התנסות ראשונית באקלי

קבוצת אקלי מחפשת אנשים, קבוצות ואירגונים שיהיו מוכנים להתנסות במערכת דיון מזן חדש לגמרי. מערכת הדיון שאקלי מפתחת, נועדה לאפשר דיון משותף על מטרות, פתרון בעיות וכיוב'.

אם אתם מעוניינים להשתתף בגרסאת הניסיון, או שאתם קשורים לקבוצה שתהיה מוכנה להשתתף בשלבי הניסוי של הפרויקט, אנא פנו אלי. אשמח אם תוכלו להפיץ את המידע זה הלאה.

ובקצרה על אקלי:

אקלי, היא פלטפורמה ליצירת דיונים אפקטיבים ופעילות משותפת של קבוצות בהן כל המשתתפים שווים, או באירגונים שבהם רוצים להביא את כלל הידע האירגוני לסיכום ברור, המאפשר קבלות החלטות מיטביות. את אקלי מפתחים חברי קהילת דג'נגו-ישראל, בשיתוף התנועה לדמוקרטיה ישירה.

תודה,
טל ירון
tal.yaron@gmail.com
—-

הסבר קצר על הדרך בה אקלי עובדת.

לאקלי יש דרכים רבות להגיע לפתרונות. זאת אחת הדרכים בהן אקלי משתמשת:

בשלב ראשון, מעלים את השאלה.

לאחר מכן, כל אחד יכול להציע פתרון:

בשלב הזה מתחיל דיון על כל אחד מהפתרונות. ניתן להוסיף יתרונות, וחסרונות לכל פתרון. ניתן לציין השלכות נוספות של כל יתרון, והאם הפתרון ריאלי:

לאחר כל השיקולים הללו, שמתווספים בצורה כמעט אוטומטית, מתקבלת תמונה ברורה, בין האלטרנטיבות השונות, על פי מידת היתכנות של הפתרון, והיתרונות של הפתרון לקבוצה ולסביבה:

לבסוף נערכת הצבעה קבוצתית על הפתרון, והפתרון המתקבל מהווה יסוד להמשך פעילות הקבוצה.

מה דעתכם?

וכמובן, אנא הפיצו זאת הלאה. אנו זקוקים למתנדבים שיבדקו את המערכת.

תודה,

טל

מודעות פרסומת

כיצד בונים מאמר ביקורת ביחד?

שלום חברים,
בעקבות הפוסט הקודם, אני מציע שנבנה ביחד מאמר ביקורת.

הנה השיטה שאני מציע – אשמח לביקרותכם:

בשלב ראשון פותחים דף ויקי

בשלב הבא קוראים את המאמר ומעלים נקודות מחלוקת עם המאמר, והארות כלליות.

לאחר מכן, כל אחד מתחיל לכתוב ביקרות לחלק אחר במאמר. אם שניים רוצים לכתוב על אותו חלק, הם יכולים לדון על כך בדף השיחה.

חשוב להוסיף סימוכין, אם אפשר.

לאחר מכן, נכנסת קבוצת העורכים לפעולה. הם קוראים את הטקסט, ומעירים הערות בדף השיחה. מתקנים בעיות יסוח, ישר על הדף עצמו.

לאחר העריכה. מבקשים מקוראי הבלוג לחוות דעתם (מפרסמים את המאמר בפורום או בבלוג).

לאחר מכן, אלו שהתנדבו לשאת ולתת עם בטאונים שונים (ועדיף עם המכון לדמוקרטיה), לצורך פירסום המאמר, עושים את עבודתם.

לבסוף, המאמר מתפרסם.

מה דעתכם?

Ecclesia – אפיון יצירת הידע

חברים שלום,

פרוייקט Ecclesia מתחיל להתארגן. הנה וידאו ראשון מהפגישה השניה על האקלסיה (שנערך תחת לחץ זמן, ובין שטיפת כלים). תהנו.

מידע נוסף על האקלסיה, ניתן למצוא כאן.ושאלות ניתן לשאול בבלוג.

נ.ב.

חוץ מעוז וממני אף אחד עוד לא נרשם לפגישת יולי. אנא הרשמו כדי שנוכל לקיימה.

כיצד לייצר ידע שישנה את החברה בישראל?

כאשר קבוצה מבקשת לפעול ביחד, ישנם שלושה רכיבים חשובים להצלחתה. האחד הוא קיומו של חזון משותף, או מטרה משותפת. השני הוא החיברות בין חברי הקבוצה, והרצון לשתף ולפעול ביחד למען הגשמת החזון. החלק השלישי, הוא ידע משותף.

ידע, הוא הבסיס לפעילותה של כל תנועה הרוצה להציג חלופות לבעיות קיימות. ידע, הוא הכלי לשכנע אנשים אחרים בהיתכנות הרעיון. ידע, הוא הבסיס האמיתי לגדילתה של תנועת המונים. את הקרב הגדול ביותר עורכות תנועות לשינוי חברתי, על השינוי בתודעת ההמונים ותודעת האליטות. התודעה של הקהל משתנה, לאור הידע שמוצג לקהל.

ידע הוא גם הבסיס לגדילת תנועתנו. אנו מציעים פתרונות חדשים, שכיום יש עליהם מעט מאד ידע בציבור הישראלי. כל אחד מאיתנו בונה פתרון יחודילו, וחשוב שחבריו ידעו על הפתרון ויוכלו לסייע בפיתוח או במתן ביקורת בונה. כאשר חבר או חברה חדשה נכנסים בפתח אתרנו, הם באים עם הרבה סקפטיות. הם באים אחרי שהמערכת לימדה אותם ששלטון הנציגים הוא ה"דמוקרטיה", ואין בילתו. בבית הספר לימדו אותם שבאתונה שלטו הגברים האמידים בלבד, ושהיום לא ניתן לייצר מערכת דמוקרטית בנוסח אתונה.

כאשר חָברה מגיעה אלינו, היא יודעת שהמצב המימשלי במדינת ישראל בכי רע, והיא באה עם שאלות. היא מוכנה להקשיב, אבל אין היא יודעת היכן להקשיב.

האם היא תקשיב בקבוצת הדיון שלנו? האם היא תצטרך לקרוא 4134 הודעות שנכתבו ב556 נושאים שונים בקבוצה מיום היווסדה?(נכון לזמן כתיבת שורות אלו). האם היא תתחיל לשאול בקבוצה ולחפש תשובות לשאלות שכבר לעסנו, או שהיא תציף שאלות חדשות, שלא חשבנו עליהן?

האם קוראינו הוותיקים יצטרכו להקשיב לאותם דיונים חוזרים, כשהם כבר מכירים את התשובות? יש כאלו, שבגלל האופי של הדיונים עוברים לקבלת סיכום יומי, וסופם שבד"כ הם אינם נשארים מעודכנים בנעשה בתנועה. היו כאלו מאיתנו שקיוו כי יווצר דיון בקומונה בתפוז, אך נכון לרגע זה, המדיום הזה תרם נשא פירות.

כלומר, נכון לרגע זה, אין לנו דרך יעילה לייצר את הידע הכל כך חשוב ליצירות השינוי בתודעה הציבורית, ולהכוונת דרכנו. ללא הידע הזה, חברים, אני חושש שלא נצליח ליצור שינוי מהותי בתודעת הציבור.

חלקנו חושבים שיש ליצור באז תקשורתי, למלא את העיתונות במאמרים על דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה מעורבת. אבל צריך לזכור שהעיתונות היא רק כלי להזמנה של חברים חדשים ללמוד על דמוקרטיה ישירה ולהצטרף לעשיה. ללא ידע משמעותי, לא יהיה לנו מה למכור כשמתעניינות חדשות תגענה לשערינו, הן תעזובנה כפי שהן הגיעו, ללא הידע.

כיצד אם כן יוצרים את הידע הדרוש לפיתוחה של דמוקרטיה ישירה?

אחת הדרכים לקדם גיבוש של ידע כזה, הוא באמצעות אתר אינטרנט קבוע, כמו kol1. הבעיה היא שהידע הזה מתופעל על ידי קבוצה קטנה, והוא אינו מזמן יצירת ידע משותף. פורמט אחר הרבה יותר מזמן, הוא הויקי של התנועה. בעבר כתבנו בויקי לא מעט, אך רובנו הזניח את הויקי.

הרבה מאד מהידע שנוצר אצלינו כקבוצה, בקבוצת הדיונים, נעלם בהררי המלל. המידע הזה אינו מתורגם לויקי. אחת הסיבות לכך, נובעת לדעתי, מכך שמרגע שהסתיים הדיון, נעלמו איתו גם המוטיבציות להמשיך לעסוק בנושא. כך נוצר מצב בו ידע רב, פשוט הולך לאיבוד, ואינו משמש את החדשים.

הויקידיון

אחת הדרכים שחשבנו עליהן ככלי ליצירת ידע קהילתית, היא הויקדיון. הויקידיון הוא כלי לדיון בקבוצות גדולות, wikiquestion.gifאותו אנו מפתחים עוד מתחילת הקבוצה (כאשר ניסיונות מוקדמים לבנות אותו קיימים עוד לפני הקמת התנועה). לאחרונה, קיימנו שני ניסיונות בפורמט והם יצרו תוצרים לא רעים בכלל. ראו את הויקדיון על "קפיטליזם, האם הוא הגשמת החרות?" או ויקידיון למציאת פתרון לבעיית הסיכסוך הישראליפלסטיני . שני הניסויים הללו זכו לתשבחות מאנשים מחוץ לתנועה.

הויקידיון שנבנה על פי פורמט "ויקידיון מדעי", מאפשר גם לנהל דיון אינטואיטיבי, וגם לסכם את הידע על פי תיאוריות חלופיות. סופו של דבר, נוצר מסמך שמאפשר לאחת התיאוריות לגבור על שאר התיאוריות, באמצעות יותר מידע תומך. בצורה כזאת, גם יכול הדיון להערך בין אלפי אנשים, לאורך שנים רבות, וכך מתגבש ידע מוסכם ורחב.

כיצד הויקדיון פועל:

הויקידיון מחקה את ההתנהלות של חקירה מדעית. הוא מתחיל בשאלה, בעיה או טענה. לדוגמה "כיצד ניתן להביא לדמוקרטיה ישירה בישראל?”, או "דמוקרטיה ישירה פועלת בצורה הבאה:”.

לאחר מכן, אחד הדוברים (בד"כ מי שיזם את הערך), מעלה טענה שנועדה לפתור את השאלה שבכותרת. רצוי, שהטוען יעלה מראי מקום, וראיות שיתמכו או יסתרו את טענתו.

אם יש למשתתפים האחרים, ראיות הסותרות את הטענה, הם יכולים להוסיף חלק מתחת לטענה שנקרא "ביקורת הטענה". הכותב, או אלו שתומכים בטענה יכולים למצוא הסברים לסתירות (נקרא על פי התיאוריה של פופר "תיאוריות מתווספות – Auxiliary theories), או לחשוב על הטענה ולהציע טענה טובה יותר שתכלול הסבר חדש שיסתדר עם העדויות הסותרות.

אם למשתתף אחר יש תיאוריה חלופית, הוא יכול לפתוח טענה חדשה. גם על הטענה החדשה יחולו כול הטכניקות הקשורות לטענה הראשונה. גם לה יהיה ניתן ליצור ביקורת.

מתחת לכל אחת מהטענות, ניתן להוסיף סעיף "סוברים שהתאוריה נכונה", שיראה על מידת התמיכה בתיאוריה. ניתן לראות דוגמה כאן.

כך לאט לאט, יתגבשו להן תיאוריות, יאספו המון ראיות, והידע ישאר לעיון המשתמשים החדשים. כך נוכל לגבש לעצמנו דרכי פעולה.

כיצד ניראה לכם הויקדיון? האם ניתן לשפרו? האם כדאי שנפעל להטמיעו כדרך דיון בינינו

על הדיון האזרחי בזמן מלחמה או ה”ויקידיון”

כתב: טל ירון
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה. יש כאלו הקוראים להפסקת המלחמה protest.jpgויוצאים להפגנות, ויש כאלו שטוענים שאסור לצאת להפגנות. הדיון הציבורי אכן מתקיים במהלכה של המלחמה. אני אישית חושב שאם אנו אזרחים במדינה דמוקרטית, רצוי מאד לקיים דיון גם במלחמה. הדיון, אם הוא נערך נכון, יכול דווקא לחזק את הציבור בטווח הארוך. דיון נכון יוצר קונצנזוס רחב, ונותן גב רחב יותר לממשלה.

הבעיה שלנו היא שאיננו יודעים, להבנתי, לנהל דיון נכון. קשה לנו לנהל דיונים בין שני אנשים, ובוודאי קשה לנו יותר לנהל דיון בין מיליונים. הבעיה של דיון בין מיליונים העסיקה אותנו בתנועה לדמוקרטיה ישירה. ניסינו לפתח כלי שבאמצעותו ניתן לנהל דיונים רציניים בציבור גדול מאד. היו לנו הרבה לבטים כיצד ניתן לבנות כלי כזה. במהלך הזמן הלכה והתגבשה תפיסה לגבי הדרך המיטבית לנהל דיון כזה. אופי הדיון הזה שמבוסס על ויקימדיה ככלי לאיסוף המידע הציבורי וכבסיס לדיון הציבורי נקרא "ויקידיון".

המלחמה והדיון הרב שמתעורר סביבה וסביב ההקונפליקט הישראלי-פלסטיני, היוו זרז להשקת גירסאת הבטא של הויקידיון. הנה מצגת ראשונה שמסבירה כיצד ניתן לנהל דיון כזה.

(אני מתנצל על הקול הלא רדיופוני שלי… אינני קרין, אלא סתם דמוקרט שרוף)

 כיצד אם כן ויקידיון עובד?

לויקידיון יש כרגע שלושה חלקים תקשורתיים עיקריים ואלמנט תרבותי חשוב שנקרא תרבות הדיון. שלושת החלקים הם הפורום, הפייסבוק והויקידיון.

פורום

הפורום משמש כמרכז לסיעור מוחות וכבמה חברתית ראשונית לחיבור בין אנשים (בסוף דיון נעשה בין אנשים חברותיי, ואין לשכוח זאת).

הפייסבוק

תפקיד הפייסבוק הוא לאגד אנשים מרחבי הרשת למקום אחד. לאפשר להפיץ את הבשורה ולשלוח הודעות לכולם פעם בכמה זמן (עדיף בתדירות של שבועיים ויותר, אם בכלל). זה גם מקום לחלוק רעיונות כללים.

הויקידיון

הויקידיון הוא לב ליבה של הידיעה הציבורית. שם מרוכזים הדיונים מכל רחבי הרשת. בגלל אופיה המשתף של הויקמדיה, כולם יכולים להכניס מידע על פי נושאים, מכל מקום ברשת. המידע מוצג כך שבתחילת הדף קיים הסבר של הדיון עבור משתמשים חדשים, ובהמשך ישנם קישורים לבעלי הדעות השונות. היתרון של הפורמט הזה הוא שהוא מאפשר להמשיך את הדיונים לאורך זמן. אם לדוגמא יש מישהו שטוען טענה שאינך מסכימה לה. את יכולה למצוא בויקידיון קישור לפוסט/תגובה של הכותב, ואת יכולה לפנות לכותב ולהמשיך לדון איתו. במהלך הדיון תוכלו שניכם להשכיל מזוויות הראיה השונות של הבעיה, ואם תגיעו להסכמה, תוכלו להוסיף אותה לחלק העליון של הדף בתור סיכום.

לדוגמא, אם את חושבת שמדינת ישראל עשתה כל אשר ניתן לעשות כדי להגיע להסכם שלום, ואת מגלה שמישהו כתב שישראל לא עשתה הכל, ואף פגעה בפלסטינים (קישורים שכבר מופיעים בויקידיון). תוכלי להיכנס אליהם לבלוג, לקרוא את דעתם המנומקת, ואחר כך לדון איתם. אם תגיעו למסקנה משותפת, תוכלו לאחר מכן להגיע לראש הדף ולתקן מ- "ישראל עשתה כל אשר דרוש" ל-"ישראל והפלסטינים הפרו הסכמים. ההסכמים שהישראלים הפרו הם … והפלסטינים הפרו הסכמים כאלו… וכיוב'". ניתן כמובן לקשר מתוך הטקסט למקורות שמראים את הפרת ההסכמים. את כמון יכולה לפתוח בלוג משל ולבסס שם את טענותיך, ולקשרם לויקידיון. כך אנו יכולים להעשיר את הידע האישי שלנו, וגם את הידע של הקוראים האחרים שקוראים את הטקסט המתומצת.

תרבות הדיון

זהו הכלי המרכזי בכל דיון. בלעדיו לא יכול להתקיים דיון פורה כלל. אם נקפיד על כבוד האחר, נקפיד להקשיב ולדבר/לכתוב בניחותא, בתוספת דוגמאות,נעשה את מלאכתנו טוב יותר. את הכלל הזה אפשר לתמצת בפשטות לכלל עתיק מאד: "ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל חשוב בכל תורה".

המשך הפרויקט

ויקידיון הוא פרויקט ניסיוני ראשוני. כל עצה תתקבל בברכה. אתם מוזמנים לכתוב אותה כאן אצלי בתחתית הפוסט, או בדף הקהילה של הויקידיון.

אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לפנות לדף העזרה או לשאול בדף עזרת הגולשים.

עזרה וסיוע בפיתוח הדיון והפרויקט.

אנו זקוקים לאנשים שיודעים לעבוד בויקי, כדי לסייע בעיצוב מהיר ויעיל של הויקידיון. אתם מוזמנים לפנות אל טל ירון (tal @ kol1.org), או לגשת לדף הקהילה ולהציע את עצמכם לעזרה (או כמובן לפעול באינטואטיביות בתאום עם הכותבים האחרים).

הפצה של הרעיון –  הדיון הציבורי הזה, יכול להערכתי לתרום רבות לחברה הישראלית, אם נא מצאנו חן בעיניכם, אנא הפיצו את הרעיון. ניתן להפיץ את המצגת שבפוסט הזה, או את הקישור לפוסט הנוכחי. אתם כמובן יכולים להצטרף לקבוצת הפייסבוק, ולהזמין את חבריכם.

ביקורת ועצות  – הכי טוב שיש…. נשמח לקבל אותן כאן או בגוגלגרופ (זהירות, ההרבה דואר) או בפורום של התנועה לדמוקרטיה ישירה

שתהיה לנו דמוקרטיה טובה,

מהתנועה לדמוקרטיה ישירה.

ועוד התפפתחות בהבנת הויקידיון…ויקידיון-פעולה