

כתב: טל ירון
חברים שלום,

השבוע אנו מבקשים להגדיר את מטרות התנועה לשנת 2009. הפגישה תערך כנראה בתל-אביב. מקום עדיין לא ידוע. עידכונים בהמשך, בקבוצת הדיון שלנו, וכאן בבלוג.

במקביל, רצים כרגע שני פרויקטים של תכונות דמוקרטיות. את הקבוצה שנקראת polynax מוביל בני דאון, ואת הקבוצה השניה מוביל עירא אברמוב, יחד עם שי מכנס ושי שריד. שתי הקבוצות כנראה הולכות על עקרונות שונים. בני רוצה להעביר את הדמוקרטיה הנוכחית מודרניזציה, וכנראה לנסות לפעול דרך הח"כים, בצורה ישירה. עירא, מכנס ושריד טרם גיבשו את המודל לפעולתם.

קבוצה אחרת בהובלתו של רוני סגולי, מגבשת מנגנון פעולה דמוקרטי-ישיר ל- קואפרטיב לאנרגיות מתחדשות.

אחד הארועים המרגשים ביותר עבורי היתה האסיפה הכללית של עיר לכולנו. לאסיפה הגיעו בסביבות 70 אנשים. באסיפה נידון תקנון התנועה, והתקבלה ההחלטה החשובה ביותר:

  1. האסיפה הכללית היא  המוסד העליון של התנועה.
  2. האסיפה הכללית קובעת את מדיניות התנועה ומקבלת החלטות על פי שיקוליה.
  3. האסיפה הכללית מוסמכת לשנות את הכללים האירגוניים…
  4. האסיפה הכללית מוסמכת להדיח חבר סיעה מורחבת…
  5. האסיפה הכללית מוסמכת להחליט על הקמת, איחודם או ביטולם של הפורומים….
  6. האסיפה הכללית מאשרת את תקציב התנועה.
  7. כל חבר בתנועה רשאי לערער בפני האסיפה על החלטת פורום, ועד, מזכירות, או הסיעה המורחבת…
  8. לאסיפה הכללית זכות החלטה סופית.

לפרוטוקול האסיפה

באסיפה התגלעו קשיים רבים הקשורים לדמוקרטיה ישירה/השתתפותית ולניהולה. באחד הפוסטים הבאים, אני מבקש לבחון את הקשיים ולחשוב יחד איתכם על דרכי פיתרונן.

הגדרת מטרות לשנת 2009

חברים שלום,

אחד הלקחים החשובים שעלו מהכנס היתה בקשה ברורה להגדיר מטרות, עבור התנועה לשנת העבודה הבאה.

כדי להגדיר את המטרות ביחד, החלטנו לפעול בשלושה שלבים. בשלב הראשון נערכה שיחת ועידה בסקייפ להגדרה ראשונית של המטרות. בשלב השני יפתח דיון כאן בבלוג או בקבוצת הגוגל של התנועה, ובשלב השלישי יוגדרו המטרות השנה הבאה באמצעות הצבעה על היעדים העיקריים.

בתאריך 12/2/2009 נערכה שיחה וועידה ראשונית שבה נקבעו היעדים הכלליים הבאים (פרוטוקול השיחה):

  • הסברה
    • בלוגוספריה
      • (קורס בלוגרים)
      • הכנסת נושאים אקטואלים
      • חיזוק קשר עם בלוגים אחרים: יותר טוקבקים בבלוגים אחרים, אם אנחנו מכירים בלוגרים לבקש מהם לכתוב עלינו.
    • תקשורת חד כיוונית והמונית יותר (טלוויזיה, עיתונים)
    • פעילויות שטח/רחוב
    • עיצוב אתר אינטרנט חדש (בתשלום)
    • ניצול העליה בהתעניניות בשינוי שיטת השלטון
  • מע' קבלת החלטות (תוכניתנים ואנשי אירגונים)
  • חקירה קבוצתית
    • לאחר כל מפגש, הרצאה של חצי שעה על נושאים הקשורים לד"י
    • דיון על סוגיות בדמוקרטיה ישירה (גוגל גרופ)
    • קבוצות חשיבה משותפות לנו ולאנשי אירגונים, וחוקרים מן האקדמיה
  • הגדרת מטרת על (הגעה למצב של דמוקרטיה ישירה או מעורבת, וא-מפלגתיות)

על ההגדרות הללו ניתן להוסיף עוד מטרות. רק חשוב לזכור שכדי שנוכל לעמוד במטרות, מי שמציע את המטרות, צריך גם להיות מוכן להוביל אותן 🙂

זהו, עכשיו הזמן לדון על המטרות.

בהצלחה,